riki yot levi
New member
פתיחה... ברשותכם
צריך לדעת להיולד... זו תחילת כל סיפור.
אני, ריקי לבית לוי... נולדתי לא טוב... וזה הרקע...
נולדתי כשמינית להורים שהביאו לעולם 11 בנות ובנים...
כתבתי פעם מאמר הסבר לכך שנולדת שמינית אין בבית שמחה...
וביננו? לא עניין מגדרי מגזרי... עדתי.
משהו בפורום הזה... או בכל פורום אחר... או באיזו קומונה או בשכונת מגוריו...
שמע הילולה, שמחה, ריקודים... מוסיקה רועשת... ויסקי עראק... וודקה... קוסקוס... גפילטע פיש.... גולש ומפרום... ולשאלה על מה ההמולה יאמר 'נולדה בת שמינית למשפחה... קולולולולולו'. אין דבר כזה.
בנות מספר שמונה למשפחה, לא באות בשמחה...
מעמד נמוך במשפחה.
נולדתי ב'בלוקים'... או כפי שאנחנו הצעירים היינו מבטאים זאת 'הרכבות'.
הרכבות שלנו.. סוג של שכונה שאיש לא הלך לגור בהם בהתנדבות... מתוך איזה צורך שאינו צורך בסיסי של האדם לקורת גג. 'מפוני המעברות.' לא! אחרוני מפוני המעברות, או אותן משפחות שלא צלחו את הקליטה בארץ הקודש בכלל או כמעט... והועברו מהמעברות ל'רכבות' בשלהי ימי המעברות - ממש. או לחילופין אני שנולדתי ל'רכבת'... אבל להלכה הייתי כמי שחוותה את תנאי המעברה... מתחליה. המעברה היתה שם כל הזמן... ישנם שעברו והודברו ב- ddt בכניסתם לארץ הקודש. ישנם שהודברו והמשיכו כאילו לא היה... וישנם נינים שזוכרים שסבתא רבה וסבא רבה שלהם הודברו...
מעמד... נמוך...
אז כן... הורי עלו ארצה מצפון אפריקה. אנחנו מה שמכונה בשפה העברית טריפוליטאים... סימני הכר? עצבנים פי שלוש מהמרוקאים, מפרום, חריימה, כחלון שר האוצר.
וזה בסדר... אבל מבחינה מעמדית... עומדת שאלת המיקום בחברה. אז בכל ה'רכבות' שם עברו עלי שנות הינקות, הילדות והנעורים לא היתה משפחה אחת מיוצאי טריפולי... אז ברור לגמרי
א. לא היה בשכונה כולה על מאות המשפחות בית כנסת לפי נוסח יהודי לוב...
ב. משפחה ללא גב (כמו אותה משפחה רומנית שהתגוררה בקצה השני של ה'רכבת'... ואם המון בעיות דומות... להוציא כמובן מס' ילדים).
אל המעמד הנמוך הזה באתי לעולם. אבא חולני מאוד מרוגז כל חייו על מצבו הנואש... אמא שיוצאת לנקות בתים בכדי להביא את המעט... שלושה אחים
אמרו לי שיש לי עיניים של חתולה פראית...
אמרו לי וידעתי שאין בי גבר אלה זוג עיינים מדהימות...
ידעתי ולא דאגתי - שיבוא הבחור וידלק לי על העיינים שלי... ויבקש מאחיי את ידי.
ידעתי שאביא להוא ילדים...
אבל בחורה מעט גבוה (1.68) עבת בשר... מלאה במקומות הנכונים יותר והנכונים פחות... עברית של 'רכבות' בפיה... אבל יודעת לעשות ספונג'ה... ויש לה תעודת בגרות... זהו.
עד שבא המושיע הפרטי ובקש מאבי ומאחיי שיאפשרו לי לצאת לעבודה - לעזור מעט בפרנסת המשפחה. נעשה איזה סידור שבו אהיה כ'מנהלת משרד' בעבור סך שיועבר לאמא לשם תשלומי מים וחשמל בעיקר ומעט לאוכל..., משרד לחקירו פרטיות בדרום תל אביב. משרד בחיתוליו , עדיין לא פעיל. למדו אותי מעט בענייני משרד, חשבוניות כיצד עונים לטלפונים...
יום ראשון במקום העבודה - יום שחור.
ואז... יוצא מהחדר בחור... מ ד ה י ם...
חלומה של כל אשה ביקום. השפלתי עיניים אל הרצפה. לא מאמינה למראה עייני...
ואני? כתפי כמעט נוגעות זו בזו... לבושה בפאר בגדים שאין בינם לביני דבר... לא בצבע לא באורך השרוולים ולא במידות... בושה. לו יכולתי לחפור לי קבר... או לחילופין לחזור הביתה. נותרנו שנינו. מעולם לא הייתי כך בחדר אחד בדירה אחת באמצע היום לבד עם בחור - זה אסור. לא מכובד... אבל הביתה חזרתי כ'מנהלת משרד'... חשתי את הליחשושים.
