פרשת וישב: שר המשקים ושר האופים

InfiniD

New member
פרשת וישב: שר המשקים ושר האופים

שר המשקים ושר האופים נכנסים לכלא, ורש"י כותב מהסיבות הבאות: נמצא זבוב ביין ששר המשקים הביא לפרעה, וצרור (אבן?) בלחם של שר האופים. שר המשקים משתחרר (בהתאם לחלומו שיוסף פירש), וזאת מוסבר במפרשים שחטאו קטן מכיוון שלא יכל להשגיח בכך. אך שר האופים, מכיוון שהוא אחראי על ניפוי הלחם, כחלק מתהליך יצירתו, מקבל גם את האחראיות המלאה על התוצאה, ולכן נתלה על עץ. להלן פירוש שעלה בדעתי השבת, כשקראנו בתורה: יין הינו סוד, שזהו אור חוכמה, זה העונג שאנו מקבלים, בין אם בשכל, בלב או בחושים. לחם הינו אמונה, שזהו אור חסדים, הפעולה שאנו עושים אחרי שקראנו נכון את המציאות, ללא נגיעה אישית. אנחנו עדיין בשלב של תיקון, אי אפשר להאשים אותנו בכך שאנו רואים את המציאות בצורה מקולקלת (זבוב ביין) - אין אנו משיגים את האלוקיות. אבל בתוך המציאות המקולקלת הזו שאנו חווים, מכיוון שאנו מאמינים שיש השגחה אלוקית וכולו טוב ומיטיב. אנו מחוייבים ללכת באמונה, וכל פעולה שאנו עושים מתוך הרצון לקבל מעידה לכך שהתרשלנו במידה בעבודה מעל לדעת. ולכן העונש הוא להיתלות על העץ. עונש מוות הינו ליפול לרצון לקבל, וכן העץ הוא העצה איך להמשיך הלאה, להתקדם ולבנות את עצמנו כדי שנוכל להגיע בסוף לגמר התיקון. שני אלו הם שרים של פרעה, שהוא לב האבן, הנק' הפנימית ביותר בנו שרוצה את הבורא. כמובן, כל עוד לא תוקנו היא נראית מקולקלת, כפרעה. אך ידוע לנו שגם פרעה חוזר בסופו בתשובה.
 
יפה, יישר כוח !

 

InfiniD

New member
פרדוקס התיאומים

ישנו פרדוקס התאומים שמספר על שני תאומים, אחד עולה על חללית וטס שנות אור במשך זמן כלשהו. לפי תורת היחסות, שאומרת שיש קשר בין זמן למרחק, הזמן אצלו עובר הרבה יותר מהר מאשר אצל אחיו. השאלה הפרדוקסלית הנשאלת היא, איך זה שכשיחזור לאחיו יהיה יותר זקן? הרי שאחיו זז במהירות זהה בכיוון ההפוך ביחס אליו. בימינו באמת הזמן עובר יותר ויותר מהר. ואני מסתכל על עצמי ביחס למה שהייתי לפני שנה ואני חושב שאם מישהו היה שואל איך השתנתי כל כך הרבה, הייתי אומר שזו לא שנה אחת אלא 365 ימים - מי שיחשוב על קורס באורך הזמן הזה, זה בהחלט קורס מכובד. וכך באמת נפתר הפרדוקס - האח שטס בחללית במהירות האור השקיע יגיעה גדולה, ולכן הזמן עבר לו מהר יותר. בעצם היחס הוא לא בין מרחק לזמן, אלא בין השקעה של עבודה לבין זמן... וכנראה שגם למרחק... מוסר השכל, כדאי לתת יגיעה :) כדאי יותר לנתב אותה למטרה טובה (כמו תורה ומצוות) ובכוונה טובה (להתחבר לשם) המשך קורס נעים...
 
למעלה