פרשת כי תשא

[davidmaur]

פרשת כי תשא

י"ג מידות ה' התגלו למשה ,אחרי חטא העגל , בפעם השנייה שהוא עלה להר סיני. נשאלת השאלה למה הקב"ה גילה את מידותיו דווקא אחרי חטא העגל ולא בפעם הראשונה שהוא עלה להר לקבל את לוחות הברית ? ועוד שאלה , במהלך השיחה בין ה' למשה, ניתן להבחין בשני ניסיונות של משה להבנה עמוקה של ה'. אחד הצליח והשני נכשל, מהו ההבדל בין שתי הנסיונות שבגללו הקב"ה נענה בחיוב לראשון ובשלילה לשני? הסוד לפתרון החידה קשור לי"ג מידותיו של קב"ה. כל התשובות לשאלות אלו ולעוד שאלות בקישור

 

[פלגיה]

ואולי תחכים אותנו גם כאן

בלי לשלוח לקישורים?

 

[davidmaur]

בבקשה , קצת ארוך אבל סבלנות

י"ג מידות ה' התגלו למשה ,אחרי חטא העגל , בפעם השנייה שהוא עלה להר סיני. נשאלת השאלה למה הקב"ה גילה את מידותיו דווקא אחרי חטא העגל ולא בפעם הראשונה שהוא עלה להר לקבל את לוחות הברית ? תשובה לשאלה זו מחייבת לעמוד על המשמעות העמוקה של מידות ה' והשפעתן על התנהלות של העולם בו אנו חיים. י"ג מידות מתגלות למשה לאחר שיחה ארוכה בינו להקב"ה בו מבקש משה להשיג בכוח שיכלו את סודות אלוקותו של ה'. במהלך השיחה, ניתן להבחין בשני ניסיונות של משה להבנה עמוקה של ה'. הנסיון הראשון הודיעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעינך (לג יג) עולה יפה מכוון שהקב"ה נענה בחיוב : גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם(לג יז) . הניסיון השני : הראני את כבודך (לג יח) נענה בשלילה : לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי (לג כ). מהו ההבדל בין שתי הבקשות שבגללו הקב"ה נענה בחיוב לראשונה ובשלילה לשנייה? האם משה רצה להיכנס לעולם המיסטי של המקובלים המעוניינים בהשגת רזי העולמות העליונים? יתכן שכן ויתכן שלא. כנראה שלעולם לא נדע. הכלי יקר מביא בשם רז"ל את פרוש הראני את כבודך "שביקש לראות מתן שכרן של מצוות לעולם הבא שנקרא כבוד שנאמר כבוד חכמים ינחלו , ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך הן שכר העולם הזה הן רב טוב הצפון לצדיקים ,אבל מכל מקום אין אתה יכול לראות את כולו ,אפס קצהו הראה,שכר העולם הזה המכונה "מאחורי" כדבר הטפל שהוא משליך לאחוריו אבל "פני" דהיינו שכר העולם הבא שהצדיקים רואים פני השכינה בעוד היות האדם מסובך בחומר לא יוכל לראות זה כמו שנאמר "עין לא ראתה וגו' " ועל זה אמר לא תוכל לראות פני כי הפנים עצמם הם שכר הצדיקים שנהנין מאור פניו יתברך וזה שאמר וראית את אחורי ופני לא ייראו ".מדברי בעל הכלי יקר עולה משמעות רוחנית עמוקה של שכר עולם הבא הנרמז בבקשה הראני את כבודך השונה בתכלית משכר עולם הזה שנרמזת בבקשה הראני את דרכיך. שכר עולם הבא מבטא את הכמיהה של הפנימיות העצמית של האדם -קרי הנשמה חלק אלוה ממעל- ליהנות מזיו השכינה ולהידבק בה .בזה הנשמה חוזרת למקורה העליון במדרגה גבוהה יותר מלפני שירדה במהלך הבריאה. כמיהה זו מוסתרת ואיננה בת השגה על ידי כח השכל ולכן איננה חודרת למודעות שלנו. אבל היא קיימת ומורגשת ומתבטא בכמיהה לרוחניות. וזה משמעות הביטוי הראני את כבודך.אולם לא ניתן לחדור בכח השכל לסוד אלקותו יתברך ולחוות את החוויה המרגשת של האור הגנוז הנרמז במושג פני ה' . הפורקן לכמיהה הזו הוא השכר השמור לעולם הבא . וזהו פרוש כי לא יראני האדם וחי. מה שהקב"ה מוכן לגלות זה השכר בעולם הזה. אולם גם שכר בעולם הזה איננו מובן ופשוט כל כך. זה לא בדיוק פרס שה' מחלק לצדיקים על קיום המצוות. השכר הוא למעשה מושג המבטא את תארי פעולותיו של הקב"ה בעולם הזה ואופן התגלותו שהם כן ניתנים להשגה בכוח השכל. זו משמעות בקשתו של משה הודיעני נא את דרכיך : הודיעני את המידות המנחות את פעולותיך בעולם הזה. אז הקב"ה מביע את הסכמתו באומרו למשה: גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם .המשפט אדעך בשם אומר שתארי פעולותיו יתברך מגולמים בשמותיו . כאשר הקב"ה אומר למשה אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם , הוא מגלה את מידת הרחמים המזוהה עם שם ה' ובזה הוא נענה לבקשתו הראשונה של משה הודיעני נא את דרכיך. הדבר החשוב שה' מעביר לעבדו משה וממנו לעם ישראל ולכל האנושות זה לא סוד השתלשלות האור האין-סופי מעולם האצילות עד עולם העשייה אלא י"ג מידות ה' הקובעות את התנהלותו יתברך בעולם הזה מאז ימי בראשית. נאמן להבטחתו- ואדעך בשם - , ה' קורא ומגלה את שמותיו המזוהים עם מידותיו יתברך : ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה ,פוקד עון אבות...המשמעות הערכית-המוסרית של בריאת העולם וקיומו הרבה יותר חשובה ממשמעויותיו האסטטיות המדעיות והמיסטיות .