למחרת כשכבר יכולתי לדבר מול הבחור בעל השיער הארוך... בלחש אומנם מביטה אל מסת השרירים... על הפנים..., התחלתי לחלום.
בבית אמא אמרה לי להיזהר. דברה איתי על כבודה של האשה מול... אמרה לי גם שאני חייבת להיזהר כי הבחורים 'האלה' מפילים בנות 'ככה...' אמרתי לה 'אמא... זה בחור לבחורות העשירות הבלונדניות...'
אשכנזי - אסלי. מבית טוב. בוגר סיירת. 'הסיירת'.
בשבוע הראשון אמר לי לשבת זקוף ולהרחיק כתפיים לישר את הגב...
עשיתי נקיון במשרד. מומחית לספונג'ה... מגיל 7 בספונג'ה עוזרת לאמא... אמר לי שאני בחורה מאוד חרוצה...
הייתי מביטה בו ונמסה. לא יכולתי להבין למה ומדוע הקב"ה נתן לי כזו מתנה...
באחד הימים אמר לי שהוא מבקש את העזרה שלי. אמר לי שהוא 'עיוור צבעים'...
יצאנו.
ירדנו את שתי הקומות הרגשתי את עצמי בעננים... לא עלה בדעתי מה מצפה לי...
נכנסנו לאחת החנויות בבית הטכסטיל... מדד הבחור חולצת טריקו... כמעט התעלפתי... איזה גוף... נשים אחרות הביטו בו. היה נראה שהוא בהחלט נהנה מליטוף העיינים- ואני? לפתע לרגע הייתי 'הבחורה שאיתו'. אמנם לבושה רע מאוד... רכשנו... ועברנו חנות. נכנסנו פנימה.. חנות הלבשה ל... נשים.
בפעם הראשונה שלי בחנות בגדים... בלי אמא.
אמר לי 'את מנהלת משרד מכובד'... לבשתי והחלפתי מדדתי... למי אכפת שאלו חניות במחירים זולים??? חחחחח הייתי בעננים.
נכנסתי לחנות הראשונה ילדה מסכנה... יצאתי גברת...
חצאית, ומכנס כזה וחולצות וטי... ונעליים וגרביים וגרביונים... גם בגד ים... לראשונה בחיים... לראשונה אי פעם...
חזרנו למשרד בזמן.
בבית בערב אמא אמרה לי להפסיק לחלום... נתנה לי להבין שישנן נשים שהן בעלות הבית שאומרות 'לא גונבת הא'... ויש את הנשים שאומרות 'לא גונבת לא גונבת גברת'...
אני הייתי בפסגת העולם... ממש!
צריך לדעת להיולד... זו תחילת כל סיפור.
אני, ריקי לבית לוי... נולדתי לא טוב... וזה הרקע...
נולדתי כשמינית להורים שהביאו לעולם 11 בנות ובנים...
כתבתי פעם מאמר הסבר לכך שנולדת שמינית אין בבית שמחה...
וביננו? לא עניין מגדרי מגזרי... עדתי.
משהו בפורום הזה... או בכל פורום אחר... או באיזו קומונה או בשכונת מגוריו...
שמע הילולה, שמחה, ריקודים... מוסיקה רועשת... ויסקי עראק... וודקה... קוסקוס... גפילטע פיש.... גולש ומפרום... ולשאלה על מה ההמולה יאמר 'נולדה בת שמינית למשפחה... קולולולולולו'. אין דבר כזה.
בנות מספר שמונה למשפחה, לא באות בשמחה...
מעמד נמוך במשפחה.
נולדתי ב'בלוקים'... או כפי שאנחנו הצעירים היינו מבטאים זאת 'הרכבות'.
הרכבות שלנו.. סוג של שכונה שאיש לא הלך לגור בהם בהתנדבות... מתוך איזה צורך שאינו צורך בסיסי של האדם לקורת גג. 'מפוני המעברות.' לא! אחרוני מפוני המעברות, או אותן משפחות שלא צלחו את הקליטה בארץ הקודש בכלל או כמעט... והועברו מהמעברות ל'רכבות' בשלהי ימי המעברות - ממש. או לחילופין אני שנולדתי ל'רכבת'... אבל להלכה הייתי כמי שחוותה את תנאי המעברה... מתחליה. המעברה היתה שם כל הזמן... ישנם שעברו והודברו ב- ddt בכניסתם לארץ הקודש. ישנם שהודברו והמשיכו כאילו לא היה... וישנם נינים שזוכרים שסבתא רבה וסבא רבה שלהם הודברו...
מעמד... נמוך...
