יוסף בן דוד שוורץ
New member
פשיזם סוציאליזם וציונות
פשיזם, סוציאליזם סטליניזם וציונות השימוש הנפוץ במושגים שאין קשר בינם ובין תופעות חברתיות פוליטיות נפוץ ביותר, משום השימוש הנפוץ בצורות חיצוניות תוך התעלמת מתוכנם החברתי-מעמדי. אנו שומעים מאז שבוש ולפניו ריגן והניאו שמרנים שלרשותם מערכת תעמולה מאוד חזקה ואגרסיבית, את המושגים כ"ציר הרשע" "אסלמו-פשיסטים" , השימוש במושג אנטישמיות כלפי כל מתנגדי מעשי הזוועה של התנועה הציונית וכדומה. מסיבה זו יש צורך להבהיר את התכנים הממשיים של תופעות סוציו-חברתיות-כלכליות של תופעות לאו. הפשיזם. הפשיזם עלה באיטליה, בגרמניה הנאצית ובספרד של פרנקו. שלוש מדינות אלו היו מדינות קפיטליסטיות אימפריאליסטיות אירופאיות. שהיו במשבר כלכלי חברתי עמוק. המשטרים הפשיסטים לא שינו את אופן הייצור הקפיטליסטי והבורגנות למרות שלא הייתה בשלטון הפוליטי של המדינה הבורגנית, נותרה המעמד השליט משום שהיא נותרה המעמד ששלט על ואפן הייצור הקפיטליסטי, למרות שבגרמניה היו הלאמות נרחבות. התנועות הפשיסטיות היו תנועות שהבסיס החברתי שלהן היה הזעיר בורגנות אליה הצטרפו אלמנטים של הלומפן פרולטריון אשר הושלכו מהייצור החברתי. החינוך הבורגני והתעמולה הבורגנית המסתירה את התוכן הממשי של מדינות אלו מבלבלת בכוונה תחילה בין צורת משטר ובין אופן הייצור והמדינה שתפקידה להגן על המעמד השליט. ההלאמות שהיטלר ביצע לא שינו את אופייה המעמדי של המדינה הבורגנית הגרמנית האימפריאליסטית ולא הייתה זו מהפכה חברתית אשר הביאה את הנאצים לשלטון. אלא הריאקציה של הזעיר בורגנות למשבר הכלכלי העמוק, והעובדה כי בתקופת משבר זה מפלגות הפועלים המסורתיות- המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה הקומוניסטית שבשנות השלושים כבר הפכה למפלגה רפורמיסטית, ומנעו ממעמד הפועלים לתפוס את השלטון ולעשות טרנספורמציה חברתית של הקפיטליזם לחברה סוציאליסטית שכנעו את המוני הזעיר בורגנים שהיו בהיסטריה כי מעמד הפועלים לא מסוגל לקחת את השלטון ועל כן היטלר נראה להם כמושיע. דגל צלב הקרס כשם שהסיסמאות האנטי מרקסיסטיות והלאומניות גזעניות של הנאצים העידו על כך שהנאציזם היא תנועה זעיר בורגנית הנתמכת על ידי בעלי ההון כקרופ וטיסן כנגד מהפכת הפועלים הסוציאליסטית. הבורגנות שעיקר ענינה הוא הרווחים הכלכליים הוכיחה כי היא מסוגלת לחיות תחת משטרים שונים, למשל משטרו של היונקר הפרוסי ביסמארק, המשטר המלוכני של נפוליון וגם תחת המשטרים הפשיסטים. אילו הלאמות כשלעצמן היו בוחן.לאופי מעמדי של מדינה, הרי אנגליה במלחמת העולם השנייה, בורמה תחת משטר הגנרלים, סוריה תחת משטר הבעת, ישראל עד לשנות השמונים, שבכולן היו הלאמות נרחבות היו כולן מדינות פועלים או לחליפין לפי שיטת אלו הטוענים שמה שאפיין את המשטר הנאצי הן ההלאמות, היו פשיסטיות. סוציאליזם שתי טעויות מאותו סוג מאפיינות את החשיבה הרווחת של האידיאולוגים של הבורגנות , שהפכו לנחלתם של רבים. האחת היא כי כאשר מפלגות סוציאל דמוקרטיות ובמיוחד שמאליות