פרשת מות קדושים
פרשת אחרי מות קדושים
פעם הסיסמה הייתה: אחריי! כך אמרו בצבא המפקד המנהיג הולך קדימה ונותן דוגמה אישית.
היום אומרים אחרי, " אחרי החגים, אחרי העבודה וכה.."
פרשת אחרי מות מטפלת בחשיבות הקדושה. בשנים רגילות נוהגים לחבר בין פרשת אחרי לבין פרשת קדושים. הנושא הוא משותף אך יש קדושה של המנהיג שצריך לתת דוגמה אישית בהופעתו ובהתנהגותו וקדושת העם.
בני אהרון זלזלו בקדושה של המקום, לכן דינם נחרץ למות. משה מזהיר את אהרון שיכבד את המקום ויבקש את סליחת האל.
" בזאת יבוא אהרון אל הקודש בפר בן-בקר לחטאת ואיל לעלה. כתנת –בד קדש ילבש ומכנסי-בד יהיו על בשרו. ובאבנט בד יחגור ומצנפת בד יצנוף."
העיקרון הוא שהצדק צריך גם להיראות.
נוהג מקובל אצל בני האדם עניין הכפרה. להרחיק ולהעביר את תוצאות החטאים למישהו אחר,
כמה שיותר רחוק. אהרון מצווה להביא שני –שעירי עזים, להקריב את השעיר שעלה בגורל ולשלוח את השעיר השני לעזאזל. מכאן בא הביטוי " שעיר לעזאזל."
כן מוזכר יום הכיפורים , שבת שבתון: " כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיהם".
יחד עם זאת צריך להתחיל להתנהג כאדם תרבותי. לא שותים דם. לא אוכלים נבלה וטרפה.
יחסים קורקטיים וכבוד לבני המשפחה. לא רק לגבי אב ואם, אלא גם לגבי אחיות ודודות, ובני משפחה
" ערותם לא תגלה, ושמרתם את-חקותי ולא תעשו מכל התועבת האלה".
כי זה ההבדל בין עם קדוש לבין עמי הארץ. " ולא---תקיא הארץ אתכם".
פרשת קדשים
" איש אמו ואביו תיראו ואת –שבתתי תשמרו"
כדי להיות קדוש לא מספיק להתעטף באדרת ולצנוף מצנפת. תנאיי הקדושה תלויים בהתנהגות אנושית.
בשדה ובכלכלה: להשאיר פיאה ולקט בקציר, ועולל ופרט בכרם. לתת לעני ולהלך.
בין אדם לחברו:
" לא תשקרו איש בעמיתו".
" לא תעשק את- רעך ולא תלין שכר פועל"
" לא תקלל חרש בפניו ובפני עור לא תתן מכשול"
" לא תעשו עול במשפט"
" לא-תקם ולא-תטור את-בני עמך" ( רמז לפולוטיקאים)
" ואהבת לרעך כמוך"
גם בשדה יש להתחשב בצרכי הצמח: לא כלאיים ושעטנז, לתת לעץ לגדול ולהשתרש. רק
בשנה הרביעית לאכול את פריו.
כמובן נפש בריאה בגוף בריא, בלי קעקועים והשחתות בעור. בלי מכשפות ושדים. "אובות וידעונים". ( לא אוכלים אוכל אחרי שלושה ימים)
חשיבות עליונה לטוהר המשפחה. האב לא ימכור את בתו לזנות,
יחסי כבוד בין כול בני המשפחה כולל גיסים ודודות.
" מפני שיבה תקום והדרת פני זקן"
" הבדלתי אתכם מן העמים ומן הבהמה"
שבת שלום
פרשת אחרי מות קדושים
פעם הסיסמה הייתה: אחריי! כך אמרו בצבא המפקד המנהיג הולך קדימה ונותן דוגמה אישית.
היום אומרים אחרי, " אחרי החגים, אחרי העבודה וכה.."
פרשת אחרי מות מטפלת בחשיבות הקדושה. בשנים רגילות נוהגים לחבר בין פרשת אחרי לבין פרשת קדושים. הנושא הוא משותף אך יש קדושה של המנהיג שצריך לתת דוגמה אישית בהופעתו ובהתנהגותו וקדושת העם.
בני אהרון זלזלו בקדושה של המקום, לכן דינם נחרץ למות. משה מזהיר את אהרון שיכבד את המקום ויבקש את סליחת האל.
" בזאת יבוא אהרון אל הקודש בפר בן-בקר לחטאת ואיל לעלה. כתנת –בד קדש ילבש ומכנסי-בד יהיו על בשרו. ובאבנט בד יחגור ומצנפת בד יצנוף."
העיקרון הוא שהצדק צריך גם להיראות.
נוהג מקובל אצל בני האדם עניין הכפרה. להרחיק ולהעביר את תוצאות החטאים למישהו אחר,
כמה שיותר רחוק. אהרון מצווה להביא שני –שעירי עזים, להקריב את השעיר שעלה בגורל ולשלוח את השעיר השני לעזאזל. מכאן בא הביטוי " שעיר לעזאזל."
כן מוזכר יום הכיפורים , שבת שבתון: " כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיהם".
יחד עם זאת צריך להתחיל להתנהג כאדם תרבותי. לא שותים דם. לא אוכלים נבלה וטרפה.
יחסים קורקטיים וכבוד לבני המשפחה. לא רק לגבי אב ואם, אלא גם לגבי אחיות ודודות, ובני משפחה
" ערותם לא תגלה, ושמרתם את-חקותי ולא תעשו מכל התועבת האלה".
כי זה ההבדל בין עם קדוש לבין עמי הארץ. " ולא---תקיא הארץ אתכם".
פרשת קדשים
" איש אמו ואביו תיראו ואת –שבתתי תשמרו"
כדי להיות קדוש לא מספיק להתעטף באדרת ולצנוף מצנפת. תנאיי הקדושה תלויים בהתנהגות אנושית.
בשדה ובכלכלה: להשאיר פיאה ולקט בקציר, ועולל ופרט בכרם. לתת לעני ולהלך.
בין אדם לחברו:
" לא תשקרו איש בעמיתו".
" לא תעשק את- רעך ולא תלין שכר פועל"
" לא תקלל חרש בפניו ובפני עור לא תתן מכשול"
" לא תעשו עול במשפט"
" לא-תקם ולא-תטור את-בני עמך" ( רמז לפולוטיקאים)
" ואהבת לרעך כמוך"
גם בשדה יש להתחשב בצרכי הצמח: לא כלאיים ושעטנז, לתת לעץ לגדול ולהשתרש. רק
בשנה הרביעית לאכול את פריו.
כמובן נפש בריאה בגוף בריא, בלי קעקועים והשחתות בעור. בלי מכשפות ושדים. "אובות וידעונים". ( לא אוכלים אוכל אחרי שלושה ימים)
חשיבות עליונה לטוהר המשפחה. האב לא ימכור את בתו לזנות,
יחסי כבוד בין כול בני המשפחה כולל גיסים ודודות.
" מפני שיבה תקום והדרת פני זקן"
" הבדלתי אתכם מן העמים ומן הבהמה"
שבת שלום