פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

משה ממשיך בנאום הפרידה שלו, אלא שבניגוד לפעמים הקודמות בהן דיבר
על מסעות והתרחשויות פיזיות, הפעם הוא מתרכז ומתעמק ביחסים שבין השם לעמו.

" ואתחנן," הוא אומר. " אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן, ההר הטוב
הזה והלבנון"..

השם לא מסכים.

" עלה ראש הפסגה ושא עיניך צפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה".
משה לא, אבל עם ישראל כן וזה מחייב!

" עתה ישראל שמע אל-החקים ואל-המשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות. למען תחיו
ובאתם וירשתם את הארץ".

כדי לחיות צריך לדעת איך ועל מי לסמוך. המבחן היסודי והנצחי הוא: נאמנות לשם ומילוי
מצוות התורה. כי מה שווה אדם כשהוא לא בן אדם? מה שווה הארץ בלי השכינה?

לכן הוא חוזר על עשרת הדברות ועל כללי ההתנהגות.

" מי גוי גדול אשר-לו חקים ומשפטים צדיקם בכל"..
" רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן-תשכח את הדברים.. כל ימי חייך והודעתם לבניך
ולבני בניך"..

כי זה ביטוח החיים היחיד שיש. שום תרבות זרה ושום התבוללות.

" כי עם קדוש אתה והשם אלהך בך בחר"..

בימים טרופים אלה כשאנו רואים את תמונות הרציחות , השתוללות הפושעים, בעוד אויבנו מחוץ מתכננים. נתחנן יום יום ושעה שעה שהכול יעבור בשלום שאף אחד לא יפגע, ושכל אחד יתנהג באיפוק ובתבונה כמו שכתוב:
" ואהבת לרעך כמוך".

שבת שלום
 
יצחק תודה דבר פרשת השבוע ואתחנן

השבת לאחר תשעה באב נקרא גם שבת נחמו, הראשונה משבעה שבתות ניחומים
שבת שלום
 
למעלה