עולות לשלטון הפוליטי, המדינה הופכת למדינה סוציאליסטית. אולם בפועל ממשלה סוציאל דמוקרטית מנהלת את השיטה הקפיטליסטית, גם כאשר היא עושה הלאמות כפי שהניסיון של מפלגות הלייבור באנגליה הוכיח וכשם שהממשלות הסוציאל דמוקרטיות בשלטון באירופה מוכיחות. שוב עולה כאן הבלבול בין משטר ובין מדינה. הטעות השנייה הרווחת היא כי משטרים סטליניסטים אשר מלאימים את הכלכלה, הם מדינות פועלים, ועל כן אנו שומעים על רוסיה "הקומוניסטית" עד קריסתה, סין "הקומוניסטית", מזרח אירופה "הקומוניסטית "וכדומה. אולם סוציאליזם דהינו מדינות פועלים הנם תוצאה של מהפכה של מעמד הפועלים המודע המאורגן במפלגה מהפכנית. מהפכה אשר שוברת את מנגנון המדינה הישן, ומחליפה אותו במליציות של העובדים. הממשלה היא ממשלה של סובייטים, ועל הכלכלה המולאמת שולט מעמד הפועלים עצמו באופן קולקטיבי המפקח בצורה דמוקרטית על הייצור( מה ייצרו, תנאי העבודה, השכר) מבלי שמעמד הפועלים בשלטון הכלכלי והפוליטי, אין מדינת פועלים. בברית המועצות הייתה מהפכה סוציאליסטית אשר עקב מלחמת האזרחים האכזרית של בעלי האחוזות ותומכיהם "הלבנים" בסיוע צבאות אימפריאליסטים, ובידודה של המהפכה, התרחשה שם מהפכת הנגד שבראשה עמד סטלין. מאז 1928 שברו הבירוקראטיים הסטליניסטים את הפיקוח של העובדים על הייצור, ועם תוכנית החומש הראשונה של 1928-32 עקב הלחץ הצבאי על ברית המועצות, שאילץ את הבירוקראטיים לתעש אותה הבירוקרטיה הסטליניסטית לקחה על עצמה את התפקיד של הצבר ההון שנעשה תוך תקופה קצרה תוך סבל וניצול נורא של העובדים. הסטליניסטים עשו תוך עשר שנים מה למערב לקח 200 שנים. הצבר ההון הפרימיטיבי של המערב עבר דרך נישול האיכרים, עבדות, ג'נוסייד של האינדיאנים ואחרים כיבוש קולוניות, המהפכה התעשייתית שהעביד הילדים צעירים 14 שעות ליום. למעשה הפכה ברית המועצות למדינה של קפיטליזם ממלכתי החל מ1928. מדינות אחרות שנולדו כמדינות דומות, יוגוסלביה, סין, וייטנאם צפון קוריאה קובה. הן כולן מדינות של קפיטליזם ממלכתי משום שהמהפכות שם לא נעשו על ידי מעמד פועלים מודע, אלא מעמדות אחרים כאיכרים אין שם משטר של סובייטים, ואין פיקוח דמוקרטי של העובדים על הייצור. אולם בעוד שצפון קוריאה וקובה, נותרו מדינות של "העולם השלישי" , הרי סין היא מדינה קפיטליסטית מפותחת שכלכלתה עוברת את גרמניה. בעוד שחובת המהפכנים היא להגו על מדינות "העולם השלישי" כנגד מלחמות כיבוש אימפריאליסטיות ולכן בעוד אינטרס מעמד הפועלים להגן על קובה ועל צפון קוריאה, כנגד האימפריאליזם אין לזהות אותן עם סוציאליזם. הדרך לסוציאליזם שם עוברת דרך מהפכה של מעמד הפועלים. כחלק ממהפכה סוציאליסטית עולמית. הציונות הציונות: התנועה הציונית היא תנועה של מתנחלים מתיישבים שפיתחה את המיתוס של השיבה לארץ האבות וכי כל היהודים בעולם הם חלק מאותו עם. מיתוס שזהה למיתוס של המתנחלים האירופאים בדרום אפריקה, שגם הם טענו כי הם עם התנ"ך השב אל הארץ המובטחת. ישראל כיום היא המדינה האחרונה מסוג זה( בעבר היו אלג'יריה