פתאום אני באמצע של המים

שירה כמים 1959

Well-known member
פתאום אני באמצע של המים
בעמוקים
ממש בעמוקים
איך לעזאזל הגעתי לכאן
לא, שום רוח לא סחפה אותי
זה אני ששחיתי
לאט לאט

המציל לא מסתכל עלי
הוא מסתכל לכיוון אחר
בעצם, זה בכלל לא מציל
זה עץ מתנדנד ברוח
בלי משקפיים בתוך המים
קשה לראות בבהירות
קשה לראות את המציאות

אני בתוך המים
באמצע המים
ממש בעומק
אין מציל

פעם סיפרו סיפורי אגדות על מצילים
זה לא מצילים מה שאת רואה
את רואה מטושטש
תרכיבי משקפיים
זה רק עצים מתנדנדים
עצים מתנדנדים
ואת בלב המים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
מה תעשי בלי מצילים
את באמצע המים
מה תעשי
אל תפרפרי
רק לא להיכנס לפניקה
את באמצע המים
ממש בעמוק
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לא לבעוט
או לבעוט
זאת השאלה
שאין לה שום קשר
לשום מציאות.
אין מציל לבעוט בו או לא לבעוט בו.
אין מציל.
את עוד לא מבינה?
 

שירה כמים 1959

Well-known member
מה דעתה. שאלתי אותה מה דעתה. והיא ענתה. בענווה. תראי, הניסיון שלי...
ואז נלחמתי בו.
נלחמתי בשיניים.
שזה לא יהיה כמו שהוא אומר. כמו שהוא רוצה.
זה יהיה כמו שהיא אמרה.
מהניסיון שלה.
בענווה, היא אמרה.
כוסאמו.
בענווה.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בקבוצות הווטסאפ
נשים נחמדות
כותבות זו לזו
מילים נחמדות
אני צופה בהן
דרך זכוכית
עבה מאוד.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
היום על החולין שבו
סוחב אותי
סוחב אותי
וטוב לו ליום
וטוב לי ביום

אלא אם כן אני לא יודעת
אלא אם כן אני לא מבינה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
נכנס איש דומה לאיש הספינה השוקעת.
אמרתי לו
ספינה שוקעת
אני לא באה אתך
אני לא שוקעת גם
יש לי עוד כמה דברים לעשות כאן
תמשיך לשקוע לבדך
וסליחה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בגשם הזה
בגשם הרך
אשר בדמיוני
כי כאן הגשם דוקר כתמיד
וילדה בעווית
מתבקשת להיות
במעיל הגשם האדום
מטיילת ביער
הבניינים הרכים
המתנודדים עם הרוח
כשהגשם
וכל אנטנות הטלוויזיה כקלשוני שטנים
מעל הגגות
 
קצת חוטא בהיסחפות רגשנית עם תיאור חסר גבולות, אבל יש עומק רגשי מעניין שנוצר מתיאור עומק פיזי.
 
למעלה