משפטי נירנברג - עשרת בני המן, ושושן פורים שמח
משפטי נירנברג ופורים - הקשר הפלאי!
בשנת 1945 נפתחו בעיר נירנברג סדרת משפטים שבהם נשפטו פושעי המלחמה, וראשי המשטר הנאצי בגרמניה, האם למשפטי נירנברג ולגזרי הדין יש חלק ושייכות לחג פורים ולמגילת אסתר?
למשפטי נירנברג ולגזרי הדין יש חלק ושייכות לחג פורים ולמגילת אסתר. כולנו מכירים את סיפור מגילת אסתר, את המן וניסיונו המרושע להרוג את כל היהודים "מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד" (כמו אחמדיניג'אד של היום). בחסדי הבורא יתברך, ואחר תפילות וצום היהודים, "נהפוך הוא" פסק דין יצא מבית המלך לתלות את המן ואת עשרת בניו. המן ובניו נהרגו בחג הפסח, 11 חודשים לפני פורים. 11 חודשים אחרי שהרגו היהודים את בני המן, אסתר מבקשת בקשה מוזרה מהמלך (לפי הסוד והקבלה בכל פעם שמוזכר במגילה המלך, הכוונה למלכו של עולם - ה'), וזאת היא בקשתה: "אם על המלך טוב, יינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת כחוק היום, ואת עשרת בני המן יתלו על העץ". הבקשה היא בקשה מוזרה, הרי כבר בני המן נהרגו!!!! (כאמור המן ובניו הוצאו להורג בפסח 11 חודש לפני פורים). גם בקשתה המוזרה "גם מחר" מורה על עוד פעם (גם הוא לשון ריבוי) - כלשון חז"ל לאחר זמן, בעתיד. כלומר, שיש מקומות שאף-על-פי שכתוב "מחר" אין הכוונה למחרת היום, אלא לאחר זמן רב. כלומר שבקשת אסתר מאת מלכו של עולם, על תליה עתידית (מחר), של עשרת בני המן נוספים. כתוב במגילה בתשובת המלך: ויאמר המלך (מלכו של עולם) להיעשות כן!!
כ-2300 שנים אחרי נס פורים, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, התקיימו משפטי נירנברג. ידוע שהמן היה מזרע עמלק. ככתוב "המן בן המדתא האגגי" ואגג היה מלך עמלק כמבואר בספר שמואל. הגאון מוילנה, שחי כ-250 שנה לפני השואה, כתב שהאומה הגרמנית היא זרע עמלק. למשפט הגיעו יותר מ-200 נאשמים נאצים (על פי הגמרא למן היו יותר מ-200 ילדים), ומתוכם 11 נאשמים נידונו למות. בדרך כלל, ההוצאה להורג הייתה צריכה להתבצע על ידי כיתת יורים, כי המשפט היה משפט צבאי, למורת רוחם של הנאשמים הם נידונו בתליה. 11 נאשמים, אבל בני המן היו רק עשרה. בדרך פלא אחד הנאשמים, הצורר גרינג - Hermann Göring התאבד לאחר שבלע רעל כשעתיים לפני גזר הדין. כך, 16 באוקטובר 1946, כ"א בתשרי, ו' תש"ז, 707 שנה לאלף השישי מבריאת העולם, הוצאו להורג הנאשמים.
לתאריך זה לא נראה שיש משמעות מיוחדת, אבל אם נסתכל במגילה במקום שנכתבו שמותם של עשרת בני המן נראה, כי יש מספר אותיות בשמות בני המן שהם אותיות קטנות, שהן: ת' ש' ז'. כלומר, תאריך תליית בני המן העתידיים נרמזים במגילה, בשנת תש"ז.
והאות הגדולה היא ו', הרומזת שהאירוע יהיה בשנת תש"ז באלף השישי!
עוד פלא, אחת מהבקשות של אסתר מהמלך הייתה - "ואת עשרת בני המן יתלו על העץ", וכאן הם נתלו על קורת ברזל, אז איפה העץ שאסתר ביקשה? עשרת הנאשמים שנידונו למוות הוצאו להורג על ידי התליין האמריקאי ג'ון וודס (JON WOODS) באולם ההתעמלות שצמוד לכלא נירנברג, וגופותיהם נשרפו במחנה הריכוז דכאו. תרגום המילה WOODS, שהיא שמו של התליין, מאנגלית לעברית היא עץ. כלומר הם נתלו על WOODS. מאורע מעניין אירע בעת הוצאת הנידון העשירי להורג, וכך דיווחה העיתונות מן השטח למחרת ההוצאה להורג: כשהגיע הצורר, שטרייכר (Julius Streicher) פנים אל פנים אל החבל, הוא נעץ שוב את עיניו לעבר שמונת הקצינים מבנות הברית ולעבר שמונת העיתונאים שייצגו את עיתונות העולם. הללו ישבו בשורה אחת ליד שולחנות קטנים לאורך קיר, בדיוק לפני הגרדומים. באש השנאה שבערה בעיניו הסתכל שטרייכר אל עדי הראייה וזעק: "חג פורים 1946"! באותו רגע נפער הפתח תחתיו בקול חבטה חזקה. ("ניו יורק ג'ורנל אמריקן" - סוכנות ידיעות בינלאומית, 16 לאוקטובר 1946).
יתכן ושטרייכר ידע שזהו "שידור חוזר" לתליית עשרת בני המן... וכפי בקשתה של אסתר, אלפי שנים לפני כן...!
בברכת חג פורים שמח
דין אמת - משפט צדק
מקור: מתוך הספר "מסילות אל האמונה", חלק א', הרב יוסף גבאי שליט"א, ירושלים תשנ"ח.
