פתאום נהייתי רגשנית...

[רנה זלווגר]

פתאום נהייתי רגשנית...../images/Emo20.gif

אני מניחה שכל הורה מרגיש את זה, אבל אתמול בלילה, הרבה אחרי שצ'יצ'ו נרדמה, פתאום הרגשתי געגועים אליה. כל היום שיחקנו היינו בגן השעשועים, והיא חזרה הביתה עייפה ומאושרת. בתוך הרוטינה של מקלחת סיפור שוקו, הלכתי קצת לאיבוד ורק אחרי שהיא נרדמה פתאום רציתי אותה בידיים שלי לעוד חיבוק ועוד נשיקה. ואז גם הציף אותי פחד לחלוטין לא רציונלי, שרק לא יקרה לה כלום, שלא תיפגע. ודמעה או שתיים התחילו ללחלח את עיני אתם גם מרגישים לפעמים שאתם אוהבים אותם עד להתקפע? עד שאין מקום להכיל את כל האהבה הזאת?

 

[אריה לא שואג]

מה אין מקום?

באבו אבוה יש מקום לאבהה בילתי מותנית , לאהבת אם ,לאהבת אב יש ימבה של מקום !! הפחדים הדאגה -גם הם ההגיון שנובע מאהבה הנשיקות החיבוקים -הם הביטוי לאהבה שיש לנו ל"מפלצות הניפלאות האלה ל"פרי האהבה הניפלא הזה............... ילדים רץ לאסוף אותה משהו אחד טוב יוצא מהשביתה היא עובדת, ואני לא אז עד סוף השביתה היא איתי אני איתה אנכנו יחד בוקר טוב עולם ---

 

[maof]

את מזכירה לי..........

לפני כשנה בערך.......... ישבתי בסלון וסיפרתי לבת זוגתי ........ על הדברים שעוברים לי בראש לגבי הבת שלי.... סיפרתי לה על הדברים שאמא שלה מספרת לה עלי..... סיפרתי לה כמה קשה לי המצב שאני צריך "לגנוב" פגישה בלי שאמא שלה תדע על זה......... סיפרתי לה כמה קשה לי למשוך אותה (את הבת שלי) לשיחה וגם שאני מיתקשר בטלפון ....השאלה הראשונה שלי ..... היא.... אמא בבית???.....כדי לדעת אם להמשיך את השיחה...... ולפתע הבת שלה הקטנה .......ניכנסת לסלון....... וכאילו היא הרגישה משהו...... היא חיבקה אותי ונישכבה לידי כדי להירדם שוב(זה היה מאוחר בלילה) מאוד היתרגשתי מהסיטואציה והרגשתי מאוד מבולבל לא הבנתי איך ילדה שעוד לא בת.... 3 יודעת להרגיש...... ואז שאלתי את בת זוגתי......את חושבת שאני מנצל את הילדים שלך?? אני יודע היום שזה לא קשור לניצול ........ אני חושב שאני משלימים אחד לשני את החוסרים שלו..... אולי זה קצת נישמע אינטרס.......אבל לפי דעתי זה אינטרס חיובי......לשני הצדדים..... ההרגשה שלפעמים אנחנו מרגישים שלא הישלמנו את החסר .....ואנחנו רוצים .....עוד קצת..... זו הרגשה לגטימית......לכולנו

מעוף

 

[עלמה 3]

מעוף, סליחה עם אני חטטנית, אבל

דרכך, אולי ? אני יוכל יותר להבין את המורכב שלי........ הרי יש לך זכות לפגוש את הבת שלך, זה שאמא מרעילה ומעבירה את הרעלת שלה, לא צריכים לפגוע במערכת יחסים שלך עם הבת......... אז למה לוותר ? למה לא להילחם, על המעט שאפשר, לחבק את הבת שלי ? לראות איך היא גדלה, לפחות לשוחח איתה בטלפון, פעם ביום......לפחות לדעת אך היא איך היא חשה , משהו הציק לה ? מה מציק לה ? ועוד קצת לומר לה , " שבכל מקרה רגע רגע שעה שעה, אני אוהב אותך ? אתה יודע, המורכב שלי, אמר לי די !!!!!!!!!!! הילדים שלנו משלימים לי את החסר, אבל זה לא מקובל עלי. שאלתי אותו ? שאם פעם לא נהיה יחד , הוא ינהג אותו דבר עם הילדים שלנו ????????????????????????????????? איך בעצם אותה אהבה של הורה ילד, כמו שרנה תיארה כאן, מפסיקה ? סליחה, שאלתי הרבה שאלות ? הסקרנות אוכלת אותי...... אך אפשר לא להיות בקשר עם הילדים ? ואם זה נשמע כועס ולוחץ מצידי זה כלפי המורכב שלי. מעוף , אם זה כבד.... אתה יכול לא להגיב ! עלמה 123

