יצחק דישון
New member
פרשת מקץ
פרשת מקץ
" ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם.."
החלום המפורסם של פרעה על שבעת הפרות השמנות ושבעת הפרות הדקות שאוכלות את השמנות. שר המשקים נזכר ביוסף ומציע לפרעה להביאו כדי שיפתור את החלום.
יוסף פותר את החלום שבע שנות שפע ושבע שנות רעב. הוא מציע לפרעה לאגור מזון בשנות השפע לאותן שנות המצוקה.
" ויצברו-בר .. והיה האכל לפיקדון לארץ לשני הרעב.."
פרעה ממנה את יוסף על הפרויקט ונותן לו את כל הסמכויות.
" אתה תהיה על- ביתי ועל פיך ישק כל עמי.."
הוא מעניק ליוסף גם שם מצרי חדש: צפנת-פענח. וגם שידוך טוב, את אסנת בת פוטיפרה כהן אן לאישה.
יוסף מתחיל לעבוד: " ויצבר יוסף בר כחול הים.."
נולדים לו שני בנים: מנשה ואפרים.
עוברות השנים השמנות ומתחיל הרעב. יוסף פותח את המחסנים ומתחיל למכור.
" ביבואו בני-ישראל לשבר בתוך הבאים כי- היה הרעב בארץ כנען.."
יוסף עוצר את אחיו ומאשים אותם בריגול. הם מספרים על עצמם , על אביהם על האח הקטן שנשאר בבית. יוסף דורש הוכחה. הוא עוצר את שמעון כבן ערובה ודורש להביא את בנימין הקטן.
הם יוצאים עמוסים ובדרך מגלים שגם כספם הוחזר. מגיעים הביתה ומספרים ליעקב את הדברים. יעקב נחרד.
" אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תיקחו עלי היו כלנה.."
ראובן מרגיע אותו ומבטיח אישית להחזיר את בנימין ושמעון בשלום. יעקב מתנגד לשלוח את בנימין.
" כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך והורדתם את שיבתי ביגון שאולה.."
אבל הרעב מציק ואין ברירה. יעקב מתרצה ושולח אותם עם מתנות, עם כסף ועם בנימין.
כאשר מגיעים הם נעצרים מיד בשער העיר .הם מובאים אל בית יוסף. הם פוחדים וחושבים שזה בגלל הכסף שנמצא מוחזר בפעם הקודמת. הם מתנצלים ומסבירים שלא ידעו מי שם את הכסף באמתחתם. והנה מחזירים אותו. אבל יוסף מזמין אותם לארוחת צהריים. הם מכינים את המתנות כדי לרכך את לב יוסף. יוסף שואל על אביהם.
" השלום אביהם הזקן אשר אמרתם העודנו חי? "
הם משיבים בחיוב. יוסף רואה את בנימין אחיו הקטן ומתרגש. הוא יוצא החוצה שלא יראו אותו בוכה. אחר כך מתאפק, רוחץ את פניו וחוזר. הוא משחרר אותם יחד עם שמעון ובנימין.
יוסף מצווה את אנשיו לצייד אותם בבר " כל אשר יוכלו לשת.." ולשים באמתחת של בנימין את הגביע שלו. האחים יוצאים לדרך.
" הם יצאו את העיר ולא הרחיקו.."
משמר מצרי דלק אחריהם ועצר אותם.
" למה שלמתם רעה תחת טובה?" מאשימים אותם שגנבו את הגביע של האדון. הם נבוכים ואומרים: לא גנבנו דבר, אם תמצאו את הגביע אצלנו, נהיה עבדים כולנו.
מוצאים את הגביע בשק של בנימין. חוזרים אל יוסף.
" ויפלו לפניו ארצה" אין לנו מה לומר נהיה עבדים כולנו, אומרים לו.
יוסף אומר לא. " האיש נמצא הגביע בידו הוא יהיה עבד, ואתם עלו לשלום אל אביהם.."
שבת שלום
*
זה פרק ראשון בסיפור המרגש ביותר בתורה. המפגש הגורלי בין האח האבוד למשפחתו. גם רמז לכך שתמיד ישנה סגירת מעגל.
יש אומרים שאסנת בת פוטיפרע היא הבת של דינה בת יעקב שנאנסה בשכם. פוטיפרע היה סריס והוא אמץ אותה. הסיפור הזה בא כדי לתת לבני יוסף הכרה משפחתית.
