יצחק דישון
New member
פרשת תזריע ומצורע
פרשת תזריע – מצורע
תזריע
עם נודד במדבר חשוף לרוחות המורחות עליו חול ועפר. אבק דרכים המדביקים בו מחלות. היות והוא לא יכול לסחוב את הג'קוזי על גבו, הוא חייב לנקוט אמצעי ניקיון לפי מצבו.
התורה דואגת קודם כל ליולדות:
" אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה."
ועוד: " שלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה.."
ביום השמיני ברית.
" אם נקבה תלד טמאה שבועיים מנדתה ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה.." בזמן הזה לא תבוא במגע לא עם דברי קודש ולא עם בן זוגה, כדי למנוע כל אפשרות של זיהום. בגמר ימי טהרתה היא תביא קורבן כבש או יונה לפי יכולתה.
המחלה השכיחה ביותר היא מחלת העור. הקשה ביותר בין מחלות העור היא הצרעת. מחלות אלו מדבקות לכן כל מי שנחשד, עליו להיבדק אצל הכהן ולהיכנס לבידוד שבע ימים. לאחר הבידוד הראשון יבדוק הכהן שוב, ובמידה ומצבו השתפר יטהר אותו. ולא ימשיך לבודדו מן הציבור.
"אדם כי- יהיה בעור-בשרו שאת או – ספחת או בהרת והיא בעור-בשרו לנגע צרעת.."
נגע הצרעת היא אחת המחלות שהפחידו את בני ישראל במדבר. מי שחלה בה הוצא מחוץ למחנה ושרפו בגדיו.
מכאן גם ההשוואה עם לשון הרע ורכילות.
אדם המוציא לשון הרע על חברו סופו שיוחרם ע"י הקהילה ויוצא מן המחנה כמו מצורע.
מצורע
הצרעת הייתה מחלה המאיימת על בריאות העם. גם מבחינה גופנית וגם מבחינה רוחנית. לכן חוזרים על הצורך במניעת התפשטותה. קודם כל ע"י בידוד והרחקה, שנית ע"י ביקורת מתמדת , כדי לגלות כל סימן בעוד המחלה באיבה.
גם מי שנמצא בטיפול והבראה נוהגים בו נוהגים בו בחשדנות ומחזירים אותו לחברה בהדרגה. עליו להקריב קורבן כדי להודות לאל שהציל אותו.
" שתי-ציפורים חיות טהורות ועץ ארז ותולעת ואזוב.."
הכהן מבצע טקס רב רושם. שוחט ציפור אחת ואת השנייה שולח לחופשי כדי שתרחיק הטמא והסכנה מן העם.
גם על המטהר להביא קורבן : שני כבשים תמימים, או כבשה אחת לפי יכולתו. אם דל הוא, יכול גם להסתפק בסולת בלולה בשמן.
הצרעת היא המחלה של המדבר, אבל היא עלולה במצבים מסוימים להופיע גם בארץ. יש לבדוק את הבית ולשרוף אותו במקרה של נגע.
חייבים לשמור על הניקיון.
אז כל הניקיונות של הפסח לא בחינם. להזכיר את האקטואליה?
שבת שלום
פרשת תזריע – מצורע
תזריע
עם נודד במדבר חשוף לרוחות המורחות עליו חול ועפר. אבק דרכים המדביקים בו מחלות. היות והוא לא יכול לסחוב את הג'קוזי על גבו, הוא חייב לנקוט אמצעי ניקיון לפי מצבו.
התורה דואגת קודם כל ליולדות:
" אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה."
ועוד: " שלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה.."
ביום השמיני ברית.
" אם נקבה תלד טמאה שבועיים מנדתה ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה.." בזמן הזה לא תבוא במגע לא עם דברי קודש ולא עם בן זוגה, כדי למנוע כל אפשרות של זיהום. בגמר ימי טהרתה היא תביא קורבן כבש או יונה לפי יכולתה.
המחלה השכיחה ביותר היא מחלת העור. הקשה ביותר בין מחלות העור היא הצרעת. מחלות אלו מדבקות לכן כל מי שנחשד, עליו להיבדק אצל הכהן ולהיכנס לבידוד שבע ימים. לאחר הבידוד הראשון יבדוק הכהן שוב, ובמידה ומצבו השתפר יטהר אותו. ולא ימשיך לבודדו מן הציבור.
"אדם כי- יהיה בעור-בשרו שאת או – ספחת או בהרת והיא בעור-בשרו לנגע צרעת.."
נגע הצרעת היא אחת המחלות שהפחידו את בני ישראל במדבר. מי שחלה בה הוצא מחוץ למחנה ושרפו בגדיו.
מכאן גם ההשוואה עם לשון הרע ורכילות.
אדם המוציא לשון הרע על חברו סופו שיוחרם ע"י הקהילה ויוצא מן המחנה כמו מצורע.
מצורע
הצרעת הייתה מחלה המאיימת על בריאות העם. גם מבחינה גופנית וגם מבחינה רוחנית. לכן חוזרים על הצורך במניעת התפשטותה. קודם כל ע"י בידוד והרחקה, שנית ע"י ביקורת מתמדת , כדי לגלות כל סימן בעוד המחלה באיבה.
גם מי שנמצא בטיפול והבראה נוהגים בו נוהגים בו בחשדנות ומחזירים אותו לחברה בהדרגה. עליו להקריב קורבן כדי להודות לאל שהציל אותו.
" שתי-ציפורים חיות טהורות ועץ ארז ותולעת ואזוב.."
הכהן מבצע טקס רב רושם. שוחט ציפור אחת ואת השנייה שולח לחופשי כדי שתרחיק הטמא והסכנה מן העם.
גם על המטהר להביא קורבן : שני כבשים תמימים, או כבשה אחת לפי יכולתו. אם דל הוא, יכול גם להסתפק בסולת בלולה בשמן.
הצרעת היא המחלה של המדבר, אבל היא עלולה במצבים מסוימים להופיע גם בארץ. יש לבדוק את הבית ולשרוף אותו במקרה של נגע.
חייבים לשמור על הניקיון.
אז כל הניקיונות של הפסח לא בחינם. להזכיר את האקטואליה?
שבת שלום
