יצחק וולסטר
New member
פרשת ויקהל פיקודי
פרשת ויקהל
" ויקהל משה את -כל-עדת בני ישראל"
עם ישראל מבינים מהר, רק צריך להסביר להם הרבה זמן. לכן הוא חוזר על הדברים
שנאמרו כבר בפרשות הקודמות, אבל פרשת העגל מוכיחה שלא הובנו כראוי.
הוא חוזר ומדגיש את קדושת השבת.
הוא מפרט שוב לפרטי פרטים את צורת המשכן ותכולתו.
הוא מסביר שכל דבר במשכן יעשה על ידי האמן בצלאל. חשוב שיבינו
שהמשכן זה לא איזה בית מטבחיים שפוך דם, אלא מרכז תרבותי קדוש.
הכיור , הארון, המזבח וכל דבר במשכן הם מעשי ידי אמן.
ללמדנו שמלבד הצרכים החומריים, ( הקרבנות משמשים את עובדי הציבור)
יש לאדם צרכים תרבותיים ונפשיים שהאמנות הויזואלית מקנה לו תחושת
עליונות והתרוממות רוח בתור בן אדם שנברא בצלם ומעלה אותו למעמד שמחייב
התנהגות אנושית.
" ראו קרא ה' בשם בצלאל – וימלא אותו רוח אלהים בחוכמה בתבונה ובדעת
ובכל- מלאכה".
ד"א גם הנוצרים קיבלו את ההנחה הזאת, וכשבנו את הקטדרלה ברומה וכנסיות חשובות
הם השתמשו במיטב האמנים כמו לאונרדו דה וינצ'י, מיכאל אנג'לו ואחרים.
גם בימים אלה דואגים לתת למוסדות תרבות את הכבוד המגיע להם. יחס של יראה
המדגיש את ההבדל בין קודש לחול.
להיות בן-אדם בכל מקום ובכל מצב זה די קשה.
פרשת פקודי
" אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על משה"
זהו האומנים גמרו את העבודה. עכשיו יש לארגן את עובדי הציבור והפקידות.
הלויים והסגל של אהרון הכהן. גם לערוך את התקציב.
כבר בפרשה הקודמת הודיע משה לעם שיפסיק להעביר תרומות, כי יש כבר מספיק
להשלמת המשכן.
תארו לעצמכם ששר האוצר היה מודיע להפסיק לשלם מס הכנסה, כי התקציב כבר עלה
על גדותיו ואין מה לעשות בכסף נוסף.
ממש מתאים לפורים.
יחד עם זאת גם לסגל צריך לתת את הכבוד המגיע לו: בגדי שרד, שני וארגמן, אפוד זהב וכה..
ואחרי שהכול מושלם באה תורה של השכינה.
" ויכס הענן את-אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן "
מכאן ואלך יסעו בני-ישראל לפי הכוונה מלמעלה. הענן יובילם במסעיהם וה' ישמור על צעדיהם.
אין מילים להביע עד כמה אנו זקוקים היום לאותה הגנה וכיסוי. לאותו ענן שידריך את דרכנו בתבונה.
שבת שלום
פרשת ויקהל
" ויקהל משה את -כל-עדת בני ישראל"
עם ישראל מבינים מהר, רק צריך להסביר להם הרבה זמן. לכן הוא חוזר על הדברים
שנאמרו כבר בפרשות הקודמות, אבל פרשת העגל מוכיחה שלא הובנו כראוי.
הוא חוזר ומדגיש את קדושת השבת.
הוא מפרט שוב לפרטי פרטים את צורת המשכן ותכולתו.
הוא מסביר שכל דבר במשכן יעשה על ידי האמן בצלאל. חשוב שיבינו
שהמשכן זה לא איזה בית מטבחיים שפוך דם, אלא מרכז תרבותי קדוש.
הכיור , הארון, המזבח וכל דבר במשכן הם מעשי ידי אמן.
ללמדנו שמלבד הצרכים החומריים, ( הקרבנות משמשים את עובדי הציבור)
יש לאדם צרכים תרבותיים ונפשיים שהאמנות הויזואלית מקנה לו תחושת
עליונות והתרוממות רוח בתור בן אדם שנברא בצלם ומעלה אותו למעמד שמחייב
התנהגות אנושית.
" ראו קרא ה' בשם בצלאל – וימלא אותו רוח אלהים בחוכמה בתבונה ובדעת
ובכל- מלאכה".
ד"א גם הנוצרים קיבלו את ההנחה הזאת, וכשבנו את הקטדרלה ברומה וכנסיות חשובות
הם השתמשו במיטב האמנים כמו לאונרדו דה וינצ'י, מיכאל אנג'לו ואחרים.
גם בימים אלה דואגים לתת למוסדות תרבות את הכבוד המגיע להם. יחס של יראה
המדגיש את ההבדל בין קודש לחול.
להיות בן-אדם בכל מקום ובכל מצב זה די קשה.
פרשת פקודי
" אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על משה"
זהו האומנים גמרו את העבודה. עכשיו יש לארגן את עובדי הציבור והפקידות.
הלויים והסגל של אהרון הכהן. גם לערוך את התקציב.
כבר בפרשה הקודמת הודיע משה לעם שיפסיק להעביר תרומות, כי יש כבר מספיק
להשלמת המשכן.
תארו לעצמכם ששר האוצר היה מודיע להפסיק לשלם מס הכנסה, כי התקציב כבר עלה
על גדותיו ואין מה לעשות בכסף נוסף.
ממש מתאים לפורים.
יחד עם זאת גם לסגל צריך לתת את הכבוד המגיע לו: בגדי שרד, שני וארגמן, אפוד זהב וכה..
ואחרי שהכול מושלם באה תורה של השכינה.
" ויכס הענן את-אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן "
מכאן ואלך יסעו בני-ישראל לפי הכוונה מלמעלה. הענן יובילם במסעיהם וה' ישמור על צעדיהם.
אין מילים להביע עד כמה אנו זקוקים היום לאותה הגנה וכיסוי. לאותו ענן שידריך את דרכנו בתבונה.
שבת שלום