השבת שהיא "שבת שובה" על שם דברי הנביא הושע בהפטרת היום: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך, כי כשלנת בעווניך…" מעניקה לנו את הכוח והתקווה כי לא הכל אבוד ועוד ניתן לתקן כי הנר עדיין דולק...וביום ראשון בערב יחל צום יום הכיפורים,היום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי. כי אם בראש השנה " נכתבנו", ביום הכיפורים אמורה "הכתיבה להיחתם" אז אאחל לכולנו גמר חתימה טובה ואשא תפילה ליושב במרומים,שיברך אותנו בברכה הכתובה במחזור התפילה לחג: "שתהא זו שנה שתסיר שנאה וקנאה בינינו לעבדך באגודה אחת"
ובשבת נקרא בע"ה את פרשת "האזינו" אותה "שירת נבואה" באמצעותה חותם משה את התורה לפחות לפי סדר שבתות השנה. ושם, ביומו האחרון עלי אדמות כאשר הוא עומד ורואה בעיני רוחו את החברה שלנו היום ואת המציאות אותה "יצרנו" הוא שואל כל אחת ואחד מאתנו: "הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם?" האם יש לנו תשובה לשאלתו???
ובטרם יעביר את "שרביט ההנהגה" ליורשו, סוקר משה בדברי שירה את העבר ובדברי נבואה מציין מה צופן העתיד לחברה האנושית בכלל, ולעם ישראל בפרט. וכדי להעניק תוקף לדבריו, הוא מגייס לעדות נצח את השמים ואת הארץ במילותיו: "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי…" ואם נרצה להתעמק בתוכנו של הפסוק ונתחבר למילותיו של משה, נגלה שהוא טמן בהן מסר חשוב שהוא אקטואלי מאד לימינו ובפרט לעניין השיח הציבורי המלהיט את היצרים, מלבה את אש השנאה ומעצים את הניכור והפילוג בין מרכיבי החברה המסכן את יציבותה ואת יכולתה לשרוד…
והמסר טמון בשימוש שעושה משה במילים:"האזנה ושמיעה" שבלשון היום-יום נראות זהות במהותן, אך לא כן הוא כי ההבדל ביניהן הוא משמעותי, ואם נצליח להבין ולהפנים, נוכל לקדם מהלכים שישנו לטובה את מציאות חיינו. ומהו ההבדל? "האזנה" זו פעולה אקטיבית מצד האדם הפונה למדבר אליו, כדי להקשיב לדבריו…."שמיעה" זו פעולה פסיבית של האדם, משום שכל הזמן אנו שומעים את רעשי הרקע בין אם נרצה ובין אם לאו…ולכן, לו רק נשכיל להתחיל להאזין האחד לשני,להקשיב לנאמר ולכבד את השיח, נצליח לשבור פרדיגמות ולהביא לא רק מזור לחברה המשוסעת והמפולגת שלנו, אלא שחר חדש ותקווה לדורות הבאים
כתיבה וחתימה טובה.
תמונה עבור חורזת
ובשבת נקרא בע"ה את פרשת "האזינו" אותה "שירת נבואה" באמצעותה חותם משה את התורה לפחות לפי סדר שבתות השנה. ושם, ביומו האחרון עלי אדמות כאשר הוא עומד ורואה בעיני רוחו את החברה שלנו היום ואת המציאות אותה "יצרנו" הוא שואל כל אחת ואחד מאתנו: "הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם?" האם יש לנו תשובה לשאלתו???
ובטרם יעביר את "שרביט ההנהגה" ליורשו, סוקר משה בדברי שירה את העבר ובדברי נבואה מציין מה צופן העתיד לחברה האנושית בכלל, ולעם ישראל בפרט. וכדי להעניק תוקף לדבריו, הוא מגייס לעדות נצח את השמים ואת הארץ במילותיו: "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי…" ואם נרצה להתעמק בתוכנו של הפסוק ונתחבר למילותיו של משה, נגלה שהוא טמן בהן מסר חשוב שהוא אקטואלי מאד לימינו ובפרט לעניין השיח הציבורי המלהיט את היצרים, מלבה את אש השנאה ומעצים את הניכור והפילוג בין מרכיבי החברה המסכן את יציבותה ואת יכולתה לשרוד…
והמסר טמון בשימוש שעושה משה במילים:"האזנה ושמיעה" שבלשון היום-יום נראות זהות במהותן, אך לא כן הוא כי ההבדל ביניהן הוא משמעותי, ואם נצליח להבין ולהפנים, נוכל לקדם מהלכים שישנו לטובה את מציאות חיינו. ומהו ההבדל? "האזנה" זו פעולה אקטיבית מצד האדם הפונה למדבר אליו, כדי להקשיב לדבריו…."שמיעה" זו פעולה פסיבית של האדם, משום שכל הזמן אנו שומעים את רעשי הרקע בין אם נרצה ובין אם לאו…ולכן, לו רק נשכיל להתחיל להאזין האחד לשני,להקשיב לנאמר ולכבד את השיח, נצליח לשבור פרדיגמות ולהביא לא רק מזור לחברה המשוסעת והמפולגת שלנו, אלא שחר חדש ותקווה לדורות הבאים
כתיבה וחתימה טובה.
תמונה עבור חורזת
כל הכבוד לך מקסים.