יצחק וולסטר
New member
פרשת משפטים
פרשת משפטים
נגמרו הנאומים והטקס האור- קולי. עכשיו צריך לרדת אל המשפטים.
אל צורת ההתנהגות לגופו של עניין.
פעם צחקו על שר מסוים ואמרו: " הוא לומד משפטים, כי מילים כבר יודע".
זה נכון המילים הגדולות כבר נאמרו עכשיו צריך ליישם אותן הלכה ומעשה.
על העבדות כבר דובר הרבה, אבל איך משתחררים ממנה למעשה?
מה דינו של אדם שעבד את מיטב שנותיו בחברה או במפעל, ועכשיו נפרדים ממנו.
עושים לו מסיבה, קונים לו שעון וזר פרחים ושלום.
העיקרון של שחרור העבד לפי הפרשה:
לתת לו את היכולת להמשיך בחייו בצורה מסודרת ומכובדת.
" אם בגפו יבוא, בגפו יצא,"
אך אם הוא בעל משפחה על המעביד חלה חובה לדאוג גם למשפחתו.
העבדות בכל צורה שהיא , דבר מגונה. לכן מי שנכנע לה ומי שאינו
מנצל כל הזדמנות להשתחרר ממנה ראוי לביזיון.
" ורצע אדוניו את אזנו במרצע ונשאר עבד לעולם".
באותה הזדמנות קובעים גם את זכות האישה.
" אם ימכור איש את בתו לאמה," – " כמשפט הבנות יעשה לה".
אחר כך באים חוקי הנזיקין. אין אדם רשאי לגרום נזק, גופני או כלכלי, לזולתו.
על אחת כמה וכמה שלא בזדון! לכן לכל דבר יש מחיר.
" עין תחת עין, שן תחת שן".
האנס והשוכב עם בהמה מות ימות.
משפט אחד לגר. אין מפלים לרעה את המיעוט.
הרחק משקר ולא תיקח שוחד!
לבסוף באה ההבטחה שחוזרת כל הזמן בתורה ותמיד בתנאי:
אם תקבלו את המשפטים האלה, ותשמרו אותם בפועל, תזכו
לחיים טובים, לחברה שטוב לחיות בה, ותגיעו אל הארץ המובטחת.
לא מהר! לאט לאט . לא חינם, אלא תמורת מאמצים התמדה ותעוזה.
ברוח זו מתכונן משה לעלות על ההר, כדי לקבל את לוחות הברית
לעם שכבר שמע והסכים: " כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע".
להביא את החוזה החתום.
התורה שמה דגש על זכויות האישה והגנה על הבנות. זה מזכיר לי סיפור קטן:
בביקורנו בחו"ל ישבנו בשדה התעופה להכות לעליה על המטוס הביתה.
איש בעל חזות מזרחים ביקש רשות לשבת לידנו.
" בבקשה," אמרתי לו באנגלית והצבעתי על הכיסא הפנוי. הוא התיישב
ושלף מכיסו חפיסת סיגריות. ראיתי שכתוב על הסיגריות בערבית.
" מאיפה אני?" שאל בהתגרות.
" לפי הסיגריות אתה מאחד הארצות הערביות," עניתי לו.
הוא צחק ואמר: " לא אני מפקיסטן". ושאל מאיפה אנחנו.
" מישראל, " אמרתי לו.
" אבל אתם בטח לא יהודים," הוא ניסה להצדיק את עצמו להיות נחמד.
" אנחנו יהודים מישראל!" עניתי לו חד משמעית.
" אני מוסלמי גאה, הערבים אצלכם הם מוסלמים מזויפים".
" יש מאמינים יותר ויש מאמינים פחות בכל דת".
" לא, אנחנו המוסלמים האמיתיים".
" אז איך אתה מסביר," הקשתי עליו. " שיש לכם ראש ממשלה אישה?"
זו הייתה מכה מתחת לחגורה בשבילו. הוא קם נרגז.
" נכון ! אתה צודק! דבר כזה לא היה צריך לקרות!
אבל זה רק בגלל הישראלים והאמריקאים!"
כך שחררנו מעבדות גם את האישה הפקיסטנית.
