פרשת "צו" ושבת זכור:
בס"ד
"צו את אהרן"
רש"י מפרש: אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון: ביותר צריך הכתוב לזרז במקום, שיש בו חסרון כיס , לפי שקשה לאדם להוציא ממון מכיסו.
מסופר על אדם אחד שהיה בעל פונדק באחד הכפרים. והנה פעם נזדמן לשם הגאון רבי ישראל מסלנטר. ראה בעל הפונדק, כי לפניו אדם בעל הדרת פנים, ופנה אליו בשאלה: "שמא שוחט הוא מר? יש לי בהמה המיועדת לשחיטה, וקשה לי להוליכה אל השוחט שבעיירה הסמוכה". "לא", השיב רבי ישראל, "אינני שוחט".
כעבור זמן מה פנה רבי ישראל אל הפונדקאי בבקשה: "המוכן אתה להלוות לי עשרים רובל?"
"כיצד אעז להלוות לך ואינני מכיר אותך?", השיב הפונדקאי בתמיהה, "מי ערב לי, שתפרע את החוב?"
"השומעות אוזניך את שדובר פיך?", שאל רבי ישראל בתמיהה, "בממון אינך סומך עלי אפילו בעשרים רובל, ואילו בשחיטה, שהתורה כל כך החמירה בה, סמכת עלי עוד בטרם בירכתיך לשלום"...
"במקום אשר תישחט העולה תישחט החטאת"
כלומר, גם העולה וגם החטאת שחיטתן בצפון. ובמס' סוטה מבואר, שהטעם לכך ששחיטת העולה והחטאת נעשית באותו מקום, הוא שלא לבייש את החוטא, דהיינו, אילו היו קובעים לחטאת מקום מיוחד, היו החוטאים מתביישים, כי כל מי שהיה ניגש לאותו מקום לשחוט, מיד היו יודעים כולם שחטאת הוא מביא (הגמרא ממשיכה להקשות על כך, הרי ישנם בכל זאת הבדלים בין אופן הקרבת חטאת להקרבת עולה, ואם כן שוב ניכר. מתרצת הגמרא, שאותם הבדלים אינם ניכרים כל כך).
ושם בגמרא מבואר עוד, שמכאן למדו חז"ל לתקן, שהתפילה תהא בלחש ולא בקול, שלא לבייש את החוטאים המתוודים בתפילתם.
ומסופר על ר' דוד בעל הט"ז, שהיה נוהג לקדש על היין מתוך הסידור, שלפעמים היו מזדמנים לביתו אורחים, שאינם יודעים לקדש בעל פה, וכשראו את הרב, שמקדש מתוך סידור, שוב לא התביישו לעשות כן.
פרשת "זכור":
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים"
פסוק זה, המצווה על זכירת מעשה עמלק, - מדוע הוא משתמש בלשון יחיד ובלשון רבים בצוותא? הרי לכאורה היה צריך לומר:"את אשר עשה לכם בדרך בצאתכם ממצרים"?
הסביר הרבי מגור, בעל חידושי הרי"ם: "עמלק לא היה יכול לנצח אלא את היחיד והבודד, השרוי ביחידות לעצמו, אותם, שנפלטו מתוך ענן הכבוד מפני חטאיהם, אך את הציבור המאוחד והמלוכד בתוך הענן לא התקיף עמלק"
כוחה של אחדות!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
שולי בת חנה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
אברהם (רמי) בן שרה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
יוסף אליהו בן אסתר
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
דוד יצחק בן שרון
יפה בת רבקה
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
פורים שמח!!
בס"ד
"צו את אהרן"
רש"י מפרש: אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון: ביותר צריך הכתוב לזרז במקום, שיש בו חסרון כיס , לפי שקשה לאדם להוציא ממון מכיסו.
מסופר על אדם אחד שהיה בעל פונדק באחד הכפרים. והנה פעם נזדמן לשם הגאון רבי ישראל מסלנטר. ראה בעל הפונדק, כי לפניו אדם בעל הדרת פנים, ופנה אליו בשאלה: "שמא שוחט הוא מר? יש לי בהמה המיועדת לשחיטה, וקשה לי להוליכה אל השוחט שבעיירה הסמוכה". "לא", השיב רבי ישראל, "אינני שוחט".
כעבור זמן מה פנה רבי ישראל אל הפונדקאי בבקשה: "המוכן אתה להלוות לי עשרים רובל?"
"כיצד אעז להלוות לך ואינני מכיר אותך?", השיב הפונדקאי בתמיהה, "מי ערב לי, שתפרע את החוב?"
"השומעות אוזניך את שדובר פיך?", שאל רבי ישראל בתמיהה, "בממון אינך סומך עלי אפילו בעשרים רובל, ואילו בשחיטה, שהתורה כל כך החמירה בה, סמכת עלי עוד בטרם בירכתיך לשלום"...
"במקום אשר תישחט העולה תישחט החטאת"
כלומר, גם העולה וגם החטאת שחיטתן בצפון. ובמס' סוטה מבואר, שהטעם לכך ששחיטת העולה והחטאת נעשית באותו מקום, הוא שלא לבייש את החוטא, דהיינו, אילו היו קובעים לחטאת מקום מיוחד, היו החוטאים מתביישים, כי כל מי שהיה ניגש לאותו מקום לשחוט, מיד היו יודעים כולם שחטאת הוא מביא (הגמרא ממשיכה להקשות על כך, הרי ישנם בכל זאת הבדלים בין אופן הקרבת חטאת להקרבת עולה, ואם כן שוב ניכר. מתרצת הגמרא, שאותם הבדלים אינם ניכרים כל כך).
ושם בגמרא מבואר עוד, שמכאן למדו חז"ל לתקן, שהתפילה תהא בלחש ולא בקול, שלא לבייש את החוטאים המתוודים בתפילתם.
ומסופר על ר' דוד בעל הט"ז, שהיה נוהג לקדש על היין מתוך הסידור, שלפעמים היו מזדמנים לביתו אורחים, שאינם יודעים לקדש בעל פה, וכשראו את הרב, שמקדש מתוך סידור, שוב לא התביישו לעשות כן.
פרשת "זכור":
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים"
פסוק זה, המצווה על זכירת מעשה עמלק, - מדוע הוא משתמש בלשון יחיד ובלשון רבים בצוותא? הרי לכאורה היה צריך לומר:"את אשר עשה לכם בדרך בצאתכם ממצרים"?
הסביר הרבי מגור, בעל חידושי הרי"ם: "עמלק לא היה יכול לנצח אלא את היחיד והבודד, השרוי ביחידות לעצמו, אותם, שנפלטו מתוך ענן הכבוד מפני חטאיהם, אך את הציבור המאוחד והמלוכד בתוך הענן לא התקיף עמלק"
כוחה של אחדות!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
שולי בת חנה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
אברהם (רמי) בן שרה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
יוסף אליהו בן אסתר
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
דוד יצחק בן שרון
יפה בת רבקה
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
פורים שמח!!
