שלושה חיוכים
Trí luchra atá mesa: luchra tuinde, luchra maná bóithe, luchra con foléimnige. "שלושת החיוכים הרעים ביותר: חיוכו של גל, חיוכה של אישה תאוותנית, וחיוכו של כלב העומד לתקוף." הערת תרגום: תאוותנית - הכוונה היא לנשים לא-חסודות במיוחד. נתחיל להבין את הטריאדה... ב"חיוכו של גל" ניתן להבחין דווקא בהתייחסות קלטית איכותית לטבע. בחברה היהודית נכיר את זה כ"האנשה" (נתינת תכונות אדם לחפץ דומם), אבל אין כך המקרה. למעשה אנו רואים כן את התפיסה הקלטית של האלוהות, הטבע הוא רק דרך אחרת להגיד "אלים", זהו כמו "מצב-צבירה" שונה של האלים. אז למה אנחנו מפחדים מהאלים? אנחנו לא, אבל בהתאם לתפיסה הקלטית אנו מבינים שקיימים דברים שאינם טובים לנו ולכן אנו מעדיפים להימנע מהם. החיוך של גל מתייחס כמובן לצורה הפיזית של הגל, אבל לא רק. אנו שוב חוזרים לתפיסה שהיא טיפה קלטית שהטבע עושה את שלו בלי אפליה, לא אכפת לו מה התוצאה של מעשיו, כלומר הגל יפגע בחוף לא משנה מה תעשה. עכשיו צריך לזכור שהטריאדות נכתבו בחברה הקלטית והיא הייתה חברה חקלאית, וכמו רוב הגידולים האיריים הם השתמשו בסמוך לחופים בגידולי מים מתוקים (מסיבות גיאולוגיות יש מקווי מים מתוקים מאוד קרובים לחוף האירי). וגל הוא סימן רע, הרי שאם גל העשוי ממים מלוחים יגיע לשדה של יבולי מים-מתוקים היבולים יפגעו. יש כאן פגיעה פוטנציאלית בשבט כולו שעלולה להתרחש בעתיד הרחוק, הרי שאם הגל יפגע בגידולים השבט עלול לגווע ברעב. החלק השני של הטריאדה הוא טיפה יותר נוצרי (הצגתי את הטריאדה כפי שהיא, בלי ל"פאגאנן" אותה). באישה מסוג זה בחברה הנוצרית, ואולי גם קצת בחברה של ימינו, יש סכנה למוסר של האדם. החשיבה הנוצרית אומרת שחטאי הגוף מובילים לחטאי הנפש. ניתן לראות כאן פגיעה פוטנציאלית לטווח ארוך באדם הפרטי. החלק השלישי של הטריאדה מתייחס לכלב העומד לתקוף וכדרכם של כלבים אכזריים הוא יהנה מכך ולכן מחייך. פה ניתן לראות פגיעה אפשרית ישירה בגוף של האדם. למעשה ההתייחסות כאן היא התייחסות לאנשים בורים חסרי-השכלה, אשר נוטים במהירות לאלימות. אז למעשה קיבלנו כאן מן דרגות של פגיעות אפשריות הן מבחינת דרגת הפגיעה ומיהו הנפגע: בהתחלה הנפגעים הם כל השבט לטווח הארוך, לאחר מכן הנפגע הוא רק אתה לטווח הארוך, ואז הנפגע הוא אתה באופן מיידי. כמו כן הפגיעות האפשריות באות ממקומות שונים: מאיתני הטבע, מהמוסר הפגום של אחרים, ומחוסר-השכלה של אחרים. וכל אלו פוגעים בנו רק היות ואנו שם, כלומר הפגיעה היא אקראית. הפעולה הייתה מתרחשת בלי קשר להיותנו שם או לא, השאלה כאן אם אנו נהיה מקבלי הפעולה הזאת. אז למעשה לטריאדה יש שלושה רבדים: מיהו הנפגע, מהי עוצמת הפגיעה ומהו הגורם. למעשה כאן קיבלנו את הצורה הקלטית של "טריסיקאל" (ראה תמונה בהודעה הבאה), שלמעשה מורכב משלושה ספירלות המתחברות בנקודה אחת, כלומר שלוש דרכים מורכבות מסתיימות (וגם מתחילות) באותה נקודה. הרי כל אחת מהפגיעות האלו יכולה בסופו של דבר להסתיים בפגיעה באדם. אפשר להיות מוטעים מהפתיח ולחשוב שהטריאדה באה להגיד לנו "זה רע, זה רע, וגם זה רע. אז אל תעשו את זה", אבל למעשה הטריאדה רק מראה לנו את הקשר בין שלושת הגורמים של פגיעות אפשריות. אם למשל אנו רואים שגשם, שהוא אחד מאתני הטבע, מתקרב אלינו אז הפגיעה האפשרית היא בטווח ארוך ולא בהכרח פגיעה אישית. אם למשל אנו רואים שמישהו במקום הלימודים שלנו מרמה במבחן\עבודה ונעזר בנו לשם כך אנו גם עתידים להיפגע לטווח הארוך אבל רק אנחנו. ואם למשל חוליגן כלשהו (נשתמש ב"ערסים" לצורך דוגמה) עוצר אותנו ברחוב ורוצה לפתח תיגרה, הפגיעה האפשרית בנו היא מיידית ורק בנו.* הטריאדה נותנת לנו את האפשרות לראות אחד משלושת המרכיבים מאחד משלושת הפגים האפשריים ולזהות את שני האחרים. מה המשמעות של הטריאדה? אני נזכר בפעם ראשונה שקראתי אותה בגאלית-אירית (כלפני שנה), והיא הייתה כמו דגל אדום שהתנופף לו בחיים המוסריים שלי, שהרי הפרת המוסר תפגע רק בך בסוף. כמו כן זה נתן בי עוד "יראת-שמיים" שאתה רואה את כוחם של איתני הטבע. אני מזמין כל אחד מכם לקרוא את הטריאדה, ולנסות לחשוב מה הפירוש שלה בחיים האישיים שלו. ומי שרוצה, גם יכול לחלוק עם כולנו
* - בתקרית של החוליגן אני נזכר בחלק מההוראות לגיבור שפרסמתי כאן לפני זמן מה "אל תתקיף את הטיפש, כי הוא נטול מבינתו". ברכות זוהרות בשלל צבעים
