ראובן וימר
New member
פתח לשרשור: משל נונסנס חדש
ירוק או ארוך? מאת; ראובן וימר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָדַע אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת וּבָאִינְטֶרְחָי שֶׁלָּהֶן אָהַב לְהַצִּיג שְׁאֵלוֹת. לְמָשָׁל: הַתַּנִּין – הַאִם הוּא יוֹתֵר יָרֹק, אוֹ שֶׁמָּא הוּא דַּוְקָא יוֹתֵר אָרֹךְ? הַחֲמוֹר הֶחְמִיר וְנָתַן מַבָּט חָמוּר. הַסַּמּוּר סָמַר וְהִסְתַּמֵּר בְּסִמְרּור הַשּׁוֹר הֵישִׁיר כִּמְשׁוֹרֵר בַּמִּישׁוֹר וְהִקְפִּיד לֹא לַחְרֹז שׁוֹר בַּחֲמוֹר. הַזְּאֵב הִזְדָּאֵב וְקִבֵּל זָאֶבֶת, וְהַשָּׁפָן הִשְׁתָּפֵן וְקִבֵּל נַזֶּלֶת. הַקִּפּוֹד הִקְפִּיד לֹא לְקַפֵּד וְהָעֵז בֶּעֱזוּז הֵעֵזָּה לְפַזֵּז. הָאַרְיֵה כַּאֲרִי גִּלָּה עֲרָיוֹת וְהַצְּבִי צָבָא עִם הַצְּבָאוֹת, הַצָּבוֹעַ הִצְבִּיעַ בְּצֶבַע מְגֻנֶּה וְהַכֶּלֶב הִכְלִיב שֶׁכָּלֵב לֹא יְפֻנֶּה. הַנְּמִיָּה נִמְנְמָה עַל נִימִים הוֹמִיּוֹת וְהַצָּב צָבָה וְעֵינָיו צְהֻבּוֹת. הֶעָגוּר הַמְגֹרֶה גִּרְגֵּר כַּעֲגוּרָן וְהַזֶּבְּרָה זִנְבְּרָה אֶת הַזַּמְבּוּרָן. הַצְּפַרְדֵּעַ צָפַר וְלֹא הִבִּיעַ דֵּעַ, וְהַסּוּס הִסָּה סוּסוֹת בְּלִי הִסּוּס. הַשּׁוּעָל הִשְׁתַּעֵל בַּמִּשְׁעוֹל כָּל שַׁעַל וְנִשְׁבַּע שֶׁיָּדוֹ לֹא הָיְתָה בַּמַּעַל. בְּקִצּוּר, אָמַר הַשּׁוּעָל, הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה: ,,הַתַּנִּין יוֹתֵר יָרֹק, כִּי הוּא יָרֹק גַּם לָרֹחַב". וְהַיּוֹם הַשְּׁאֵלָה הַמְנַסֶּרֶת בְּעוֹלָמֵנוּ לֹא בִּכְדִּי: מָה אַתָּה יוֹתֵר – יִשְׂרְאֵלִי אוֹ יְהוּדִי?
ירוק או ארוך? מאת; ראובן וימר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָדַע אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת וּבָאִינְטֶרְחָי שֶׁלָּהֶן אָהַב לְהַצִּיג שְׁאֵלוֹת. לְמָשָׁל: הַתַּנִּין – הַאִם הוּא יוֹתֵר יָרֹק, אוֹ שֶׁמָּא הוּא דַּוְקָא יוֹתֵר אָרֹךְ? הַחֲמוֹר הֶחְמִיר וְנָתַן מַבָּט חָמוּר. הַסַּמּוּר סָמַר וְהִסְתַּמֵּר בְּסִמְרּור הַשּׁוֹר הֵישִׁיר כִּמְשׁוֹרֵר בַּמִּישׁוֹר וְהִקְפִּיד לֹא לַחְרֹז שׁוֹר בַּחֲמוֹר. הַזְּאֵב הִזְדָּאֵב וְקִבֵּל זָאֶבֶת, וְהַשָּׁפָן הִשְׁתָּפֵן וְקִבֵּל נַזֶּלֶת. הַקִּפּוֹד הִקְפִּיד לֹא לְקַפֵּד וְהָעֵז בֶּעֱזוּז הֵעֵזָּה לְפַזֵּז. הָאַרְיֵה כַּאֲרִי גִּלָּה עֲרָיוֹת וְהַצְּבִי צָבָא עִם הַצְּבָאוֹת, הַצָּבוֹעַ הִצְבִּיעַ בְּצֶבַע מְגֻנֶּה וְהַכֶּלֶב הִכְלִיב שֶׁכָּלֵב לֹא יְפֻנֶּה. הַנְּמִיָּה נִמְנְמָה עַל נִימִים הוֹמִיּוֹת וְהַצָּב צָבָה וְעֵינָיו צְהֻבּוֹת. הֶעָגוּר הַמְגֹרֶה גִּרְגֵּר כַּעֲגוּרָן וְהַזֶּבְּרָה זִנְבְּרָה אֶת הַזַּמְבּוּרָן. הַצְּפַרְדֵּעַ צָפַר וְלֹא הִבִּיעַ דֵּעַ, וְהַסּוּס הִסָּה סוּסוֹת בְּלִי הִסּוּס. הַשּׁוּעָל הִשְׁתַּעֵל בַּמִּשְׁעוֹל כָּל שַׁעַל וְנִשְׁבַּע שֶׁיָּדוֹ לֹא הָיְתָה בַּמַּעַל. בְּקִצּוּר, אָמַר הַשּׁוּעָל, הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה: ,,הַתַּנִּין יוֹתֵר יָרֹק, כִּי הוּא יָרֹק גַּם לָרֹחַב". וְהַיּוֹם הַשְּׁאֵלָה הַמְנַסֶּרֶת בְּעוֹלָמֵנוּ לֹא בִּכְדִּי: מָה אַתָּה יוֹתֵר – יִשְׂרְאֵלִי אוֹ יְהוּדִי?