פרשת שבוע בהר דברי רבנו נחמן מברסלב
בס"ד פרשת שבוע בהר דברי רבנו נחמן מברסלב והארץ לא תמכר לצמיתות- הקרקע נשארת בשורש למוכר , כי היא נחלתו והיא נמכרת לזמן מסוים כי בכל קניה ומכירה הקונה צריך לידע ולהאמין שהדבר שהוא קונה זה משמים שמסתובב לו לקנות דוקא דבר זה כדי לברר ולתקן בזה משהו מסוים , ולאחר שמברר ומתקן מה שצריך , אזי החפץ עובר הלאה ממנו , {ועל ידי שהאדם מתנהג באותו חפץ ככתוב בתורה הריהו מברר ומתקן הכול ,} כי לי בני ישראל עבדים - אמרו חז"ל : ישראל נקראים עבדים כשאינם עושים רצונו של מקום, ונקראים בנים כשהם עושים רצונו יתברך , ורבי מאיר אמר שנקראים תמיד בנים ,וכתב רבנו מאחר שהשם כבר קרא אותנו בנים , אזי תמיד אנו בנים ,אלא שהאדם בתחלת הקרבותו חייב להתחיל מיראת העונש {ולחיות בעבד }לעבוד את השם ביראה ואחר כך האהבה תבוא ממילא כמו שאמר רשב"י : איש מחזר אחרי אשה " שהאהבה באה היכן שיש יראה ואז האדם זוכה להיות כן יקר וחביב להשם , אבל האדם צרך תמיד להשליך עצמו לעבדות גמור להשם מחדש כמו בן שמוכן להתמסר בשביל אביו , לעשות בשבילו דברים גם של עבד, ואז האהבה והיראה נכללין יחד רבי מתתיהו הכהן מגדולי חסידי ברסלב , מרוב חיותו והרגשתו הגדולה ,בציון רבנו באומן , היה נשאר שם כל הלילה עד ,,, פעם באמצע החורף חקר שמעו אותו גועד ביצר הרע וצועק לו :" עזבני והסתלק לך ממני, ואם לא אשכיב את עצמי בשלג עד שאקפא למות!!!!!!!...." רבי חיים קצב מחסייד ברסלב בדור הקודם לעת זקנותו גר במושב זקנים והיו חסידי ברסבל מבקרים אותו, וספרו עליו שמרב תפלתו ובכיותיו בספר "ילקוטי תפילות" נמחקו ונטשטשו המילים שבספר וכשהיה מסים להתפלל , היתה צורת פניו הקדושים כמו אחד שיצא מחדר מרחץ אדים ....!!!!! בשנות המהפכה ברוסיה היו כמה שודדים , ופושעים מסוכנים בתוכם יהודי בשם משה צדוק , לאחר המהפכה המשטרה חפשו אחריו כדי לשפטו על מעשיו המשחתים ,והוא ברח לכל מיני מקומות, יום אחד הגיע לאומן והיה זה ביום השנה למותו של אביו והוא רצה לומר קדיש אבל כל הבתי כנסת התגרו בו וסלקוהו בהזכירם לו את מעשיו המכוערים ,כשהגיע לבית הכנסת של חסידי ברסלב באומן והנה רוא ההוא שאף אחד לא מתגרה בו ונשאר שם לומר קדיש על אביו , כשסיים את הקדיש פנה אליו חסיד אחד ואמר לו :" אמרת כבר קדיש על אביך ? אולי תניח גם תפילין ? ....." משה צדוק הסכים ,ותיכף הניח לו אותו חסיד תפילין בראשו ובזרועו , וכך נמשך משה צדוק לבית כנסת של חסידי ברסלב עד שבמשך הזמן נהפך לבעל תשובה גמור עם זקן ופאות ,והיה מרבה לקרוא תהילים ולקוטי תפילות בהתעוררות ובכיה רבה, באותה עת סגרו השלטונות של רוסיה את כל המקואות וחסידי ברסלב כידוע מסורים מאוד בעניין טבילה במקווה, והנה פנה רבי לוי יצחק מגדולי חסידי ברסלב למשה צדוק ואמרו לו: "הרגשת הרבה יהודים , תקנתך להחיות יהודים , תבנה מקווה ותבוא על תקונך" הדברים נכנסו ללבו של משה צדוק באש בוערת ותכף הלך להאות סוסים וחפר שם 50 מטר באמדה עד שמצא מים , ושם טבלו חסידי ברסלב שנים רבות, והיה זה מסירות נפש גדולה מצדו כי הסתכן בנפשו מפני השלטון העריץ באותו זמן ,,,,