הצרפתית, מרוקו הספרדית , משטר האפרטהייד, רודזיה, טיוואן) בניגוד למדינות קפיטליסטיות אחרות בעולם ששם הבורגנות חייה על ניצול מעמד הפועלים וזה כולל את אירופה ואת ארצות הברית, יפן ואוסטרליה-ניו זילנד, קיומה של המדינה הציונית מותנה בפונקציה הצבאית שהיא ממלאת עבור האימפריאליזם שתומך בה ביד רחבה, ובנוסף בכלכלת תעשיית המוות הציונית המפותחת. רמת החיים בישראל של האוכלוסייה הגבוהה בהרבה מרמת החיים באזור, היא תוצאה של פונקציה זו והדבר מסביר היטב את ההכרה המיליטאריסטית גזענית של מרבית היהודים ותמיכתם במדינה הציונית. כדי להקים מדינה זו שיתפו הציונים פעולה עם כל המדינות והמשטרים הריאקציונרים ביותר, מהצאר הרוסי, דרך הנאצים עד 1938 , ועם הסטליניסטים הסובייטים אשר תמכו בהקמת מדינה זו וסיפקו להם את הנשק בו ביצעו את הנכבה. אין זה כלל משנה אם לשלטון מגיעה מפלגה ימנית ציונית או "שמאלית" ציונית משום שהן כולן מנהלות את המדינה הקפיטליסטית האימפריאליסטית ופועלות בשרות האימפריאליזם באזור. בדומה לרודזיה, אלג'יר או משטר האפרטהייד, הנאמנות של מרבית היהודים היא למדינה הציונית ולתפקידה, בחלוקת העבודה של השליטה האימפריאליסטית ויש לצפות כי חלק קטן בלבד של מעמד הפועלים יתמוך במהפכה הסוציאליסטית באזור שהסובייקט שלו הוא מעמד הפועלים המודע. מעמד הפועלים יכול נצח רק אם יעמוד בראש התנועה לשחרור האזור מהאימפריאליזם והקפיטליזם הכוללת את התנועה האסלאמית ובראש וראשונה כנגד הסוכנת העיקרי שלו באזור המדינה הציונית.אולם גם המדינות האח
פשיזם, סוציאליזם סטליניזם וציונות השימוש הנפוץ במושגים שאין קשר בינם ובין תופעות חברתיות פוליטיות נפוץ ביותר, משום השימוש הנפוץ בצורות חיצוניות תוך התעלמת מתוכנם החברתי-מעמדי. אנו שומעים מאז שבוש ולפניו ריגן והניאו שמרנים שלרשותם מערכת תעמולה מאוד חזקה ואגרסיבית, את המושגים כ"ציר הרשע" "אסלמו-פשיסטים" , השימוש במושג אנטישמיות כלפי כל מתנגדי מעשי הזוועה של התנועה הציונית וכדומה. מסיבה זו יש צורך להבהיר את התכנים הממשיים של תופעות סוציו-חברתיות-כלכליות של תופעות לאו. הפשיזם. הפשיזם עלה באיטליה, בגרמניה הנאצית ובספרד של פרנקו. שלוש מדינות אלו היו מדינות קפיטליסטיות אימפריאליסטיות אירופאיות. שהיו במשבר כלכלי חברתי עמוק. המשטרים הפשיסטים לא שינו את אופן הייצור הקפיטליסטי והבורגנות למרות שלא הייתה בשלטון הפוליטי של המדינה הבורגנית, נותרה המעמד השליט משום שהיא נותרה המעמד ששלט על ואפן הייצור הקפיטליסטי, למרות שבגרמניה היו הלאמות נרחבות. התנועות הפשיסטיות היו תנועות שהבסיס החברתי שלהן היה הזעיר בורגנות אליה הצטרפו אלמנטים של הלומפן פרולטריון אשר הושלכו מהייצור החברתי. החינוך הבורגני והתעמולה הבורגנית המסתירה את התוכן הממשי של מדינות אלו מבלבלת בכוונה תחילה בין צורת משטר ובין אופן הייצור והמדינה שתפקידה להגן על המעמד השליט. ההלאמות שהיטלר ביצע לא שינו את אופייה המעמדי של המדינה הבורגנית הגרמנית האימפריאליסטית ולא הייתה זו מהפכה חברתית אשר