פרשת משפטים
נגמרו הנאומים והטקס האור- קולי. עכשיו צריך לרדת אל המשפטים.
אל צורת ההתנהגות לגופו של עניין.
פעם צחקו על שר מסוים ואמרו: " הוא לומד משפטים, כי מילים כבר יודע".
זה נכון המילים הגדולות כבר נאמרו עכשיו צריך ליישם אותן הלכה ומעשה.
על העבדות כבר דובר הרבה, אבל איך משתחררים ממנה למעשה?
מה דינו של אדם שעבד את מיטב שנותיו בחברה או במפעל, ועכשיו נפרדים ממנו.
עושים לו מסיבה, קונים לו שעון וזר פרחים ושלום.
העיקרון של שחרור העבד לפי הפרשה:
לתת לו את היכולת להמשיך בחייו בצורה מסודרת ומכובדת.
" אם בגפו יבוא, בגפו יצא,"
אך אם הוא בעל משפחה על המעביד חלה חובה לדאוג גם למשפחתו.
העבדות בכל צורה שהיא , דבר מגונה. לכן מי שנכנע לה ומי שאינו
מנצל כל הזדמנות להשתחרר ממנה ראוי לביזיון.
" ורצע אדוניו את אזנו במרצע ונשאר עבד לעולם".
באותה הזדמנות קובעים גם את זכות האישה.
" אם ימכור איש את בתו לאמה," – " כמשפט הבנות יעשה לה".
אחר כך באים חוקי הנזיקין. אין אדם רשאי לגרום נזק, גופני או כלכלי, לזולתו.
על אחת כמה וכמה שלא בזדון! לכן לכל דבר יש מחיר.
" עין תחת עין, שן תחת שן".
האנס והשוכב עם בהמה מות ימות.
משפט אחד לגר. אין מפלים לרעה את המיעוט.
הרחק משקר ולא תיקח שוחד!
לבסוף באה ההבטחה שחוזרת כל הזמן בתורה ותמיד בתנאי:
אם תקבלו את המשפטים האלה, ותשמרו אותם בפועל, תזכו
לחיים טובים, לחברה שטוב לחיות בה, ותגיעו אל הארץ המובטחת.
לא מהר! לאט לאט . לא חינם, אלא תמורת מאמצים התמדה ותעוזה.
ברוח זו מתכונן משה לעלות על ההר, כדי לקבל את לוחות הברית
לעם שכבר שמע והסכים: " כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע".
להביא את החוזה החתום.
התורה שמה דגש על זכויות האישה והגנה על הבנות. זה מזכיר לי סיפור קטן:
בביקורנו בחו"ל ישבנו בשדה התעופה להכות לעליה על המטוס הביתה.
איש בעל חזות מזרחים ביקש רשות לשבת לידנו.
" בבקשה," אמרתי לו באנגלית והצבעתי על הכיסא הפנוי. הוא התיישב
ושלף מכיסו חפיסת סיגריות. ראיתי שכתוב על הסיגריות בערבית.
" מאיפה אני?" שאל בהתגרות.
" לפי הסיגריות אתה מאחד הארצות הערביות," עניתי לו.
הוא צחק ואמר: " לא אני מפקיסטן". ושאל מאיפה אנחנו.
" מישראל, " אמרתי לו.
" אבל אתם בטח לא יהודים," הוא ניסה להצדיק את עצמו להיות נחמד.
" אנחנו יהודים מישראל!" עניתי לו חד משמעית.
" אני מוסלמי גאה, הערבים אצלכם הם מוסלמים מזויפים".
" יש מאמינים יותר ויש מאמינים פחות בכל דת".
" לא, אנחנו המוסלמים האמיתיים".
" אז איך אתה מסביר," הקשתי עליו. " שיש לכם ראש ממשלה אישה?"
זו הייתה מכה מתחת לחגורה בשבילו. הוא קם נרגז.
" נכון ! אתה צודק! דבר כזה לא היה צריך לקרות!
אבל זה רק בגלל הישראלים והאמריקאים!"
כך שחררנו מעבדות גם את האישה הפקיסטנית.