פרשת משפטים -

shushu10

New member
פרשת משפטים -

שמות כב' כה') "אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו; כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני;". כל מי שחשב עד כה כי הפסוקים נתנו אך ורק כדי להוציא ספר שנקרא תנ"ך אינו אלא טועה!! במוזיאון הארכיאולוגי בפלמחים, שאני אגב ממליצה לבקר בו למרות שאינו בין המוזיאונים המתוקשרים והמפורסמים, - מוצג עותק של חרס קטן שנמצא בסביבת פלמחים (המקור נמסר לשמירה) ועליו תלונה של אחד הפועלים על ששמלתו נלקחה ולא הוחזרה. קבלתי את עותק המכתב וכשאתפנה מעט גם אתם תוכלו לצפות בכתוב. שיהיה לכולנו יום מאושר
 

shushu10

New member
מכתב הקוצר - אוסטרקון זה הוא מכתב א

כתוב בדיוובו 14 שורות, מכתב של קוצר שעבד על חוף הים. זוהיאחת התעודות הארוכות ביותר שנשתמרו בידינו. הקוצר שולח מכתב תלונה אל השר הממונה על האחוזה ומתלונן שמנהל העבודה, הושעיהו בן שבי האשים אותו שלא כדין בהתרשלות בעבודה ולקח את בגדו. הפועל מבקש מן השר שיתערב בענין וידאג שבגדו יוחזר לו. הוא בודאי הסתמך על חוק התורה שבספר שמות (כפי שהזכרתי??) "ישמע אדני השר את דבר עבדה; עבדך קצר היה עבדך בחצר אסם וןיקצר עבדך ויכל, ואסם כימם לפני שבח, כאשר כל עבדך את קצרו, אסם כימם, ויבא הושעיהו בן שבי, ויקח את בגד עבדך, כאשר כלת את קצרי זה ימם, לקח את בגד עבדך, וכל אחי יענו לי, הקצרם אתי בחם (השמש), אחי יענו לי אמן, נקתי מאשם, השב נא את בגדי,ואמלא לשר להשיב את בגד עבדך, ותתן אלו רחמם והשבת את בגד עבדך ולא תרהם ל..." מיוחס לימיו של יאשיהו המלך (600 לפנה"ס). מדהים - נכון? וגם עצוב כל כך!!!
 

פלגיה

New member
באמת עצוב

נראה לי שהיום אנחנו לא מבינים ולא מכירים מצב של אדם שאין לו כל מלבד בגדו שלעורו, וגם אותו לוקחים.
 

shushu10

New member
בהודו קשה להאמין למראה העיניים....

בבורמה לעומת זאת, בגלל הבודהיזם - אין לינה ברחוב, כולם ישנים בתוך בית ולכל פה רעב יש פינכת אורז מובטחת ... בבודהיזם יש הרבה חמלה באופן טבעי,בעוד שבכל מקום אחר (כולל אצלנו - עם סגולה)- אין זה מובן מאליו.
 

שוחר1

New member
העבד העיברי הוא לא עבד

שימו לב לחוקיים החברתיים ובייחוד לעבד עברי. לפי כל ההגדרות של עבד הוא לא עבד. לא קונים אותו מאדם אחר. שתי אפשריות קניה א. מתרושש ומוכר עצמו נמכר בגנבתו, כלומר על ידי בית דין הוא עובד זמני רק שש שנים ובסיום העבודה האדון צריך לתת לו מצאנו מיקבו ועוד אם מדובר בגנב, או פושט רגל, מדובר בעצם בשיקום של שש שהים, בהם הוא לומד לעמוד על רגליו. באמה עיבריה אפילו הדבר בולט יותר. היא מיועדת לנישואין, ואם לא צריך לשחררה. זו עבדות??
 