 

[maof]

כן זה כבד ומסובך.............

אבל כפי הנראה זאת שאלה שמיתבקשת........ קשה לי עדין לספר את כול הדברים לצערי..... אבל את הבן שלי הגדול אני לא ראיתי ולא דיברתי איתו כבר חמישה חודשים בגלל שלא רציתי לתת לו 5000 ש"ח מתנה ליום ההולדת....... הדברים מאוד מסובכים וחלק היתרחשו ממש בתקופה האחרונה ......... אני מאמין שעם הזמן יהייה לי קל יותר לדבר ולספר את הדברים........ הבת שלי זה סיפור קצת כואב וקשה לי לספר אותו בגלל הסיבה שרוב הכותבים בפורום הן נשים......... אבל דבר אחד אני כן יעיז לספר בפעם האחרונה .....שיצאתי לבלות עם הבת שלי אמא שלה רצתה להביא לי משטרה ..... בגלל שפגעתי בגוף של הבת שלי..... והכל בגלל קעקוע חינה שאני היסכמתי שהיא תעשה ובפעם האחרונה שהיא ביקרה אצל ההורים שלי סבא וסבתא שלה וגם זה אחרי שהבן של אחותי לקח אותה ושיכנע אותה היא חטפה מכות מאמא שלה ...בגלל שהיא הלכה למרות האיסור !! כן אני יודע לא כול הנשים אותו הדבר.... אבל לצערי זאת שלא מתאימה לי ...... היתה איתי 18 שנה. מעוף

 

[עלמה2]

מעוף , יקר ../images/Emo24.gif

האמא של הילדים שלך, כל כך מזכירה לי את ה- גרגמלית שלנו. ומורכבי, באיזה שהוא שלב, אמר " אני מעדיף לנתק את הקשר, עם הילדים על מנת שיפסקו לעבור את חווית "האם המתנכרת" ושיפסקו לחטוף מכות ומשטרות בגלל שאני אבא שלהם. מעוף, ומה אתה חושב שהמשטרה היתה עושה, על קעקוע חינה ????? כלום ! מעוף, הסדרי ראיה לא קשורים למזונות ולא לכלום , גם ע"פ החוק ? אני רוצה לספר לך, יום אחד , קיבלנו טלפון מאדם מוכר ומקורב לגרגמלית שאיים שאם מורכב שוב יתקשר עם ילדיו, ילבישו עליו תיק, של מעשים מגונים, ואונס, למזלי הקלטתי את השיחה ע"י המזכירה הטלפונית. מורכב יצא עם זה למשטרה, לגיבוי שאכן לא יולבש עליו תיק, שכזה ? ובמקביל פנינו לעו"ס באיזור מגורינו, על מנת שיבדקו מה עובר על הילדים ושהם זקוקים לעזרה. מידית פנו, לעו"ס באיזור מיגוריהם, פנו לגרגמלית, וציוו עליה לתת את הילדים ע"פ הסרי ראיה, ואם לא תעשה כך, כל מפגש יהיה מלווה ע"י שוטר ועו"ס. האמת שהיא נבהלה ויותר יתביישה, שלא יבואו משרד הרווחה , העונש הגדול ביותר שהיא קיבלה וההזהרה, זה ליווי ממשרד הרווחה שמוגבה ע"י בימ"ש כמובן. וככה במשך כ- שנתיים, היא היתה במעקב על אי שפיות ואם מתנכרת. אבל המורכב ויתר והחליט לא ללכת עם זה עד הסוף........ וחבל. אתה יודע למה ? כי במפגש שהיה עם הילדים לפני כמה חודשים, מפגש שהשתתפתי בו, המשקיפה אמרה לו חד משמעי, אבא - עברנו שמות.... אתה ראית וידעת ...... "ולא נלחמת עבורנו מספיק"........... לא נשארת במלחמה עד הסוף ואתה אפילו לא יודע מה אני סוחבת....... והיא סיפרה , דברים מאד כואבים... שפגעו בה נפשית, ויותר חברתית......... מעוף, והוא קיבל את זה בפרצוף............

