יצחק דישון
New member
פרשת שמות
פרשת שמות
אנו פותחים ספר חדש את ספר שמות. בספר בראשית קראנו על המשפחה, כעת הפכנו לעם. כמו בשיר: " פתאום אדם קם בבוקר והוא עם."
" ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.."
" ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד.."
כצפוי: " ויקם מלך חדש על-מצרים אשר לא-ידע את יוסף.."
הגלות מעוררת את האנטישמיות ושנאת הזרים תופסת תאוצה. שום דבר לא חדש.
" וישימו עליו שרי מיסים .." אחר כך גטו גושן ועבודת פרך. את הבנים הנולדים הורגים. ( את הבנות ניתן למכור ) בלי דור חדש המבוגרים ימותו אחרי עבודה קשה ומצרים תהיה נקיה מבני ישראל. ( Judenrein )
במצב זה נולד משה. היות והוא נדון למות מיום שנולד, שמים את התינוק ב"תבת גמא ותחמרה בחמר וזפת.." על היאור כדי להצילו. אחותו מרים עוקבת אחריו מרחוק.
ראה זה פלא! בת פרעה באה ומושה אותו מהמים. היא קוראת לו משה. " כי מהמים משיתהו.." היא אף מבקשת עבורו: " אישה המניקה מן העבריות.." מרים מביאה מיד את אמו.
משה גדל בארמון פרעה. הוא נהיה נער חסון ויום אחד רואה: " איש מצרי מכה איש עברי.. ויך את-המצרי ויטמנהו בחול.."
פעם אחרת הוא רואה שני עברים רבים. כאשר הוא מנסה להפריד ביניהם אומר לו אחד מהם: " הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את-המצרי?" משה מבין שסודו נתגלה ועליו לברוח.
הוא בורח למדבר ומגיע לארץ מדין. הוא עוזר לבנות יתרו להשקות את הצאן והן מזמינות אותו הביתה. יתרו מאמץ אותו ואף נותן לו את בתו ציפורה לאישה.
יום אחד כאשר הוא רועה את צאן חותנו, לפתע מתגלה לפניו סנה בוער.
" וירא מלאך השם אליו בלבת-אש מתוך הסנה ויראה והנה הסנה בער באש, ואיננו אכל.."
במעמד זה הוא מקבל עליו את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים. מעבדות לחירות.
הוא חוזר ליתרו ונפרד ממנו. את אשתו ובנו לוקח עמו. ציפורה שומרת על בנה ועושה לו ברית במו ידה. " כי חתן-דמים אתה לי.." אומרת למשה.
אהרון אח משה יוצא לקראתו במצוות האל. הם מתכננים את הפגישה עם פרעה. פרעה שומע על משה ואהרון מחליט להחמיר עם בני ישראל. הוא מונע מהם תבן וכך הם נאלצים לעבוד עוד יותר קשה.
העם מתלונן מול משה ואהרון: " הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת- חרב בידם להרגנו.."
משה מבקש את עזרת השם.
*
ההיסטוריה חוזרת כל הזמן. " עם קשי עורף תמיד יזידו.." כתב שלונסקי באחד משיריו. קשה למצוא מנהיגים המסוגלים לעמוד מול הלחצים מבפנים ומבחוץ. כזה היה משה רבינו.
שבת שלום
בפרשה מופיעות שש נשים. יוכבד אם משה אהרון ומרים. מרים אחות משה. בת פרעה. שפרה ופועה המיילדות וציפורה אשת משה. שישה סיפורים שלא כתובים אף שכול סיפור בעצמו הוא טרגדיה אנושית.
פרשת שמות
אנו פותחים ספר חדש את ספר שמות. בספר בראשית קראנו על המשפחה, כעת הפכנו לעם. כמו בשיר: " פתאום אדם קם בבוקר והוא עם."
" ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.."
" ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד.."
כצפוי: " ויקם מלך חדש על-מצרים אשר לא-ידע את יוסף.."
הגלות מעוררת את האנטישמיות ושנאת הזרים תופסת תאוצה. שום דבר לא חדש.
" וישימו עליו שרי מיסים .." אחר כך גטו גושן ועבודת פרך. את הבנים הנולדים הורגים. ( את הבנות ניתן למכור ) בלי דור חדש המבוגרים ימותו אחרי עבודה קשה ומצרים תהיה נקיה מבני ישראל. ( Judenrein )
במצב זה נולד משה. היות והוא נדון למות מיום שנולד, שמים את התינוק ב"תבת גמא ותחמרה בחמר וזפת.." על היאור כדי להצילו. אחותו מרים עוקבת אחריו מרחוק.
ראה זה פלא! בת פרעה באה ומושה אותו מהמים. היא קוראת לו משה. " כי מהמים משיתהו.." היא אף מבקשת עבורו: " אישה המניקה מן העבריות.." מרים מביאה מיד את אמו.
משה גדל בארמון פרעה. הוא נהיה נער חסון ויום אחד רואה: " איש מצרי מכה איש עברי.. ויך את-המצרי ויטמנהו בחול.."
פעם אחרת הוא רואה שני עברים רבים. כאשר הוא מנסה להפריד ביניהם אומר לו אחד מהם: " הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את-המצרי?" משה מבין שסודו נתגלה ועליו לברוח.
הוא בורח למדבר ומגיע לארץ מדין. הוא עוזר לבנות יתרו להשקות את הצאן והן מזמינות אותו הביתה. יתרו מאמץ אותו ואף נותן לו את בתו ציפורה לאישה.
יום אחד כאשר הוא רועה את צאן חותנו, לפתע מתגלה לפניו סנה בוער.
" וירא מלאך השם אליו בלבת-אש מתוך הסנה ויראה והנה הסנה בער באש, ואיננו אכל.."
במעמד זה הוא מקבל עליו את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים. מעבדות לחירות.
הוא חוזר ליתרו ונפרד ממנו. את אשתו ובנו לוקח עמו. ציפורה שומרת על בנה ועושה לו ברית במו ידה. " כי חתן-דמים אתה לי.." אומרת למשה.
אהרון אח משה יוצא לקראתו במצוות האל. הם מתכננים את הפגישה עם פרעה. פרעה שומע על משה ואהרון מחליט להחמיר עם בני ישראל. הוא מונע מהם תבן וכך הם נאלצים לעבוד עוד יותר קשה.
העם מתלונן מול משה ואהרון: " הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת- חרב בידם להרגנו.."
משה מבקש את עזרת השם.
*
ההיסטוריה חוזרת כל הזמן. " עם קשי עורף תמיד יזידו.." כתב שלונסקי באחד משיריו. קשה למצוא מנהיגים המסוגלים לעמוד מול הלחצים מבפנים ומבחוץ. כזה היה משה רבינו.
שבת שלום
בפרשה מופיעות שש נשים. יוכבד אם משה אהרון ומרים. מרים אחות משה. בת פרעה. שפרה ופועה המיילדות וציפורה אשת משה. שישה סיפורים שלא כתובים אף שכול סיפור בעצמו הוא טרגדיה אנושית.