 

[יוסי ר1]

שלש עשרה מידות

משה אכן מבקש לדעת את דרכי המקום, ונענה בשלש עשרה מידות. אולם, אתה הבאת כי משה מנסה להשיג בכח שכלו את סוד האלוקות, וזו הנחה שלא הוכחת. מדרש התנאים ספרי , פסקה מ'ט, מביא פרשנות על כך שמי שמאמץ את התנהגותו על פי מידות הקב"ה , (נעשה רחום, חנון וכו'), מגיע לדבקות ממש בקב"ה, ואין כאן שום עניין שכלי. בתלמוד הבבלי לעומת זאת, מוצע תמיכה בתלמידי חכמים כדרך לדבקות בקבה.

 

[davidmaur]

אין לאדם אלא את כח שכלו

על מנת להכיר את המציאות החיצונית. ולכן לא היתה שום אפשרות למשה להכיר את סוד האלוקות בכוח השכל. אין שום סתירה בין טענת מאמרי לבין ספרי, ואני חושב שהמסר העיקרי של גילוי י"ג מידות למשה הוא ההוראה לאמץ את התנהגות הקב"ה כדרך הטובה ביותר לדבקות בה'.

 

[יוסי ר1]

המאמר בספרי (והדיון בבבלי) דנים

בשאלה האם אפשר להדבק בקב"ה, ואם כן - כיצד. עולות שם שתי אפשרויות, הראשונה היא אימוץ מידותיו של הקב"ה, והשניה היא שימוש תלמידי חכמים. איזו ה"טובה ביותר", זה ענייין לבערך 20 עמודים כתובים , להסביר בקצרה, ולא כאן המקום להאריך. לגבי קביעתך כי "אין לאדם אלא את כח שכלו על מנת להכיר את המציאות החיצונית", אני חלוק על דעתך. לאדם יש גם חושים, אינסטינקטים, אינטואיציה, והשכל, הוא כח העיבוד של הרשמים החיצוניים, בא רק אחרי כן. הרי תסכים כי בעלי חיים שאין להת תבונה אנושית, בהחלט מכירים וקולטים את המציאות החיצונית ברמות כאלו ואחרות. ויש תחומים רבים, כולל אילו הקשורים לניתוח מצבים, בהם תפיסתם את המציאות הרבה יותר מחודדת משל בני אדם, כי יש להם אינסעינקטים יותר חדים ואינטואיציה יותר מפותחת. השכל אינו חזות הכל, וזה גם חלק מהמסר שהספרי מנסה להעביר.

