פרשת תולדת

[יצחק וולסטר]

פרשת תולדת

פרשת תולדת " ואלה תולדת יצחק בן אברהם.." יצחק צעיר בן ארבעים, רבקה אשתו אף היא צעירה ובריאה, אבל מתקשה להרות. היום למרות כל אמצעי המניע, רק מסתכלים על בחורה והיא כבר בהריון, בתקופת אבותינו זה לא הלך בקלות. כל אמותינו התקשו ללדת ילדים. כנראה בגלל שכל אחד שנולד היה מיועד להיות לאב לעם או לשבט שלם. גם רבקה נכנסה להריון שלא בקלות. " ויתרוצצו הבנים בקרבה.." כי " שני גוים בבטנך.." נולדו לה תאומים במזל טוב: עשו ויעקב. " ויגדלו הנערים.." עשו איש ציד ואיש שדה. יעקב " איש תם יושב אהלים.." יצחק אהב את עשו, כי לא היה חנון, ורבקה אהבה את יעקב, כי אהב לבשל וקיבל ציון טוב בכלכלת הבית. יום אחד בא עשו מן השדה והיה רעב. הוא ביקש מיעקב את נזיד העדשים שבישל. יעקב שהיה יהודי ממולח אמר לו: " מכרה כיום את-בכורתך לי.." שוב חוזר הסיפור שהיה רעב בארץ ויצחק. כמו אביו בזמנו הולך לאבימלך, מציג את אשתו כאחותו, אבימלך מוכיח אותו, אבל מגן על רבקה. מתפתחים יחסים כלכליים טובים בהתחלה, אבל מסוכסכים בהמשך. בעיקר בגלל מקורות המים. בסוף באה ההינתקות. אחר כך בא אבימלך ומבקש שלום. חומר למחשבה. עשו בן ארבעים לוקח שתי חיתיות לאישה: יהודית ובשמת. יצחק זקן. מבקש לברך את בנו בכורו עשו לפני מותו. יעקב גונב את הברכה. עשו כועס. יצחק מברך גם את עשו: " הנה משמני הארץ יהיה מושבך.." עשו אינו מתרצה: " וישטם עשו את-יעקב על הברכה.." רבקה רוצה להציל את יעקב, היא אומרת לו: " קום ברח-לך אל לבן אחי חרנה.." יעקב מחליט לברוח מפני עשו אחיו. יצחק מזהיר אותו לא לקחת אישה מבנות כנען, רק בת משפחה. יעקב מבטיח. " וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה.." עשו גם מבין שאביו אינו רואה בעין יפה נשים זרות, לכן הוא הולך אל ישמעאל דודו " ויקח את-מחלת בת ישמעאל בן אברהם על- נשיו לו לאשה." שבת שלום

 

[בני הרשקוביץ]

תודה יצחק וולסטר

בפרשה זו מדברים על "משפחתולוגיה" במוצאי שבת הקרוב בני ירון עורך לבנו דוד פדיון הבן. הפדיון השני אצל נכדי. שבת שלום

 

[ענת אדרת]

../images/Emo49.gifבני, ו../images/Emo51.gifליצחק

שירבו השמחות.

 

[בני הרשקוביץ]

מטבעות פדיון הבן

 

[בני הרשקוביץ]

צד ב

 

[יצחק וולסטר]

קודם כל מזל טוב

כל ילד יהודי חדש הוא ניצחון על הנאצים ועוזריהם. בזמן האחרון שוכחים להוסיף את המילה "עוזריהם". מן העדיות שאני מתרגם עולה שהכינוי "עוזר" לא ממש נכון. הגויים למיניהם לא רק עזרו לגרמנים בהשמדה, אלא היו פעילים ויוזמים בכל הזדמנות.

 

[ענת אדרת]

על חלקם של "האוכלוסיות המקומיות"

בשואה, ניתן לקרוא ב"יד ושם":

 

[deebeebee]

אתם צודקים יצחק וענת

לא רק שוכחים להוסיף "עוזריהם" או "משתפי פעולה" אלא שבזמן האחרון קמו להם כל מיני סנגורים מקרב בני עמנו. על נושא זה היו לי ולאחרים מספר ויכוחים חריפים אפילו באחד מפורומי תפוז עם אנשים שהחליטו שאנחנו סתם משמיצים את "המקומיים". גם אני מתרגמת עדויות של ניצולי שואה עבור יד ושם וגם אני נתקלת באכזריותם של המקומיים שלא אחת עולה על אכזריות הגרמנים אבל אותם סנגורים לא מוכנים לשמוע על כך.