פרשת שופטים

פרשת שפטים

" שפטים ושטרים תיתן לך בכל שערך."

בפרשה הקודמת אמרנו שחייב להיות חוק וסדר. כאן משה מסביר כיצד לעשות את זה. העיקרון המרכזי של קיום המצוות, הוא ניקיון הכפים. רבים הופכים את הדת לקרדום לחפור בו. מקפידים על הסימנים החיצוניים ומזלזלים במהות. לכן בא כאן ההסבר:

" משפט צדק : לא תטה משפט ולא תכיר פנים, ולא תקח שוחד.."

" על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת, ולא יומת על פי עד אחד.."

" יד העדים תהיה בו להמיתו."

יש להטיל את כל כובד האחראיות על העדים, אבל זה לא מספיק, גם בעלי הדין חייבים לשתף פעולה. הם חייבים להישמע לדיינים ולקבל את מה שנגזר.

התורה אינה מתעלמת מן הצורך במנהיג אמתי.

" תשים עלך מלך כמו כל הגויים.." רק מה? המלך לא יהיה נוכרי. לא ירבה סוסים ונשים ולא ישיב את העם מצרימה. מנהיג אמתי חייב להיות צנוע, ולעסוק בצורכי העם ולא בפאר ממלכתו.

" לבלתי רום לבבו מאחיו ובלתי סור מן המצווה.."

ושוב אזהרה מפני יידעונים, קוסמים ומכשפות.

" נביא אקים להם בקרב אחיהם כמוך.."

הוא חוזר על עניין ערי המקלט ומגנה את נקמת הדם.

" ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך.."

היחסים הטובים בין אדם לאדם, בין שכן לשכן הם הערובה לחיים נורמליים.

" לא תסיג גבול רעך.." גם בעת שלום וגם בעת מלחמה.

כדי לחזק את המורל של הכלל, משחררים לפני הקרב: אשר בנה בית חדש, אשר נטע כרם, ואיש אשר ארס אישה. וגם " היראה ורך לבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את – לבב אחיו.."

הניצחון בידי השם, אך גם לו יש תנאים מוסריים: " כי תקרב אל-עיר להילחם עליה וקראת אליה שלום.." " לא תשחית את עצה.. כי האדם עץ השדה."

שבת שלום
 
למעלה