פתאום קלטתי מה שכחנו

[הילה_והגבר]

פתאום קלטתי מה שכחנו

אני יושבת לי ועובדת על המחשב, הגבר בתורנות, ופתאום אני צריכה לבדוק משהו ואני מרימה את הראש ללוח השנה התלוי מימין לי... אני מוודאת משהו על סוף השבוע הבא, והעין קולטת רישום קטן מאתמול... אני פונה חזרה למחשב, ואז, בחדות, חזרה ללוח השנה. המוח עושה כמה חישובים מהירים ואני מגלה ששכחנו... כן, עם כל הלחץ והבלגן של השבוע האחרון (לימודים, עבודה וסבא בן 90 שאושפז ושוחרר ושוב אושפז ושוב שוחרר)... אתמול הגבר ואני ארבע שנים ביחד. ועכשיו הוא בתורנות ואין איך לחגוג. ואני בבעסה. מה עושים ?

 

[רחלילי]

מנצלים את זה שהוא בתורנות

וחושבים איך עושים את מחר יום שווה ביותר עבור שניכם. אני מניחה שהוא יחזור גמור מהתורנות. תחשבי מה יכול לעשות לשניכם טוב. טיול, פיקניק שווה (יש מקומות פתוחים שאת יכולה כעת לקפוץ ולארגן דברים לפיקניק) בחיק הטבע. על זה הייתי הולכת בעיקר שיש יום יפה כזה מחר כנראה ושעוד מעט יהיה רק חורף. הייתי מכינה עוגה טובה, בקבוק יין טוב וכמה דברים קולינריים טובים. והייתי מתייחסת גם לנסיבות ולכך ששניכם עמוסים על מעל הראש וזה מה שיצא באימוץ מוחי של ערב....

 

[הילה_והגבר]

לצערי תורנויות לא עובדות ככה

אני אוספת אותו עוד שעתיים מהתורנות והילד הולך לישון יפה... גם כי יש ארוחת צהריים משפחתית וגם כי מחר יש עבודה... וגם כי בערב שנינו חייבים ללמוד... אבל אני באמת אנסה לעשות משהו מהסגנון שהצעת מתישהו בשבועות הקרובים... אולי אפילו בשבוע הבא... תודה !

 

[היידי אור]

אני הייתי

מביאה מאיזו מסעדה טובה (אהרוני למשל) ארוחה מדהימה.

עורכת בבית שולחן רומנטי

, ויושבים לאכול ארוחה בבית, אבל... בלי בגדים!

מבטיחה לך שבהמשך הערב תחגגו את 4 השנים שעברו....

מזל טוב!

 

[zivf23]

הצעה מכיוון קצת שונה

דווקא התאריך (אם תשימי לב) הוא הגורם לצער. או יותר נכון, ההקפדה האובססיבית שלנו על תאריכים. אני הייתי מציע לך לחפש בזמן הקרוב איזה הזדמנות (כמה זמן פנוי בהתאם למה שיבוא לך לתכנן) ולעזוב את התאריך גופו בצד. מהנסיון שלי זה (לפחות אותי) מכניס ללחצים נוראיים, ובד"כ מה שנועד בראשונה לעזור, גרם לבעיה הכי כבדה. אתם כבר הרבה זמן ביחד? כל הכבוד! עדיין אוהבים? ואו! עשיתם כבר גם בטח דברים ביחד, והשגתם הישגים? זה סיבה למסיבה! ובאותה הזדמנות אפשר לציין בחגיגיות גם את כמות השנים. הסוג הזה של התייחסות למערכת היחסים עד כאן (כאשר "כאן" יכול להיות בכל נקודת זמן) להבדיל מהתייחסות לתאריך, מאפשר לכם להכתיב את הארועים, ולא להיות מוכתבים על-ידיהם. אני יודע שזה נשמע קצת מגוחך והרבה יגידו "זה אנחנו שרוצים לחגוג בתאריך, אנחנו לא עושים את זה בכפיה". כן. הכל נכון. עכשיו תסתכלי: "רוצים" אבל ´שוכחים´, נכון? "לחגוג" אבל ´בבעסה´ כדברייך, "תאריך" אבל ´סבא בן 90 שאושפז´ אמרת גם כן. זהו המרחק אצלך בין מימד התכנון למימד התוצאות... אני הייתי מתמקד במימד התוצאות.

זיו

 

[אהוב יקר מוכר]

בבאסה?

לא צריכים להיות בבאסה זה גבר זה יצור מוגבל הוא שכח את רושמת כל דבר הוא פעם בא אלייך והזכיר לך? צאי לבלות, תשתי עם החברה תצחקי וכשהוא יחזור הביתה תזרקי לו את זה כבדרך אגב הוא התייבש על המקום הוא התבייש על המקום את תרויחי מתנות, פינוקים.. תנצלי את זה.. לאצ שמעת את זה ממני אני גבר..