פתאום ממש עצוב לי...

[natalieov]

פתאום ממש עצוב לי...

המצבי רוח האלה מוציאים אותי מדעתי... והחג הזה... איך עוברים אותו...? מספיקה לי האזכרה שיש כל שנה בתאריך הקבוע של אותו יום ארור אבל החג הזה זה כמו עוד אזכרה ויותר קשה... איך מתמודדים עם הכל...? שוב לחייך למרות שכואב..?

 

[eaz1514]

נטלי את לא לבד, כל יום שמקרב אותי לליל הסדר

ולימי החג האינסופיים אחריו נוטלים ממני עוד פיסת אנרגיה . אבל אני יודעת שכרגיל ב-5 השנים האחרונות מאז שעולמנו חרב נחגוג עם המשפחה ונשתדל עם כל הכח לשמוח באמת מבלי לשכוח לרגע את הכסא הריק הנצחי. שולחת לכולם את מקצת מהכח שנשאר בי עם המון אהבה והערכה לכולם על המאמצים, על השיתןף, על התמיכה. ימים קלים חברים

אילנה, אמא של רונן

 

[דליה ח]

נטלי, לא חייבים לחייך כל הזמן.

הקרובים לך קרוב לוודאי מרגישים כמוך. אבל ייתכן בהחלט שחלק מהם עם המסיכה על הפנים. את לא חייבת לחייך כל הזמן, אני בטוחה שמשפחה קרובה וחברות קרובות מבינים את העצב. ומי שאוהב אותך יקבל אותך עם העצב. מאוד קשה לשחק כל הזמן.

 

[יפית מן]

שלום לכן ידידותי ,וחג שמח במדת האפשר..

מחר בבוקר בן זוגי ואני נוסעים לכל החג לבית מלון בים המלח כי הרי כתבתי שקשה לי מאוד להזמין את הילדים ולראות את את הכיסא הריק שמאורי ישב עליו כמה,וכמה שנים,וכן לראות את זה שחסר לי ילד ומאז החלטנו בן דוגי ואני שיוצאים לכל החג. והרי נאמר על ידי מי שאמר"אני לא מפחד ממלאך,ולא משרף,אבל מדמעה של יהודי אני נשרף".וקל וחומר מדמעה של אמא על ילדה שאבד ואיננו. תודה לך דליה על המחמאות מיד שלחתי בs/m/s להדס והיא מאוד התרגשה. לפני נסיעתי מאחלת לכולכם חג אביב שמח במידת האפשר.מסיימת בחיבוק שאין לו סוף ממני יפית סבתא של מאור-ילד של אור אוהבתותכם כל אחת לחוד וכולם יחד כאחד כל טוב,בטוב,הנראה והנגלה

 

[חיה אש]

יפית טוב את עושה

גם אני חשבתי שכך נעשה השנה לצערי לא הסתדר לנו בגלל עבודתו של הבן זוג שצריך מאוחר בלילה ללכת לעבודה... חשבתי שכך הכי טוב להיות במקום נטרלי עם הילדים כי באמת מי יכול להיות בסדר המשפחתי הזה כשכסא אחד מיותם!? יפית הרבה חיבוקים ושיהיה לך חג כשר וכמו שכתבת במידת האפשר שמח...

 

[אמא93]

בקשר לחיוך

אנחנו חגגנו אתמול את ליל הסדר עם משפחה קרובה ואם לאמר את האמת אני ושני ילדי ממש לא הרגשנו בנוח. ניסיתי לשמוח אבל ממש לא יכולתי וגם לא הרגשתי שעבורי זה חג למרות שבעבר מאוד אהבתי את חג הפסח. המשפחה שלעצמה המשיכה את החיים ואחנו נעצרנו והרגשנו די שונים מבחינה מסויימת ואפילו אולי קלקלנו להם את החג עם המצב רוח שלנו. פשוט הכל משתלט עליך והכל נראה עמום ולא יכולתי להתמקד בשום דבר. מיכל

 

[natalieov]

את צודקת, אי אפשר לשמוח בחגים האלו יותר..

החגים האלו הפכו למעין יום זיכרון אישי... אי אפשר להנות ולחייך באמת כשבאירועים כאלה החסר שלנו כ"כ מודגש... גם אני בעבר אהבתי מאוד את החג בייחוד שיש לי משפחה מורחבת כ"כ גדולה ואצלינו הכל זה חגיגה והמון אבל מאז החגים הפכו לעול ונטל ופשוט הרגשה של מועקה עוטפת אותי בתקופות האלו...

 

[חיה אש]

נטלי אכן החגים הם ימים קשים

וכמו שכתבה דליה לא חייבים לחייך כל הזמן ....מקווה שיחלוף מהר

 

[natalieov]

אילנה, דליה וחיה תודה לכן...

חיזקתן אותי מאוד למרות שהתקופה הזאת כ"כ משפיעה עליי וכבר נהייתי חולה... פתאום כ"כ מפחדת ממחר, אין לי כח להתמודד עם זה, רק רוצה שיחלוף כבר או שלא יגיע בכלל... כל פסח אני מתאפקת לא לבכות ואני בטוחה שכולם רואים את זה וכואב לי שאני מצערת את אמא עם העצב שלי...

 

[eaz1514]

נטלי המתוקה, אנחנו כאן גם בימי החג