הביאה את הנאצים לשלטון. אלא הריאקציה של הזעיר בורגנות למשבר הכלכלי העמוק, והעובדה כי בתקופת משבר זה מפלגות הפועלים המסורתיות- המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה הקומוניסטית שבשנות השלושים כבר הפכה למפלגה רפורמיסטית, ומנעו ממעמד הפועלים לתפוס את השלטון ולעשות טרנספורמציה חברתית של הקפיטליזם לחברה סוציאליסטית שכנעו את המוני הזעיר בורגנים שהיו בהיסטריה כי מעמד הפועלים לא מסוגל לקחת את השלטון ועל כן היטלר נראה להם כמושיע. דגל צלב הקרס כשם שהסיסמאות האנטי מרקסיסטיות והלאומניות גזעניות של הנאצים העידו על כך שהנאציזם היא תנועה זעיר בורגנית הנתמכת על ידי בעלי ההון כקרופ וטיסן כנגד מהפכת הפועלים הסוציאליסטית. הבורגנות שעיקר ענינה הוא הרווחים הכלכליים הוכיחה כי היא מסוגלת לחיות תחת משטרים שונים, למשל משטרו של היונקר הפרוסי ביסמארק, המשטר המלוכני של נפוליון וגם תחת המשטרים הפשיסטים. אילו הלאמות כשלעצמן היו בוחן.לאופי מעמדי של מדינה, הרי אנגליה במלחמת העולם השנייה, בורמה תחת משטר הגנרלים, סוריה תחת משטר הבעת, ישראל עד לשנות השמונים, שבכולן היו הלאמות נרחבות היו כולן מדינות פועלים או לחליפין לפי שיטת אלו הטוענים שמה שאפיין את המשטר הנאצי הן ההלאמות, היו פשיסטיות. סוציאליזם שתי טעויות מאותו סוג מאפיינות את החשיבה הרווחת של האידיאולוגים של הבורגנות , שהפכו לנחלתם של רבים. האחת היא כי כאשר מפלגות סוציאל דמוקרטיות ובמיוחד שמאליות עולות לשלטון הפוליטי, המדינה הופכת למדינה סוציאליסטית. אולם בפועל ממשלה סוציאל דמוקרטית מנהלת את השיטה הקפיטליסטית, גם כאשר היא עושה הלאמות כפי שהניסיון של מפלגות הלייבור באנגליה הוכיח וכשם שהממשלות הסוציאל דמוקרטיות בשלטון באירופה מוכיחות. שוב עולה כאן הבלבול בין משטר ובין מדינה. הטעות השנייה הרווחת היא כי משטרים סטליניסטים אשר מלאימים את הכלכלה, הם מדינות פועלים, ועל כן אנו שומעים על רוסיה "הקומוניסטית" עד קריסתה, סין "הקומוניסטית", מזרח אירופה "הקומוניסטית "וכדומה. אולם סוציאליזם דהינו מדינות פועלים הנם תוצאה של מהפכה של מעמד הפועלים המודע המאורגן במפלגה מהפכנית. מהפכה אשר שוברת את מנגנון המדינה הישן, ומחליפה אותו במליציות של העובדים. הממשלה היא ממשלה של סובייטים, ועל הכלכלה המולאמת שולט מעמד הפועלים עצמו באופן קולקטיבי המפקח בצורה דמוקרטית על הייצור( מה ייצרו, תנאי העבודה, השכר) מבלי שמעמד הפועלים בשלטון הכלכלי והפוליטי, אין מדינת פועלים. בברית המועצות הייתה מהפכה סוציאליסטית אשר עקב מלחמת האזרחים האכזרית של בעלי האחוזות ותומכיהם "הלבנים" בסיוע צבאות אימפריאליסטים, ובידודה של המהפכה, התרחשה שם מהפכת הנגד שבראשה עמד סטלין. מאז 1928 שברו הבירוקראטיים הסטליניסטים את הפיקוח של העובדים על הייצור, ועם תוכנית החומש הראשונה של 1928-32 עקב הלחץ הצבאי על ברית המועצות, שאילץ את הבירוקראטיים לתעש אותה הבירוקרטיה הסטליניסטית לקחה על עצמה את התפקיד של הצבר ההון שנעשה תוך תקופה קצרה תוך סבל