פרשת נשא
פרשת נשא
במדבר, את מפקד האוכלוסין לא מבצעים לשם הסטטיסטיקה. יש חלוקת תפקידים ופוקדים כל קבוצה לפי דרישת התפקיד שלה.
את בני גרשון שתפקידם להוביל את "יריעות המשכן" פוקדים מגיל שלושים ועד חמישים, כי אלה הגברים המסוגלים לשאת את המשא. גם את בני מררי פוקדים מבני שלושים עד חמישים.
תפקידם לשאת את " קרשי המשכן".
" כל- הבא לצבא צבא לעבוד באהל מועד".
יש להרחיק מן המחנה: " כל-צרוע וכל-זב וכל טמא נפש!" את כל אלה יש להוציא מחוץ למחנה כדי שלא ידביקו את הקהל ולא יחלישו את כוחו.
על חטאים יש לכפר. לפצות את הנפגע או למי שאין גואל להקריב אייל כיפורים.
תורת הקנאות.
מי שחושד באשתו שהיא בוגדת בו יביא אותה בפני הכהן. הכהן יבדוק אותה ב"מכונת אמת" משלו. מבחן פסיכולוגי. בתום הטקס יתן לה לשתות " מים מאררים" ואם היא אשמה " באו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך" ואם לא: " ונקתה ונזרעה זרע"
הטיפול אצל הכהן הוא חובה ועולה קרבן. אסור שבני הזוג יחיו בספק.
אדם שנדר נדר להתנזר עליו לקיים את נדרו. לא ישתה יין ושכר, אפילו צימוקים לא יטעם. לא יסתפר ולא יתגלח כל זמן נדרו. רק ביום השביעי אחרי תום הנזירות יתגלח ויביא קרבן לכהן.
ברכת הכהנים.
" יברכך השם וישמרך, יאר השם את פניו אליך ויחנך
ישא השם פניו אליך וישם לך שלום"
זו ברכת הכהנים שהם מצווים לברך בה את בני ישראל. בברכה זו מברכים הכהנים גם כיום מדי שבת בבית הכנסת.
על נשיאי השבטים להביא קרבן למשכן. כל אחד ביום המיועד לו כפי שנקבע.
לדוגמה: " ביום השלישי נשיא בית זבולון אליאב חלן: קרבנו קערת-כסף, אחת ושלושים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף, שבעים שקל בשקל הקדש, שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה.
כף אחת עשרה זהב מליאה קטורת. פר אחד בקר, איל אחד בן-שנה לעולה. שעיר עזים
אחד לחטאת וזבח השלמים בקר. שניים אילים,חמישה עתודים, חמישה כבשים בני שנה. זה קרבן אליאב בן-חלן"
כל שבט תורם את חלקו במאמץ המשותף.
שבת שלום.
פרשת נשא
במדבר, את מפקד האוכלוסין לא מבצעים לשם הסטטיסטיקה. יש חלוקת תפקידים ופוקדים כל קבוצה לפי דרישת התפקיד שלה.
את בני גרשון שתפקידם להוביל את "יריעות המשכן" פוקדים מגיל שלושים ועד חמישים, כי אלה הגברים המסוגלים לשאת את המשא. גם את בני מררי פוקדים מבני שלושים עד חמישים.
תפקידם לשאת את " קרשי המשכן".
" כל- הבא לצבא צבא לעבוד באהל מועד".
יש להרחיק מן המחנה: " כל-צרוע וכל-זב וכל טמא נפש!" את כל אלה יש להוציא מחוץ למחנה כדי שלא ידביקו את הקהל ולא יחלישו את כוחו.
על חטאים יש לכפר. לפצות את הנפגע או למי שאין גואל להקריב אייל כיפורים.
תורת הקנאות.
מי שחושד באשתו שהיא בוגדת בו יביא אותה בפני הכהן. הכהן יבדוק אותה ב"מכונת אמת" משלו. מבחן פסיכולוגי. בתום הטקס יתן לה לשתות " מים מאררים" ואם היא אשמה " באו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך" ואם לא: " ונקתה ונזרעה זרע"
הטיפול אצל הכהן הוא חובה ועולה קרבן. אסור שבני הזוג יחיו בספק.
אדם שנדר נדר להתנזר עליו לקיים את נדרו. לא ישתה יין ושכר, אפילו צימוקים לא יטעם. לא יסתפר ולא יתגלח כל זמן נדרו. רק ביום השביעי אחרי תום הנזירות יתגלח ויביא קרבן לכהן.
ברכת הכהנים.
" יברכך השם וישמרך, יאר השם את פניו אליך ויחנך
ישא השם פניו אליך וישם לך שלום"
זו ברכת הכהנים שהם מצווים לברך בה את בני ישראל. בברכה זו מברכים הכהנים גם כיום מדי שבת בבית הכנסת.
על נשיאי השבטים להביא קרבן למשכן. כל אחד ביום המיועד לו כפי שנקבע.
לדוגמה: " ביום השלישי נשיא בית זבולון אליאב חלן: קרבנו קערת-כסף, אחת ושלושים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף, שבעים שקל בשקל הקדש, שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה.
כף אחת עשרה זהב מליאה קטורת. פר אחד בקר, איל אחד בן-שנה לעולה. שעיר עזים
אחד לחטאת וזבח השלמים בקר. שניים אילים,חמישה עתודים, חמישה כבשים בני שנה. זה קרבן אליאב בן-חלן"
כל שבט תורם את חלקו במאמץ המשותף.
שבת שלום.