וזה כואב................ מעופיק, חוץ מזה שיש כאן גם גברים....... אמנם נשים יותר, וככה זה בסטטיסטיקה - על כל גבר אחד 3 נשים .....חחחחחחחחח עלמה 123

 

[maof]

אני יושב וחושב...על מה שכתבת.....

אני שואל את עצמי כל פעם מחדש...... האם הדברים שאני עושה נכונים?? ניסיתי דרך המחלקה הסוציאלית באזור מגורי... ניסיתי דרך בית המשפט....... וכל פעם מצאתי את עצמי עומד מול הכעס של הילדים.... אבא מה אתה עושה לאמא??? באחת השיחות שהיתה לי עם הבת שלי ....היא אמרה לי אבא ....כל השנים אתה לא מספר על אמא כלום.... והיא כל הזמן אומרת עליך דברים....למה???? יש לה לאמא של הילדים שלי את הכישרון להוליך שולל אנשים.....את זה אני חיב לומר..... יש בה את המניפולציה לנווט דברים לצרכים שלה ולצערי אני מרגיש שככל שאני לוחץ יותר ....... ההרגשה שאני מחטט בפצע מזיל מוגלה...... והניפגעים נעיקרים הם הילדים ...... שהתיסכול הולך ומיתגבר כל פעם יותר מחוסר הבנה למרות שבת זוגתי לוחצת עלי לא לוותר ולהמשיך לילחוץ אני מרגיש לפעמים שאני מותש מכל הריצות אחריהם לשכנע ולבקש....שיפגשו אותי מעוף

 

[עלמה2]

לדעתי, הדבר הנכון הוא......

לשים למטרה - " אני לא מוותר על הילדים שלי, בכל הכח........ זוגתך צודקת והעניין הוא לא על מנת לחיות במלחמה שאין לה סוף. וזה ברור כשמש לא נעים לעמוד מול ילדים כועסים , אתה הבוגר והסולח, הם לא אשמים, אתה יודע............ וזה על מנת שהילדים, לפחות הקטנים יותר , ידעו ויבינו שאבא לא נטש אותם, שאנחנו רצוייים אצל אבא, אנחנו יכולים לסמוך על אבא, אבא לא מוותר עלנו, ויחשבו וישכילו כמו המשקיפה של מורכב (לדוגמא) , מה אמא עושה ומה אבא ? שהיום הגיעה להבנה וגם יודעת לעמוד על שלה מול אמה במערכת יחסים עם אבא. היא אפילו מעיזה להתקשר לידה. כן, הילדים הם הנפגעים העיקריים- אבל בידיך, לדעתי, לצמצם את הנזק, כי נזקים מהסוג הזה מלווים את החיים הרבה זמן, בזוגיות שלהם, בבטחון, בשמחת החיים שלהם ומה לא... ובכלל להעביר להם את המסר לה לילדה , שהיא לא קשורה בכלל למלחמה בין אמא לאבא ומה שיש לך לומר על אמא אתה אומר רק לה כי "את" לא קשורה לזה. ושאין לך עניין בכלל שיהיו מעורבים ומתערבים והם בודאי לא כלי להעברת מסרים בינכם. מעוף, שלא יותש כוחך, חזק ואמץ, זה קשה - אבל הם הילדים שלך....... עלמה 123

 

[יונה לבנה 1]

מעוף יקר

אני חושבת שמילת המפתח של הבת שלך מאד חשובה. "כל השנים אתה לא מספר על אמא..." הילדים יגדלו ויעריכו אותך על כך ,רק על השתיקה שלך וזה שלא השתמשת בילדים נגדה יהיה בסופו של דבר לטובת הילדים ולטובתך. זה בהחלט מראה עד כמה הם חשובים לך אפילו עוד יותר מרצון הנקמה באקסית.ואת זה הילדים יבינו מצויין כשיגדלו ועל כך עוד יגידו תודה גם אם לא במילים... אך עד שיגדלו,תשתדל תמיד להיות בסביבה כי כבר נאמר כאן בעבר ,כל פרשנות שתיתן למצב ,הילדים יפרשו זאת כדחיה.