פרשת מקץ
" ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם.."
החלום המפורסם של פרעה על שבעת הפרות השמנות ושבעת הפרות הדקות שאוכלות את השמנות. שר המשקים נזכר ביוסף ומציע לפרעה להביאו כדי שיפתור את החלום.
יוסף פותר את החלום שבע שנות שפע ושבע שנות רעב. הוא מציע לפרעה לאגור מזון בשנות השפע לאותן שנות המצוקה.
" ויצברו-בר .. והיה האכל לפיקדון לארץ לשני הרעב.."
פרעה ממנה את יוסף על הפרויקט ונותן לו את כל הסמכויות.
" אתה תהיה על- ביתי ועל פיך ישק כל עמי.."
הוא מעניק ליוסף גם שם מצרי חדש: צפנת-פענח. וגם שידוך טוב, את אסנת בת פוטיפרה כהן אן לאישה.
יוסף מתחיל לעבוד: " ויצבר יוסף בר כחול הים.."
נולדים לו שני בנים: מנשה ואפרים.
עוברות השנים השמנות ומתחיל הרעב. יוסף פותח את המחסנים ומתחיל למכור.
" ביבואו בני-ישראל לשבר בתוך הבאים כי- היה הרעב בארץ כנען.."
יוסף עוצר את אחיו ומאשים אותם בריגול. הם מספרים על עצמם , על אביהם על האח הקטן שנשאר בבית. יוסף דורש הוכחה. הוא עוצר את שמעון כבן ערובה ודורש להביא את בנימין הקטן.
הם יוצאים עמוסים ובדרך מגלים שגם כספם הוחזר. מגיעים הביתה ומספרים ליעקב את הדברים. יעקב נחרד.
" אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תיקחו עלי היו כלנה.."
ראובן מרגיע אותו ומבטיח אישית להחזיר את בנימין ושמעון בשלום. יעקב מתנגד לשלוח את בנימין.
" כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך והורדתם את שיבתי ביגון שאולה.."
אבל הרעב מציק ואין ברירה. יעקב מתרצה ושולח אותם עם מתנות, עם כסף ועם בנימין.
כאשר מגיעים הם נעצרים מיד בשער העיר .הם מובאים אל בית יוסף. הם פוחדים וחושבים שזה בגלל הכסף שנמצא מוחזר בפעם הקודמת. הם מתנצלים ומסבירים שלא ידעו מי שם את הכסף באמתחתם. והנה מחזירים אותו. אבל יוסף מזמין אותם לארוחת צהריים. הם מכינים את המתנות כדי לרכך את לב יוסף. יוסף שואל על אביהם.
" השלום אביהם הזקן אשר אמרתם העודנו חי? "
הם משיבים בחיוב. יוסף רואה את בנימין אחיו הקטן ומתרגש. הוא יוצא החוצה שלא יראו אותו בוכה. אחר כך מתאפק, רוחץ את פניו וחוזר. הוא משחרר אותם יחד עם שמעון ובנימין.
יוסף מצווה את אנשיו לצייד אותם בבר " כל אשר יוכלו לשת.." ולשים באמתחת של בנימין את הגביע שלו. האחים יוצאים לדרך.
" הם יצאו את העיר ולא הרחיקו.."
משמר מצרי דלק אחריהם ועצר אותם.
" למה שלמתם רעה תחת טובה?" מאשימים אותם שגנבו את הגביע של האדון. הם נבוכים ואומרים: לא גנבנו דבר, אם תמצאו את הגביע אצלנו, נהיה עבדים כולנו.
מוצאים את הגביע בשק של בנימין. חוזרים אל יוסף.
" ויפלו לפניו ארצה" אין לנו מה לומר נהיה עבדים כולנו, אומרים לו.
יוסף אומר לא. " האיש נמצא הגביע בידו הוא יהיה עבד, ואתם עלו לשלום אל אביהם.."
שבת שלום
*
זה פרק ראשון בסיפור המרגש ביותר בתורה. המפגש הגורלי בין האח האבוד למשפחתו. גם רמז לכך שתמיד ישנה סגירת מעגל.
יש אומרים שאסנת בת פוטיפרע היא הבת של דינה בת יעקב שנאנסה בשכם. פוטיפרע היה סריס והוא אמץ אותה. הסיפור הזה בא כדי לתת לבני יוסף הכרה משפחתית.