 

[davidmaur]

השכל האנושי הוא הכלי העיקרי

להכיר את המציאות הכרה תבונית שאין להשוותה עם כח ההכרה של בעלי חיים. החושים אינם אלא צינור הובלה של הרשמים החיצוניים ואין להם שום מעמד הכרתי אוטונומי. לעין רואה ולאוזן שומעת אין להם שום כח הכרתי בלי השכל . יחד עם זאת השכל הוא רק כלי שהוא מוגבל באפשרויותיו ואשר אין לו אפשרות לתפוס את המהות האלוקית.

 

[יוסי ר1]

לזה אני מסכים איתך, אלא שבהודעה

הקודמת כתבת על "הכרת המציאות" בכלל, ואילו עכשיו סייגת ל"הכרה תבונית של המציאות". וכיוון שאתה עצמך מודה שהשכל הוא כלי מוגבל, ואינו יכול לתפוס את המהות האלוקית (ולענ"ד גם לא את המציאות החומרית כולה והכוחות הפיזיקאליים הפועלים בעולם), כך שאין סתירה בדעותינו.

 

[davidmaur]

תודה

 

[שוחר1]

עדיין השכל הוא העיקר לניתוח

החושים. השוותה בין החיות לאדם. אל תעשה את ההשוואה אלא את הההפרדה. מה מפריד ביננו לבינם. השכל. כך שגם אם הם קולטים את המציאות בחושים. אין להם היכולת לנתח זאת, להסיק מסקנות. אין את השכל. כך שבעצם רק עם השכל באמת אפשר להבין את המציאות החיצונית \אותה אנו חווים

 

[שוחר1]

אינני רואה סתירה בין דבריכם

 

[shushu10]

איך מסביר כותב המאמר הנ"ל (?)

שכאשר משה מבקש לראות את כבוד האל "הראני נא את-כבדך" מסרב לו האל, מהסיבה שכבוד האל הוא מתן שכר המצוות בעולם הבא ואין אפשרות לראותו ׁ(כדברי הכותב), - והרי כתוב בפרשת קרח (במדבר טז',יט) "ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד-יהוה אל כל העדה"; האם יש כאן סתירה? סרוב למשה לעומת הסכמה לעדה כולה?

 

[davidmaur]

שאלה טובה

והאמת שאין לי תשובה. האם לך יש? אולי המשמעות של המלה כבוד שונה בשני ההקשרים. הזהות שבין כבוד האל לבין מתן שכר מצוות בעולם הבא אינה המצאה שלי אלא הבאתי אותה מפרוש של הבעל "כלי יקר" .

 

[חי אדר]

כבוד ה' מהו?

מילת כבוד באה במשמעויות שונות פעם מופיעה כמתיחסת אל מהות ועצמות ה', ופעם היא מתיחסת לעצם האור הנברא של השראת הנבואה או גילוי ההשגחה וכך כותב הרמב"ם באופן מפורש במורה נבוכים ח"א סד בהאי לישנא: וכן כבוד ה' יש שהכוונה בו האור הנברא אשר ה' משרה אותו במקום לכבוד על דרך הנס וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן וכו' וכבוד ה' מלא את המשכן" ויש שהכוונה בכך עצמו יתעלה ואמתתו כמו שאמר הרני נא את כבודך .. ויש שהכוונה במלת כבוד מה שכל בני אדם מרוממים אותו"

 

[davidmaur]

תודה