פרשת לך לך
פרשת לך לך
ה' ברא את העולם בכל תחכומו ואת האדם כפאר יצירתו. עד שהעולם ומעשה הטבע הוא יצירה מושלמת ובלתי נתפסת עד היום הזה, האדם שקיבל עודף יכולות אכזב אותו. הוא נאלץ לגרשו מגן העדן, ולהחליף את כל האנושות במבול. גם נח לא היה מנהיג רוחני גדול ולא הצליח אחרי המבול לייסד אנושות אנושית.
לכן הוא בחר באברהם אבינו.
" ויחי תרח שבעים שנה ויולד את-אברם את-נחור ואת-הרן.."
אברהם חיפש את האלוהים ומצא אותו. מאברם האלמוני מחרן הפך להיות אברהם אבי האומות. אברהם העברי שכן תמיד לחם למען הצדק והיושר, אפילו אם היה צריך להתייצב
מול העולם כולו. לכן אמרו עליו: אברהם העברי, כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני.
" ויאמר ה' אל-אברם לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך אל הארץ אשר אראך..."
" ואעשך לגוי גדול.."
אברהם יחד עם אשתו שרי ובן אחיו לוט באו לארץ כנען.
באותו זמן היה רעב בארץ והוא נאלץ לרדת מצרימה. כאן בא הסיפור של שרי שהייתה אישה יפה והוא פחד שיהרגו אותו כדי לקחת את אשתו, לכן ביקש ממנה להציג את עצמה כאחותו ולא כאשתו. פרעה רצה לקחת אותה, אך הוא הוזהר מן השמים. כאשר נודע לו שהיא אשתו חזר בו וגם העניק לאברהם מכל טוב.
הם חזרו לארץ עשירים במקנה ורעו עם לוט בנגב. השותפות בין אברהם ולוט לא עלתה יפה והם החליטו להיפרד.
" ויאמר אברהם אל-לוט אל-נא תהי מריבה ביני לבינך כי אנשים אחים אנחנו: הלא כל- הארץ לפניך. הפרד נא מעלי אם-השמאל ואימנה והימין ואשמאילה.."
לוט בחר את בקעת הירדן ואברהם הלך נגבה. ה' חזר על הבטחתו :
" קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.."
את לוט מתקיפים שבע מלכים ואברהם יוצא להגנתו. הוא מנצח את כולם ומחזיר את לוט למעמדו הקודם.
אברהם עדיין ערירי. שרי נותנת לו את שפחתה הגר, כדי שהיא תלד לו יורש. היא מוכנה להקרבה הזאת, אבל בעומק לבה פגועה מאוד. מתחילה להתעלל בהגר וזו בורחת. מלאך ה' מחזיר אותה ומבטיח לה שתלד בן.
" יומר לה מלאך ה' הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל כי- שמע ה' אל-עניך.."
הברית שאנו חוגגים אצל כל בן זכר.
" ואתנה בריתי ביני לבינך וארבה אותך מאד מאד.."
זו ההבטחה על הארץ ועל עם הגדול.
" בן שמונה ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם.. "
אברהם עדיין מסופק לגבי המשך הדור שלו עם שרה. ה' משנה את שמם:
לא עוד אברם, אלא אברהם ולא עוד שרי אלא שרה. משנה שם משנה מזל.
ברוח זו מבטיח שלמרות גילם המופלג יולידו בן ויקראו לו יצחק.
צוחק מי שצוחק אחרון.
שבת שלום
פרשת לך לך
ה' ברא את העולם בכל תחכומו ואת האדם כפאר יצירתו. עד שהעולם ומעשה הטבע הוא יצירה מושלמת ובלתי נתפסת עד היום הזה, האדם שקיבל עודף יכולות אכזב אותו. הוא נאלץ לגרשו מגן העדן, ולהחליף את כל האנושות במבול. גם נח לא היה מנהיג רוחני גדול ולא הצליח אחרי המבול לייסד אנושות אנושית.
לכן הוא בחר באברהם אבינו.
" ויחי תרח שבעים שנה ויולד את-אברם את-נחור ואת-הרן.."
אברהם חיפש את האלוהים ומצא אותו. מאברם האלמוני מחרן הפך להיות אברהם אבי האומות. אברהם העברי שכן תמיד לחם למען הצדק והיושר, אפילו אם היה צריך להתייצב
מול העולם כולו. לכן אמרו עליו: אברהם העברי, כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני.
" ויאמר ה' אל-אברם לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך אל הארץ אשר אראך..."
" ואעשך לגוי גדול.."
אברהם יחד עם אשתו שרי ובן אחיו לוט באו לארץ כנען.
באותו זמן היה רעב בארץ והוא נאלץ לרדת מצרימה. כאן בא הסיפור של שרי שהייתה אישה יפה והוא פחד שיהרגו אותו כדי לקחת את אשתו, לכן ביקש ממנה להציג את עצמה כאחותו ולא כאשתו. פרעה רצה לקחת אותה, אך הוא הוזהר מן השמים. כאשר נודע לו שהיא אשתו חזר בו וגם העניק לאברהם מכל טוב.
הם חזרו לארץ עשירים במקנה ורעו עם לוט בנגב. השותפות בין אברהם ולוט לא עלתה יפה והם החליטו להיפרד.
" ויאמר אברהם אל-לוט אל-נא תהי מריבה ביני לבינך כי אנשים אחים אנחנו: הלא כל- הארץ לפניך. הפרד נא מעלי אם-השמאל ואימנה והימין ואשמאילה.."
לוט בחר את בקעת הירדן ואברהם הלך נגבה. ה' חזר על הבטחתו :
" קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.."
את לוט מתקיפים שבע מלכים ואברהם יוצא להגנתו. הוא מנצח את כולם ומחזיר את לוט למעמדו הקודם.
אברהם עדיין ערירי. שרי נותנת לו את שפחתה הגר, כדי שהיא תלד לו יורש. היא מוכנה להקרבה הזאת, אבל בעומק לבה פגועה מאוד. מתחילה להתעלל בהגר וזו בורחת. מלאך ה' מחזיר אותה ומבטיח לה שתלד בן.
" יומר לה מלאך ה' הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל כי- שמע ה' אל-עניך.."
הברית שאנו חוגגים אצל כל בן זכר.
" ואתנה בריתי ביני לבינך וארבה אותך מאד מאד.."
זו ההבטחה על הארץ ועל עם הגדול.
" בן שמונה ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם.. "
אברהם עדיין מסופק לגבי המשך הדור שלו עם שרה. ה' משנה את שמם:
לא עוד אברם, אלא אברהם ולא עוד שרי אלא שרה. משנה שם משנה מזל.
ברוח זו מבטיח שלמרות גילם המופלג יולידו בן ויקראו לו יצחק.
צוחק מי שצוחק אחרון.
שבת שלום