פתאום אחריי שחזרתי מהחופשה
פשוט הבנתי המון דברים.
בעבר לא הייתי מצליחה להבין למה אנשים או יותר נכון איך אנשים יכולים לעזוב את הארץ.
האנשים כאן פשוט לא מאוחדים, אתה צריך להילחם כאן על כול דבר בסיס שמגיע לך.
אין אדיבות, אין אהבה אין חמלה... אין כאן "ואהבת לרעך כמוך".
אני לא אומרת שבשאר העולם יש, יש מקומות גרועים יותר.
אבל אני בטיול ראיתי מקום של "ואהבת לרעך כמוך"... וזה כן קיים.
ניפגשתי עם המון ישראלים מתוסכלים מהמצב, מהחיים בארץ.
המון אמרו לי שאם להיות טוב לא עובד, עדיף להיות תחמן וככה כן להצליח. אני לא מאמינה בזה, אבל פתאום אני כן חושבת על זה שאני גרה כאן ופשוט לא טוב לי במדינה הזאת.
אני לא אוהבת לריב על צדק כול פעם מחדש, החל מהדברים הקטנים כמו תור בסופר. שאין אדיבות בשירות כלפי לקוחות
ורק מרמים אותך וכו'...
בין אחד לשני.
אז אומרים שאתה צריך לעשות את הצעד ואתה תשמש דוגמא, ואני כן עושה כך, אך למרות זאת אני סופגת כמו כולם התנהגות לא הולמת של אנשים.
בינתיים המסקנה שלי שאנחנו מאוד רחוקים מאור לגויים.
פשוט הבנתי המון דברים.
בעבר לא הייתי מצליחה להבין למה אנשים או יותר נכון איך אנשים יכולים לעזוב את הארץ.
האנשים כאן פשוט לא מאוחדים, אתה צריך להילחם כאן על כול דבר בסיס שמגיע לך.
אין אדיבות, אין אהבה אין חמלה... אין כאן "ואהבת לרעך כמוך".
אני לא אומרת שבשאר העולם יש, יש מקומות גרועים יותר.
אבל אני בטיול ראיתי מקום של "ואהבת לרעך כמוך"... וזה כן קיים.
ניפגשתי עם המון ישראלים מתוסכלים מהמצב, מהחיים בארץ.
המון אמרו לי שאם להיות טוב לא עובד, עדיף להיות תחמן וככה כן להצליח. אני לא מאמינה בזה, אבל פתאום אני כן חושבת על זה שאני גרה כאן ופשוט לא טוב לי במדינה הזאת.
אני לא אוהבת לריב על צדק כול פעם מחדש, החל מהדברים הקטנים כמו תור בסופר. שאין אדיבות בשירות כלפי לקוחות
ורק מרמים אותך וכו'...
בין אחד לשני.
אז אומרים שאתה צריך לעשות את הצעד ואתה תשמש דוגמא, ואני כן עושה כך, אך למרות זאת אני סופגת כמו כולם התנהגות לא הולמת של אנשים.
בינתיים המסקנה שלי שאנחנו מאוד רחוקים מאור לגויים.