 

[ע י ן]

אתה מוזמן...

אם יש דברים שבא לספר כגבר לגבר, אתה מוזמן לכתוב לי ולגברים אחרים במסר אישי. חייתי עם האישה הלא נכונה 14 שנה, ואחרי שנפרדנו גם חוויתי בצורה חזקה ביותר את ההסתה הבלתי נסבלת הזו ואת תוצאותיה ההרסניות. אני רק יכול לנחם אותך, שבטווח הארוך מי שמקבל את הבומרנג זה המסית. זה עוד יחזור אליה בגדול ובכואב, והכי חשוב, זה יחזור אליה בלתי הפיך. לפני הפורום הזה רציתי ליזום קבוצת תמיכה לאבות גרושים. בדרך פגשתי איזה 10-15 אבות, רובם עם בעיית הסתה המובילה לנתק מהילדים. אגב, הסתה היא היום עילה להעברת משמורת. תבדוק את זה. בכל מקרה, בטח אחרי כל כך הרבה שנים מי אני שאציע לך עוד פיתרון, אבל זה מה שעבד בשבילי, אולי זה יעבוד בשבילך. תרפה. תרים ידיים. תפסיק לחזר. אל תספק להם (לאישה וגם לילדים עצמם) את הדלק והחומר לתענוג שבלדחות ולהשפיל אותך. היא עושה דבר נוראי: היא משתמשת באחד הרגשות היקרים מכל - הרגש ההורי שלך, כדי להשפיל אותך. היא לוקחת דבר שהוא כל כך מרכזי ונקי וטהור בחייך, ומשתמשת בו בתור סמרטוט לנגב בו את הסחי והרפש שנוזלים לה החוצה. היא מתנגבת על האבהות שלך. אל תיתן לה. מה קרה? אתה לא ממלא חלק חשוב בחיים של הילדים, ולכן שלה? זה אותו הדבר אם אתה נוכח או איננו? למה שתמשיך להציע את הנוכחות האבהית שלך תחת גשם של זוהמה? שמור עליה נקיה. שהם יעריכו. שהם יחזרו אחריך. שהם ירדפו אחרי הטוב שיש לך לתת. לדעתי, רק כשבאמת תוותר, אז תזכה. וכל זה בלי לדעת עליך הרבה. שוב, אתה מוזמן לכתוב במסר אישי. [

 

[ע י ן]

אוף... עין = חד

סליחה. זה אני חד. עין לא הפכה לגבר...

 

[יונה לבנה 1]

חד יקר

אני ממש לא מסכימה עם רעיון הוויתור. אני מביאה בפניכם תוצאות של וויתור של האקס שלי על הנשמה . בערך כשהנשמה היה בן 12 היה בניהם מריבה לאן ללכת בשעות שהאבא בא לראות את המלאך והנשמה...האבא רצה לקחת אותם למשפחתו ,המלאך הסכים , והנשמה רצה לשחק כדורגל.האבא אמר אם אתה לא רוצה לבוא לך הביתה,וכך היה ,מאז עד שהיה הנשמה בערך בין 17 הם לא דיברו,האבא לקח את המלאך מידי פעם עד שהמלאך אמר לו שאו שהוא לוקח את שניהם או שלום.וכך היה... התוצאה,הגדול המלאך חיפש דמות להזדהות ובחר בסבו,פשוט התקרב אליו ודאג לישון אצלו הרבה מאד(גרנו בקרבתו). השני נצמד אלי, כן פשוט לא מצא שיש מקום להזדהות גם אצל סבו כי כבר לא היה כאילו מקום לשניים ...והמלאך נשאר צמוד אלי. ההתפתחות הפיזית נפגעה מאד,בקושי הגיע לגיוס עם משקל מתאים,הכעס על האבא עד היום גדול ביותר ובא לידי ביטוי ע"י דחיה קשה,האבא שהיום מעוניין בקשר נדחה שוב ושוב. הכאב הגדול ביותר היה לראות איך הנשמה זקוק לדמות גברית סביבו וכשהיינו הולכים לחברים המלאך היה מתיישב על ברכיו של החבר וממש מבקש יחס.(נדבק) היום המלאך בן 20 ועדין זקוק לאביו נואשות כדי להשלים את הדמות הזאת שנקראת גבר.לפני כחודש המלאך דיבר מהלב ואמר שהוא מרגיש שהוא זקוק אך לא יסלח לעולם כי אבא ויתר עלי ולא היה כשהייתי זקוק לו.. המלאך בן 20 נראה כבן 14 ,לא מתגלח ומאד ילדותי מבחינה רגשית. לפני כשנה עבר לגור אצל סבו ועכשיו הוא משלים את החסר ולומד את הצד שהיה לו חסר כל כך. סבו שהוא אבי בן 80 ,אך רגיש ומפזר חום ואהבה לסביבה,אני מקווה שזה בהחלט יהיה תחליף מושלם. לכם הגברים,אל תוותרו,הנזק לילדים הוא בלתי הפיך.

