פרשת "שמיני":
בס"ד
לעילוי נשמת הנכד של הסבתא של החמודים
"וידם אהרן"
|כך דרכם של הצדיקים לקבל את דינו של השם באהבה ובאמונה.
במסכת גיטין מסופר על רבי מאיר בעל הנס, שהיה בן למשפחת גרים, מצאצאי נירון קיסר. אשתו של רבי מאיר הייתה ברוריה, בתו של התנא רבי חנניה בן תרדיון, שנתפרסמה בתורתה, בחכמתה ובמעשיה הגדולים. ומעשה היה ברבי מאיר, שהיה יושב בבית המדרש בשבת בשעת המנחה ודורש.
באותה שעה מתו שני בניו. מה עשתה ברוריה, אמם? הניחה את שניהם על המיטה ופרשה סדין עליהם. במוצאי שבת בא רבי מאיר מבית המדרש ואמר לה:" היכן שני בני?" אמרה לו:"הלכו לבית המדרש". אמר לה:"צפיתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם". נתנה לו כוס של הבדלה, חזר ואמר:"היכן שני בני?" אמרה לו:" הלכו להם למקום פלוני ועכשיו הם באים". הקריבה לפניו לאכול סעודה רביעית.
לאחר שבירך ברכת המזון אמרה לו:"רבי, שאלה אחת יש לי לשאול". אמר לה:"אמרי". אמרה לו:"קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פיקדון, עכשיו בא על מנת לקבלו, נחזיר לו או לא?" אמר לה:"בתי, מי שיש לו פיקדון אצלו אינו צריך להחזיר לרבו?!" אמרה לו:"חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אותו". מה עשתה? תפשתו בידו והעלתה אותו לאותו החדר, וקירבה אותו למיטה, ונטלה הסדין מעליהם, וראה את שני בניו מתים מונחים על המיטה. התחיל בוכה ואומר:"בני, בני". באותה שעה אמרה ברוריה לרבי מאיר:"רבי, לא כך אמרת לי, שאנו צריכין להחזיר הפיקדון לרבנו? כך ה' נתן וה' לקח". בדבר הזה נחמתו ונחה דעתו ונתיישבה, ועליה נאמר:"אשת חיל מי ימצא"!
ומסופר על ה"חפץ חיים", שבשעת פטירתו של בנו, רבי אברהם, נעדר ה"חפץ חיים" מראדין. אותה שעה שהה בוורשה לרגל הוצאתם לאור של ספריו. בשבת שלפני כן, התנצל בפני בני הבית, שהיות והרגשתו אינה טובה, נבצר ממנו, לצערו, להסב עימהם הפעם יחד לסעודה, והוא מעדיף להימצא בחדרו במשך כל היום. בעל הבית המארח, שביקש לשמש בגופו את אורחו הדגול, הכניס לו את סעודתו החדרה. בראותו כי האורח אינו טועם אלא כדי לצאת ידי חובה, שאלו לסיבת הדבר. גילה לו ה"חפץ חיים", שאלמלא שהיום שבת, היה מתענה תענית חלום, שכן בליל שבת חלם, שספר תורה נפל מזרועו.
בצאת השבת קיבל ה"חפץ חיים" מברק, שישוב מיד לביתו. הוא נסע מיד והגיע לראדין ביום המחרת. משירד מן העגלה, הבחין בקהל, שחוזר מבית העלמין. הכול היו בוכים ומדוכאים. ה"חפץ חיים" נכנס במתינות לביתו והתיישב "שבעה". שום דמעה לא נראתה על פניו, ושום אנחה לא נשמעה מפיו. אמר לכל הציבור:"אבד גאון גדול. בהיותו אך כבן שש עשרה כבר חידש חידושי תורה כאחוד הגדולים". וסיים ה"חפץ חיים" בקול רם:"ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם".
ואז סיפר את המעשה המובא בספר "תולדות אדם": בתקופת האינקוויזיציה בספרד בשנת רנ"ב, שחטו הרשעים לעיני אם צדקנית את שני ילדיה האהובים והיקרים. אשת החיל נשאה את עיניה למרום ובלב מחושל נשאה תפילה:"ריבונו של עולם! אמנם מאז ומעולם אהבתיך, אך כל עוד היו לי ילדי היקרים והחביבים, היה לבי חלוק לשניים, עוד נתבצר שם מקום לאהבה גם אותם. ואילו עתה, לאחר שילדי כבר אינם, הפך לבי כולו קן לאהבתי הלוהטת אותך...עתה יכול אוכל לקיים באמת מצווה זו של "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך"...
"ריבונו של עול" – הכריז ה"חפץ חיים" בהתלהבות – את האהבה שאהבתי עד עתה את בני, הריני מוסר מעתה לך"...
(מתוך "פניני התורה")
ולרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
שולי בת חנה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
אברהם (רמי) בן שרה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
יוסף אליהו בן אסתר
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
דוד יצחק בן שרון
יפה בת רבקה
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
שרה (שרקה) בת רוזה
יהודית בת ציונה סינייה
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
בס"ד
לעילוי נשמת הנכד של הסבתא של החמודים
"וידם אהרן"
|כך דרכם של הצדיקים לקבל את דינו של השם באהבה ובאמונה.
