דיסטורשיין
New member
פתח תקווה
זה היה בערב כ"ח בכסלו. נסעתי באיילון דרום אל עבר העיר הגדולה- אין באמת מה לחפש אצלנו פה בגן-יבנה. סתם חור מעאפן, כולם מעשנים נובלס. איכס. סיפרו לי פעם שמצאו זנב של עכבר מגולגל בתוך הסיגריה, וכנף של חומייני. בקיצור, הגעתי לתל אביב ולא היה חניה, אז עצרתי את האוטו באמצע הכביש וירדתי לפאב הקרוב, על הזין שלי, שיצפרו. לבנות מותר הכל, לא?
התקרבתי לבר ורציתי להזמין בירה כששמתי לב שהברמן שם מכיר את כולם ונותן להם ישר בלי לשאול אפילו איזה – סוג. קינאתי קצת. גם אני רוצה בירה ככה סתם. שתקתי כמה דקות, בתקווה שהוא פשוט יציע לי, אבל זה לא הגיע. נעלבתי. לא צריך בירה, גם ככה אני צריכה לנהוג הביתה אחר כך... במבט מושפל ניגשתי לפינת החדר והתרכבלתי בתוך עצמי. הסתנוורתי, לא הבנתי מאיפה זה הגיע- זרקור כחול מטורף האיר בדיוק עליי, ממש פחדתי! שמנמן חמוד הסתכל לכיווני במבט של 'זוהי האישה!', הוחמאתי עד מאוד.. ידעתי שהייתי צריכה לשים בושם היום, שיט! לא נורא, הוא יתגבר על זה. התקרבתי אליו, החזרתי לו חיוך, ולפתע היינו ערומים לאור נרות, הוא מילמל משהו על אחו, חבל שאני לא יודעת מה זה. שיתייפח, מה אכפת לי. העיקר שיתקע אותי – כבר 7 חודשים לא קיבלתי זין! באסה. אבל הוא עושה הכל כל כך דרמטי ולאט, כאילו עוד שניה הוא הולך לצרוח משהו. כדי לעורר אותו מההיפנוזה שבה הוא שורה, שאלתי אותו , במירב טיפשותי, ממש שניה לפני שהוא עמד לא-להחטיא את גומת האהבה שלי: תגיד לי, מאיפה אתה? האדיוט קפץ, השתולל וצרח, סעמק, מה בסך הכל שאלתי? מה, גן יבנה כאילו? יש לך משהו יותר גרוע מזה? אה, פתח תקווה. כן נו , יש איזה להקה משם לא? אדיוט. התחיל לספר לי על ערסים, זקנות, ובני עקיבא. נו, אז תעבור דירה כבר, מה הסרט? משום מקום צצו עוד ועוד גברים עם כלי נגינה, חיברו למגברים, עשו בלאנס והתחילו לנגן לי על המיטה, גיטרות שורקות – והוא לא מאמין שהוא גר בפתח תקווה, יופי! תופים מתחרעים, שנים על גבי שנים, ואני מסתתרת ערומה ומפוחדת מתחת לשמיכה דקה, מחכה שהפריקים יקפלו את עצמם ויחזרו לפתח תקווה. פעם אחרונה שאני לוקחת את איילון דרום
זה היה בערב כ"ח בכסלו. נסעתי באיילון דרום אל עבר העיר הגדולה- אין באמת מה לחפש אצלנו פה בגן-יבנה. סתם חור מעאפן, כולם מעשנים נובלס. איכס. סיפרו לי פעם שמצאו זנב של עכבר מגולגל בתוך הסיגריה, וכנף של חומייני. בקיצור, הגעתי לתל אביב ולא היה חניה, אז עצרתי את האוטו באמצע הכביש וירדתי לפאב הקרוב, על הזין שלי, שיצפרו. לבנות מותר הכל, לא?
התקרבתי לבר ורציתי להזמין בירה כששמתי לב שהברמן שם מכיר את כולם ונותן להם ישר בלי לשאול אפילו איזה – סוג. קינאתי קצת. גם אני רוצה בירה ככה סתם. שתקתי כמה דקות, בתקווה שהוא פשוט יציע לי, אבל זה לא הגיע. נעלבתי. לא צריך בירה, גם ככה אני צריכה לנהוג הביתה אחר כך... במבט מושפל ניגשתי לפינת החדר והתרכבלתי בתוך עצמי. הסתנוורתי, לא הבנתי מאיפה זה הגיע- זרקור כחול מטורף האיר בדיוק עליי, ממש פחדתי! שמנמן חמוד הסתכל לכיווני במבט של 'זוהי האישה!', הוחמאתי עד מאוד.. ידעתי שהייתי צריכה לשים בושם היום, שיט! לא נורא, הוא יתגבר על זה. התקרבתי אליו, החזרתי לו חיוך, ולפתע היינו ערומים לאור נרות, הוא מילמל משהו על אחו, חבל שאני לא יודעת מה זה. שיתייפח, מה אכפת לי. העיקר שיתקע אותי – כבר 7 חודשים לא קיבלתי זין! באסה. אבל הוא עושה הכל כל כך דרמטי ולאט, כאילו עוד שניה הוא הולך לצרוח משהו. כדי לעורר אותו מההיפנוזה שבה הוא שורה, שאלתי אותו , במירב טיפשותי, ממש שניה לפני שהוא עמד לא-להחטיא את גומת האהבה שלי: תגיד לי, מאיפה אתה? האדיוט קפץ, השתולל וצרח, סעמק, מה בסך הכל שאלתי? מה, גן יבנה כאילו? יש לך משהו יותר גרוע מזה? אה, פתח תקווה. כן נו , יש איזה להקה משם לא? אדיוט. התחיל לספר לי על ערסים, זקנות, ובני עקיבא. נו, אז תעבור דירה כבר, מה הסרט? משום מקום צצו עוד ועוד גברים עם כלי נגינה, חיברו למגברים, עשו בלאנס והתחילו לנגן לי על המיטה, גיטרות שורקות – והוא לא מאמין שהוא גר בפתח תקווה, יופי! תופים מתחרעים, שנים על גבי שנים, ואני מסתתרת ערומה ומפוחדת מתחת לשמיכה דקה, מחכה שהפריקים יקפלו את עצמם ויחזרו לפתח תקווה. פעם אחרונה שאני לוקחת את איילון דרום