 

[rolan]

למרות שאיני מכירה את התחושה

היא נראית לי נוראית כאשר מישהו מוותר עליך חד אני מקווה שלא לכך התכוונת כי אם מישהו, אפילו אבי או אימי היו מוותרים עלי לעולם לעולם לא הייתי סולחת

למלאך נשמה ואמא שלהם יונה האמיצה

 

[יונה לבנה 1]

../images/Emo51.gifרולן יקרה../images/Emo141.gif

מה שלומך מותק? אני מקווה שאם את כאן זה סימן יותר טוב. את נשמעת בטלפון זוועה. תשתי הרבה ותרגישי טוב .

 

[עלמה 3]

גם אני לא מסכימה........

ומצטרפת לדברייך....... הראתי למורכב את השירשור ואת תגובתו של חד, המורכב הצדיק ובעד דעתו של חד. והודיע לי חד משמעי - " את רואה, תרפי ממני".......... טוב....... גבר מול גבר.... מי אני - אישה..... ועל זה אמרו חכמים וגם כתבו כאן לא מזמן, "גברים ממאדים ונשים מנגה", הזן כל כך שונה. חד, כאישה אני בעד חלק מהדברים אותם כתבת... זה אכן חוזר כבומרג, ואכן הנזק שנגרם לאם המתנכרת הוא בלתי אפיך, בבוא היום. מניסיוננו במשפחה המורכבת שלנו, זכינו ועדין זוכים בהודאה שלה, והתפתלות בתוך הרפש שלה ואשר גרמה לה לילדים - פרי בטנה. לי קשה לחשוב ולהמליץ על לוותר ועוד על ילדים. עלמה 123.

 

[ע י ן]

טוב לב ורגישות - הגובים מחיר עתק..