וניצול נורא של העובדים. הסטליניסטים עשו תוך עשר שנים מה למערב לקח 200 שנים. הצבר ההון הפרימיטיבי של המערב עבר דרך נישול האיכרים, עבדות, ג'נוסייד של האינדיאנים ואחרים כיבוש קולוניות, המהפכה התעשייתית שהעביד הילדים צעירים 14 שעות ליום. למעשה הפכה ברית המועצות למדינה של קפיטליזם ממלכתי החל מ1928. מדינות אחרות שנולדו כמדינות דומות, יוגוסלביה, סין, וייטנאם צפון קוריאה קובה. הן כולן מדינות של קפיטליזם ממלכתי משום שהמהפכות שם לא נעשו על ידי מעמד פועלים מודע, אלא מעמדות אחרים כאיכרים אין שם משטר של סובייטים, ואין פיקוח דמוקרטי של העובדים על הייצור. אולם בעוד שצפון קוריאה וקובה, נותרו מדינות של "העולם השלישי" , הרי סין היא מדינה קפיטליסטית מפותחת שכלכלתה עוברת את גרמניה. בעוד שחובת המהפכנים היא להגו על מדינות "העולם השלישי" כנגד מלחמות כיבוש אימפריאליסטיות ולכן בעוד אינטרס מעמד הפועלים להגן על קובה ועל צפון קוריאה, כנגד האימפריאליזם אין לזהות אותן עם סוציאליזם. הדרך לסוציאליזם שם עוברת דרך מהפכה של מעמד הפועלים. כחלק ממהפכה סוציאליסטית עולמית. הציונות הציונות: התנועה הציונית היא תנועה של מתנחלים מתיישבים שפיתחה את המיתוס של השיבה לארץ האבות וכי כל היהודים בעולם הם חלק מאותו עם. מיתוס שזהה למיתוס של המתנחלים האירופאים בדרום אפריקה, שגם הם טענו כי הם עם התנ"ך השב אל הארץ המובטחת. ישראל כיום היא המדינה האחרונה מסוג זה( בעבר היו אלג'יריה הצרפתית, מרוקו הספרדית , משטר האפרטהייד, רודזיה, טיוואן) בניגוד למדינות קפיטליסטיות אחרות בעולם ששם הבורגנות חייה על ניצול מעמד הפועלים וזה כולל את אירופה ואת ארצות הברית, יפן ואוסטרליה-ניו זילנד, קיומה של המדינה הציונית מותנה בפונקציה הצבאית שהיא ממלאת עבור האימפריאליזם שתומך בה ביד רחבה, ובנוסף בכלכלת תעשיית המוות הציונית המפותחת. רמת החיים בישראל של האוכלוסייה הגבוהה בהרבה מרמת החיים באזור, היא תוצאה של פונקציה זו והדבר מסביר היטב את ההכרה המיליטאריסטית גזענית של מרבית היהודים ותמיכתם במדינה הציונית. כדי להקים מדינה זו שיתפו הציונים פעולה עם כל המדינות והמשטרים הריאקציונרים ביותר, מהצאר הרוסי, דרך הנאצים עד 1938 , ועם הסטליניסטים הסובייטים אשר תמכו בהקמת מדינה זו וסיפקו להם את הנשק בו ביצעו את הנכבה. אין זה כלל משנה אם לשלטון מגיעה מפלגה ימנית ציונית או "שמאלית" ציונית משום שהן כולן מנהלות את המדינה הקפיטליסטית האימפריאליסטית ופועלות בשרות האימפריאליזם באזור. בדומה לרודזיה, אלג'יר או משטר האפרטהייד, הנאמנות של מרבית היהודים היא למדינה הציונית ולתפקידה, בחלוקת העבודה של השליטה האימפריאליסטית ויש לצפות כי חלק קטן בלבד של מעמד הפועלים יתמוך במהפכה הסוציאליסטית באזור שהסובייקט שלו הוא מעמד הפועלים המודע. מעמד הפועלים יכול נצח רק אם יעמוד בראש התנועה לשחרור האזור מהאימפריאליזם והקפיטליזם הכוללת את התנועה האסלאמית ובראש וראשונה כנגד הסוכנת העיקרי שלו באזור המדינה הציונית.אולם גם המדינות האח
