פרשת שופטים
פרשת שופטים
" שפטים ושטרים תתן-לך בכל שערך.."
בפרשה הקודמת אמרנו שחייב להיות חוק וסדר, כאן משה מסביר כיצד לעשות את זה.
העיקרון המרכזי של קיום המצוות הוא ניקיון הכפים. רבים הופכים את הדת לקרדום לחפור בו. מקפידים על הסימנים החיצוניים ומזלזלים במהות. לכן בא כאן ההסבר:
" משפט צדק: לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד.."
" על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת, ולא יומת על פי עד אחד.."
" יד העדים תהיה-בו להמיתו.."
יש להטיל את כל כובד האחראיות על העדים, על מצפונם ועל יושר יבם, גם באופן מילולי וגם באופן פיזי.
אלו הדרישות מן השופטים ומן העדים, אבל זה לא מספיק, גם בעלי הדין חייבים לשתף פעולה. הם חייבים להישמע לדיינים ולקבל את אשר נגזר.
" ואיש אשר-יעשה בזדון לבלתי שמע.. מת האיש ההוא.."
התורה אינה מתעלמת מן הצורך במנהיג אמיתי.
" תשים עליך מלך.. ככל הגוים.."
רק מה, המלך לא יהיה נוכרי, לא ירבה סוסים ונשים, ולא ישיב את העם מצרימה.
מנהיג אמיתי חייב להיות צנוע ולעסוק בצרכי העם ולא בפאר מלכתו.
" לבלתי רום לבבו מאחיו ובלתי סור מן – המצוה.."
ושוב אזהרה מפני ידעונים, קוסמים ומכשפות.
" נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך.." היזהרו מנביאי שקר ומתרבות זרה.
הוא חוזר על עניין ערי המקלט ומגנה את נקמת הדם.
" ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך.."
היחסים הטובים בין אדם לאדם, בין שכן לשכן הם הערובה לחיים נורמאליים.
" לא תסיג גבול רעך.." גם בעת שלום וגם בעת מלחמה יש להתחשב בזולת,
בבעיותיו ובמצוקתו, כדי לחזק את המורל של הכלל. משחררים לפני הקרב את כל: " אשר בנה בית חדש.. אשר נטע כרם.. ואיש אשר ארש אישה." וגם " הירא ורך לבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את-לבב אחיו.."
כי גם במצב של מלחמה צריך להאמין בשם שהוא יוליך לניצחון.
אך לניצחון יש חובות מוסריות.
" כי-תקרב אל-עיר להילחם עליה וקראת אליה שלום.."
לעודד ולבקש את השלום, אבל להילחם בטרור בלי פשרות.
בעיר כבושה יש להתחשב בצרכי התושבים.
" לא תשחית את עצה..כי האדם עץ השדה.." ( רמז למשחיתי עצי הזית בשטחים )
שבת שלום
פרשת שופטים
" שפטים ושטרים תתן-לך בכל שערך.."
בפרשה הקודמת אמרנו שחייב להיות חוק וסדר, כאן משה מסביר כיצד לעשות את זה.
העיקרון המרכזי של קיום המצוות הוא ניקיון הכפים. רבים הופכים את הדת לקרדום לחפור בו. מקפידים על הסימנים החיצוניים ומזלזלים במהות. לכן בא כאן ההסבר:
" משפט צדק: לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד.."
" על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת, ולא יומת על פי עד אחד.."
" יד העדים תהיה-בו להמיתו.."
יש להטיל את כל כובד האחראיות על העדים, על מצפונם ועל יושר יבם, גם באופן מילולי וגם באופן פיזי.
אלו הדרישות מן השופטים ומן העדים, אבל זה לא מספיק, גם בעלי הדין חייבים לשתף פעולה. הם חייבים להישמע לדיינים ולקבל את אשר נגזר.
" ואיש אשר-יעשה בזדון לבלתי שמע.. מת האיש ההוא.."
התורה אינה מתעלמת מן הצורך במנהיג אמיתי.
" תשים עליך מלך.. ככל הגוים.."
רק מה, המלך לא יהיה נוכרי, לא ירבה סוסים ונשים, ולא ישיב את העם מצרימה.
מנהיג אמיתי חייב להיות צנוע ולעסוק בצרכי העם ולא בפאר מלכתו.
" לבלתי רום לבבו מאחיו ובלתי סור מן – המצוה.."
ושוב אזהרה מפני ידעונים, קוסמים ומכשפות.
" נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך.." היזהרו מנביאי שקר ומתרבות זרה.
הוא חוזר על עניין ערי המקלט ומגנה את נקמת הדם.
" ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך.."
היחסים הטובים בין אדם לאדם, בין שכן לשכן הם הערובה לחיים נורמאליים.
" לא תסיג גבול רעך.." גם בעת שלום וגם בעת מלחמה יש להתחשב בזולת,
בבעיותיו ובמצוקתו, כדי לחזק את המורל של הכלל. משחררים לפני הקרב את כל: " אשר בנה בית חדש.. אשר נטע כרם.. ואיש אשר ארש אישה." וגם " הירא ורך לבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את-לבב אחיו.."
כי גם במצב של מלחמה צריך להאמין בשם שהוא יוליך לניצחון.
אך לניצחון יש חובות מוסריות.
" כי-תקרב אל-עיר להילחם עליה וקראת אליה שלום.."
לעודד ולבקש את השלום, אבל להילחם בטרור בלי פשרות.
בעיר כבושה יש להתחשב בצרכי התושבים.
" לא תשחית את עצה..כי האדם עץ השדה.." ( רמז למשחיתי עצי הזית בשטחים )
שבת שלום