בס"ד פרשת שבוע בהר דברי רבנו נחמן מברסלב והארץ לא תמכר לצמיתות- הקרקע נשארת בשורש למוכר , כי היא נחלתו והיא נמכרת לזמן מסוים כי בכל קניה ומכירה הקונה צריך לידע ולהאמין שהדבר שהוא קונה זה משמים שמסתובב לו לקנות דוקא דבר זה כדי לברר ולתקן בזה משהו מסוים , ולאחר שמברר ומתקן מה שצריך , אזי החפץ עובר הלאה ממנו , {ועל ידי שהאדם מתנהג באותו חפץ ככתוב בתורה הריהו מברר ומתקן הכול ,} כי לי בני ישראל עבדים - אמרו חז"ל : ישראל נקראים עבדים כשאינם עושים רצונו של מקום, ונקראים בנים כשהם עושים רצונו יתברך , ורבי מאיר אמר שנקראים תמיד בנים ,וכתב רבנו מאחר שהשם כבר קרא אותנו בנים , אזי תמיד אנו בנים ,אלא שהאדם בתחלת הקרבותו חייב להתחיל מיראת העונש {ולחיות בעבד }לעבוד את השם ביראה ואחר כך האהבה תבוא ממילא כמו שאמר רשב"י : איש מחזר אחרי אשה " שהאהבה באה היכן שיש יראה ואז האדם זוכה להיות כן יקר וחביב להשם , אבל האדם צרך תמיד להשליך עצמו לעבדות גמור להשם מחדש כמו בן שמוכן להתמסר בשביל אביו , לעשות בשבילו דברים גם של עבד, ואז האהבה והיראה נכללין יחד רבי מתתיהו הכהן מגדולי חסידי ברסלב , מרוב חיותו והרגשתו הגדולה ,בציון רבנו באומן , היה נשאר שם כל הלילה עד ,,, פעם באמצע החורף חקר שמעו אותו גועד ביצר הרע וצועק לו :" עזבני והסתלק לך ממני, ואם לא אשכיב את עצמי בשלג עד שאקפא למות!!!!!!!...." רבי חיים קצב מחסייד ברסלב בדור הקודם לעת זקנותו גר במושב זקנים והיו חסידי ברסבל מבקרים אותו, וספרו עליו שמרב תפלתו ובכיותיו בספר "ילקוטי תפילות" נמחקו ונטשטשו המילים שבספר וכשהיה מסים להתפלל , היתה צורת פניו הקדושים כמו אחד שיצא מחדר מרחץ אדים ....!!!!! בשנות המהפכה ברוסיה היו כמה שודדים , ופושעים מסוכנים בתוכם יהודי בשם משה צדוק , לאחר המהפכה המשטרה חפשו אחריו כדי לשפטו על מעשיו המשחתים ,והוא ברח לכל מיני מקומות, יום אחד הגיע לאומן והיה זה ביום השנה למותו של אביו והוא רצה לומר קדיש אבל כל הבתי כנסת התגרו בו וסלקוהו בהזכירם לו את מעשיו המכוערים ,כשהגיע לבית הכנסת של חסידי ברסלב באומן והנה רוא ההוא שאף אחד לא מתגרה בו ונשאר שם לומר קדיש על אביו , כשסיים את הקדיש פנה אליו חסיד אחד ואמר לו :" אמרת כבר קדיש על אביך ? אולי תניח גם תפילין ? ....." משה צדוק הסכים ,ותיכף הניח לו אותו חסיד תפילין בראשו ובזרועו , וכך נמשך משה צדוק לבית כנסת של חסידי ברסלב עד שבמשך הזמן נהפך לבעל תשובה גמור עם זקן ופאות ,והיה מרבה לקרוא תהילים ולקוטי תפילות בהתעוררות ובכיה רבה, באותה עת סגרו השלטונות של רוסיה את כל המקואות וחסידי ברסלב כידוע מסורים מאוד בעניין טבילה במקווה, והנה פנה רבי לוי יצחק מגדולי חסידי ברסלב למשה צדוק ואמרו לו: "הרגשת הרבה יהודים , תקנתך להחיות יהודים , תבנה מקווה ותבוא על תקונך" הדברים נכנסו ללבו של משה צדוק באש בוערת ותכף הלך להאות סוסים וחפר שם 50 מטר באמדה עד שמצא מים , ושם טבלו חסידי ברסלב שנים רבות, והיה זה מסירות נפש גדולה מצדו כי הסתכן בנפשו מפני השלטון העריץ באותו זמן ,,,,