במסכת גיטין מסופר על רבי מאיר בעל הנס, שהיה בן למשפחת גרים, מצאצאי נירון קיסר. אשתו של רבי מאיר הייתה ברוריה, בתו של התנא רבי חנניה בן תרדיון, שנתפרסמה בתורתה, בחכמתה ובמעשיה הגדולים. ומעשה היה ברבי מאיר, שהיה יושב בבית המדרש בשבת בשעת המנחה ודורש.
באותה שעה מתו שני בניו. מה עשתה ברוריה, אמם? הניחה את שניהם על המיטה ופרשה סדין עליהם. במוצאי שבת בא רבי מאיר מבית המדרש ואמר לה:" היכן שני בני?" אמרה לו:"הלכו לבית המדרש". אמר לה:"צפיתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם". נתנה לו כוס של הבדלה, חזר ואמר:"היכן שני בני?" אמרה לו:" הלכו להם למקום פלוני ועכשיו הם באים". הקריבה לפניו לאכול סעודה רביעית.
לאחר שבירך ברכת המזון אמרה לו:"רבי, שאלה אחת יש לי לשאול". אמר לה:"אמרי". אמרה לו:"קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פיקדון, עכשיו בא על מנת לקבלו, נחזיר לו או לא?" אמר לה:"בתי, מי שיש לו פיקדון אצלו אינו צריך להחזיר לרבו?!" אמרה לו:"חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אותו". מה עשתה? תפשתו בידו והעלתה אותו לאותו החדר, וקירבה אותו למיטה, ונטלה הסדין מעליהם, וראה את שני בניו מתים מונחים על המיטה. התחיל בוכה ואומר:"בני, בני". באותה שעה אמרה ברוריה לרבי מאיר:"רבי, לא כך אמרת לי, שאנו צריכין להחזיר הפיקדון לרבנו? כך ה' נתן וה' לקח". בדבר הזה נחמתו ונחה דעתו ונתיישבה, ועליה נאמר:"אשת חיל מי ימצא"!
ומסופר על ה"חפץ חיים", שבשעת פטירתו של בנו, רבי אברהם, נעדר ה"חפץ חיים" מראדין. אותה שעה שהה בוורשה לרגל הוצאתם לאור של ספריו. בשבת שלפני כן, התנצל בפני בני הבית, שהיות והרגשתו אינה טובה, נבצר ממנו, לצערו, להסב עימהם הפעם יחד לסעודה, והוא מעדיף להימצא בחדרו במשך כל היום. בעל הבית המארח, שביקש לשמש בגופו את אורחו הדגול, הכניס לו את סעודתו החדרה. בראותו כי האורח אינו טועם אלא כדי לצאת ידי חובה, שאלו לסיבת הדבר. גילה לו ה"חפץ חיים", שאלמלא שהיום שבת, היה מתענה תענית חלום, שכן בליל שבת חלם, שספר תורה נפל מזרועו.
בצאת השבת קיבל ה"חפץ חיים" מברק, שישוב מיד לביתו. הוא נסע מיד והגיע לראדין ביום המחרת. משירד מן העגלה, הבחין בקהל, שחוזר מבית העלמין. הכול היו בוכים ומדוכאים. ה"חפץ חיים" נכנס במתינות לביתו והתיישב "שבעה". שום דמעה לא נראתה על פניו, ושום אנחה לא נשמעה מפיו. אמר לכל הציבור:"אבד גאון גדול. בהיותו אך כבן שש עשרה כבר חידש חידושי תורה כאחוד הגדולים". וסיים ה"חפץ חיים" בקול רם:"ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם".
ואז סיפר את המעשה המובא בספר "תולדות אדם": בתקופת האינקוויזיציה בספרד בשנת רנ"ב, שחטו הרשעים לעיני אם צדקנית את שני ילדיה האהובים והיקרים. אשת החיל נשאה את עיניה למרום ובלב מחושל נשאה תפילה:"ריבונו של עולם! אמנם מאז ומעולם אהבתיך, אך כל עוד היו לי ילדי היקרים והחביבים, היה לבי חלוק לשניים, עוד נתבצר שם מקום לאהבה גם אותם. ואילו עתה, לאחר שילדי כבר אינם, הפך לבי כולו קן לאהבתי הלוהטת אותך...עתה יכול אוכל לקיים באמת מצווה זו של "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך"...
"ריבונו של עול" – הכריז ה"חפץ חיים" בהתלהבות – את האהבה שאהבתי עד עתה את בני, הריני מוסר מעתה לך"...
(מתוך "פניני התורה")
ולרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
שולי בת חנה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
אברהם (רמי) בן שרה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
יוסף אליהו בן אסתר
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
דוד יצחק בן שרון
יפה בת רבקה
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
שרה (שרקה) בת רוזה
יהודית בת ציונה סינייה
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