יוסי ר1

Active member
לשוחר שלום. ההבחנות שהעלית נכונות,

אבל לי מפריע הכותרת "העבד העיברי הוא לא עבד". לענד יש לנסח זאת אחרת: הגדרת העבד שאנו משתמשים בה כיום, שונה מתאורי העבדות בתנ"ך. עם כל הכבוד לנו המלומדים במאה העשרים ואחת, מי שטבע את הביטויים הם קדמונינו , ואם הם השתמשו במונח שהיום הכלנו עליו תכולה שונה, אין זה אומר שמותר לנו לטעון שהם שגו במינוח. הרבה מונחים שינינו להם את משמעותם. יהיה זה אבסורד למשל לאמר שיחזקאל הנביא לא ידע מה זה חשמל , כי החשמל הומצא רק לאחרונה. היחיד שידע מהו חשמל היה יחזקאל הנביא, שראה דמויות שמראיהן "כעיין החשמל". מה בדיוק הוא ראה שם - אף אחד לא יודע, כי זה חזיון שרק הוא ראה. אז אם בחרנו לקרא לאנרגיה מסויימת בשם חשמל, צריך לזכור שזו אסוציאציה שלנו למונח שטבע מי מקדמונינו, לו שמורה הקרדיט גם למילה וגם למשמעות שהוא ראה בעני רוחו.
 

יוסי ר1

Active member
וכמובן שכחתי להוסיף

שהמונח עבד בתורה הוא רחב מאד, וכולל הרבה תת מונחים שהנהגנו היום. הייתי מגדיר, כי על פי המופיע בתנך, כמעט כל עבודה שאדם עושה עבור הזולת, שלא ברצונו, נקראת עבדות. כך העבד הוא מי שנמכר בגנבתו, ועובד תקופה "שיקומית" מוגבלת בזמן, ומקבל אישה בעבדותו וצידה בצאתו. אבל עבד הוא גם מי שבשבי האוייב, ושם אין שיחרור מוקדם ואין מתנות שיחרור. שם העבדות היא הנוראה ביותר, כולל השפלות ועינויים ומות. המינוח - אותו מינוח
 

ע מ י ש

New member
עבדות היא אכן דבר נורא

אבל יש לזכור כי העולם העתיק לא דמה בשום דבר לעולם שלנו (כמעט). באותם ימים, ולמעשה גם דורות רבים מאד אחר כך, אדם היה בר מזל אם היה לו אוכל בכל יום ויום, אם קבל מים די צרכיו לשתיה ואם היה לו בגד ללבוש או אם היה לו מחסה מעל ראשו. בקיום כה עלוב וקשה מנשוא, העבדות היתה פתרון שהבטיח לפחות את הדברים הללו. יש לזכור כי עבד היה גם רכוש רב ערך, ועבד טוב היה בעל ערך רב ועל כן ברוב המקרים דאגו הבעלים לכך שרכושם לא יפגע, בדיוק כמו שדאגו (להבדיל) לבעלי החיים. קשה לנו לקבל את המציאות הזו מהמקום בו אנו נמצאים אבל בכל זאת דיני העבדות היהודיים היו סבירים ושונים במידה רבה מאשר אצל לא יהודים, ובוודאי כשמדובר בעבד עברי. לדעתי, כיוצא מתוך הכתוב, עבד נרצע הוא לא רק מי שאהב את אדונו אלא גם לא רצה להפרד מאשתו וממשפחתו. אבל זה שוב עניין אחר.
 

פלגיה

New member
אתה צודק לגבי עבד נרצע

אבל היות ואשתו היא שפחה כנענית, וילדיו אינם יהודיים, הרי שהרצון שלו להישאר במקום העבדות, תחת חסות האדון, ותחת ההגנה שלו, ולא לצאת לחיים הקשוחים "בחוץ" ולהשתקם - יש בו משהו מן השלילה.
 

ע מ י ש

New member
ואם הם לא יהודים

הוא לא אוהב אותם? נגיד שתנאי החיים גרמו לכך שיש לו אשה (ועל כן גם ילדים) לא יהודיים, האם עליו לנטוש אותם? ומנין את יודעת שהם לא יהודים?
 

שוחר1

New member
ליוסי, לא התכוונתי ששגו במינוח

התכוונתי שעבד עיברי, הוא לא עבד בהתאם לפירוש שאנו נותנים ומכירים כיום למושג עבד. מעניין אם יש תקדים לתנאי "עבד עיברי", בחוקי העולם העתיק. מישהו מכיר?
 

shushu10

New member
הנושא שהעליתי עוסק ברעים ולא בעבדים

מדובר על "אם חבל תחבול שלמת רעך.." - ולא משנה מה תפקידו ובאיזו "דרגה" ו"רמה" הוא נמצא - הוא רעך - קודם כל! גם אם הוא עבד - הוא זקוק לחמלה. זוהי התורה - וזה יופיה
 

שוחר1

New member
צודק, יהחוקים הסוציאליים בתנ"ך

צריכים לתת לנו חומר למחשבה
 
למעלה