אז זהו ...שהכוונה לא לוותר בכדיי לוותר ...- ממש לא!!! הכוונה בדברייו של חד {לדעתי } : לוותר בכדי לתת לכל הצדדים להבין ולהרגיש את מחירו של הוותור<יש לוויתור מחיר מאוד כבד : לאם - שאין לה רגע מנוחה בלי הילדים ...ולא עזרה בחינוכם וגידולם ...היא גם תאלץ להתמודד עם כאבם של הילדים על הניתוק מהאב ...לילדים שהאבא להם חסר והגעגוע לא פעם גובר...וכמובן לאב עצמו....> נכון , הוויתור הוא רע וקשה וכואב ...וכמובן שאף אחד לא נוקט בו מתוך התחמקות...או התכחשות . הבעיה מתחילה אצל אבות שמאוד רגישים לילדהם ,שמחוברים אליהם נפשית...{אלו הם גברים רגישים ככלל...} -לא פעם האקסיות שמכירות את הרגישות הזו ... עושות שימוש לרעה בסטטוס ההורה המשמורן ונוקמות באב דרך הילדים . לא פעם רגשותיו של האב לילדים הופכים ל"כלי נשק" מסוכן בידיה של האקסית ...כלי נשק הרסני ביותר . ואז אין ברירה :צריך לנשל אותה מהנשק הזה - למרות שזה כואב וקשה מאוד . רק לאחר שתניח את הנשק הזה - תוכל האם להתייחס בהבנה ובהיגיון לצרכיי הילדים והאב בעניין הסדרי הראיה . רק אז תוכל להבין שלמעשה קשר טוב ובריא בין האב לילדים - הוא גם טובתה !{מנסיון שלנו - זה קורה !} אני מסכימה שהילדים מאוד סובלים מתהליך נישול האם מנשקה ,אולם ברוב הפעמים שבהם האם אוחזת בנשק הזה -הרי שממילא הילדים סובלים ,ועל כן נותר רק לקוות כי התהליך הזה יהיה קצר וענייני , והלקח ממנו יובן ולמעשה תיפתר הבעיה אחת ולתמיד. מעוף - נראה לי אדם רגיש מאוד - ומתוך כך וודאי רגיש כלפי ילדים...וודאי וודאי ילדייו.. ולכן ..{אולי אני טועה ...}אני בהחלט מזהה סימנים מוכרים של טוב לב ורגישות עודפת...המנוצלים לרעה בידי הXית.בדיוק כמו אצל חד... - הצלחנו לנשל את Xיתו מהנשק אבל זה היה כל כך קשה וכואב....התהליך הארוך הזה ...זאת הייתה תקופה מאוד מתישה ואינטסיבית בחיינו בה חד - נקרע בין הלב וההגיון ... יישר כוח גברים יקרים - אל תרפו , אל תוותרו על הילדים ...ואם אין ברירה תעשו "בכאילו" ותשלמו אתם מחיר כבד של געגוע ... בו תקנו לכם ולילדיכם את הזכות לקשר בריא ואוהב וחופשי....

עין.

 

[*יערית]

מילה ממני לגבי העיניין...

כל עוד אני והאיש שלצידי נהייה יחד...אני לעולם לא אתן לו לוותר על ילדיו...הוא וילדיו הם חבילה אחת בעיניי..אך נשנה את הצעדים איך בכל זאת לקרב לבבות..וזאת על פי הניסיון שלי כילדה להורים פרודים וגרושים בגיל מאוחר יותר... אני פועלת מותך תחושה של ילדה..ומכן אולי תבוא הישועה!

 

[עלמה 3]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif|כן

 

[rolan]

הרגשה כל כך מוכרת

כששבלולה וסייחה היו קטנות הפרידה מהן היתה קשה לי מאוד להן לא היתה בעיה כמעט... לאט לאט עם השנים התרגלתי וזה נגמר עכשיו כששבלולה התגייסה אני מרגישה שוב את אותו צורך להיות איתה לחבק אותה לשמור אותה קרוב אלי להגן עליה מסכנות וכן גם דמעות מלוות את הצורך והפחד הללו...

 

[ע י ן]

נשיבוק <= נשיקה +חיבוק >../images/Emo99.gif

הפחד שיקרה להם משהו רק הולך ומתחזק אצלי ...ככל שהם גדלים . גדילה באה ביחד עם עצמאות ...עצמאות שלהם ...אומר פחות מעורבות שלנו ... מעורבות שלנו מפנה מקום לההתנסויות ולטעויות שלהם...והטעויות שלהם - מפחידות אותי

.ככל שאני נדרשת לפנות מקום לבחירות שלהם ...לשיקול הדעת שלהם ...כך אני יותר חוששת להם.

איך כל כך מהר הפכו שניי התינוקות שלי לאנשים גדולים...גבוהים ...תווי פניהם מעידים: אופי ...המתיקות הנוזלית ...התחלפה לה בנחישות מרשימה .איך ? איך קרה שאני כבר לא יכולה להרים בזרועותיי את התינוק שלי ולעשות לו "קרוסלה" ?! <לעיתים הוא מרים אותי בזרועותיו ...וצוחק בהנאה :"כמה קטנת אמא ..."- > אז תהנו

...תנשקו

..תמרחו

...תחבקו

...כי תיכף ..עוד רגע ..המתיקות הזו מתחלפת בבשלות

...בגרות...נחישות ואופי

!< לא שזה רע ...חלילה רק לא מספיק דביק ומתוק...

> עין