אז כן... הורי עלו ארצה מצפון אפריקה. אנחנו מה שמכונה בשפה העברית טריפוליטאים... סימני הכר? עצבנים פי שלוש מהמרוקאים, מפרום, חריימה, כחלון שר האוצר.
וזה בסדר... אבל מבחינה מעמדית... עומדת שאלת המיקום בחברה. אז בכל ה'רכבות' שם עברו עלי שנות הינקות, הילדות והנעורים לא היתה משפחה אחת מיוצאי טריפולי... אז ברור לגמרי
א. לא היה בשכונה כולה על מאות המשפחות בית כנסת לפי נוסח יהודי לוב...
ב. משפחה ללא גב (כמו אותה משפחה רומנית שהתגוררה בקצה השני של ה'רכבת'... ואם המון בעיות דומות... להוציא כמובן מס' ילדים).
אל המעמד הנמוך הזה באתי לעולם. אבא חולני מאוד מרוגז כל חייו על מצבו הנואש... אמא שיוצאת לנקות בתים בכדי להביא את המעט... שלושה אחים
אמרו לי שיש לי עיניים של חתולה פראית...
אמרו לי וידעתי שאין בי גבר אלה זוג עיינים מדהימות...
ידעתי ולא דאגתי - שיבוא הבחור וידלק לי על העיינים שלי... ויבקש מאחיי את ידי.
ידעתי שאביא להוא ילדים...
אבל בחורה מעט גבוה (1.68) עבת בשר... מלאה במקומות הנכונים יותר והנכונים פחות... עברית של 'רכבות' בפיה... אבל יודעת לעשות ספונג'ה... ויש לה תעודת בגרות... זהו.
עד שבא המושיע הפרטי ובקש מאבי ומאחיי שיאפשרו לי לצאת לעבודה - לעזור מעט בפרנסת המשפחה. נעשה איזה סידור שבו אהיה כ'מנהלת משרד' בעבור סך שיועבר לאמא לשם תשלומי מים וחשמל בעיקר ומעט לאוכל..., משרד לחקירו פרטיות בדרום תל אביב. משרד בחיתוליו , עדיין לא פעיל. למדו אותי מעט בענייני משרד, חשבוניות כיצד עונים לטלפונים...
יום ראשון במקום העבודה - יום שחור.
ואז... יוצא מהחדר בחור... מ ד ה י ם...
חלומה של כל אשה ביקום. השפלתי עיניים אל הרצפה. לא מאמינה למראה עייני...
ואני? כתפי כמעט נוגעות זו בזו... לבושה בפאר בגדים שאין בינם לביני דבר... לא בצבע לא באורך השרוולים ולא במידות... בושה. לו יכולתי לחפור לי קבר... או לחילופין לחזור הביתה. נותרנו שנינו. מעולם לא הייתי כך בחדר אחד בדירה אחת באמצע היום לבד עם בחור - זה אסור. לא מכובד... אבל הביתה חזרתי כ'מנהלת משרד'... חשתי את הליחשושים.
למחרת כשכבר יכולתי לדבר מול הבחור בעל השיער הארוך... בלחש אומנם מביטה אל מסת השרירים... על הפנים..., התחלתי לחלום.
בבית אמא אמרה לי להיזהר. דברה איתי על כבודה של האשה מול... אמרה לי גם שאני חייבת להיזהר כי הבחורים 'האלה' מפילים בנות 'ככה...' אמרתי לה 'אמא... זה בחור לבחורות העשירות הבלונדניות...'
אשכנזי - אסלי. מבית טוב. בוגר סיירת. 'הסיירת'.
בשבוע הראשון אמר לי לשבת זקוף ולהרחיק כתפיים לישר את הגב...
עשיתי נקיון במשרד. מומחית לספונג'ה... מגיל 7 בספונג'ה עוזרת לאמא... אמר לי שאני בחורה מאוד חרוצה...
הייתי מביטה בו ונמסה. לא יכולתי להבין למה ומדוע הקב"ה נתן לי כזו מתנה...
באחד הימים אמר לי שהוא מבקש את העזרה שלי. אמר לי שהוא 'עיוור צבעים'...
יצאנו.
ירדנו את שתי הקומות הרגשתי את עצמי בעננים... לא עלה בדעתי מה מצפה לי...
נכנסנו לאחת החנויות בבית הטכסטיל... מדד הבחור חולצת טריקו... כמעט התעלפתי... איזה גוף... נשים אחרות הביטו בו. היה נראה שהוא בהחלט נהנה מליטוף העיינים- ואני? לפתע לרגע הייתי 'הבחורה שאיתו'. אמנם לבושה רע מאוד... רכשנו... ועברנו חנות. נכנסנו פנימה.. חנות הלבשה ל... נשים.
בפעם הראשונה שלי בחנות בגדים... בלי אמא.
אמר לי 'את מנהלת משרד מכובד'... לבשתי והחלפתי מדדתי... למי אכפת שאלו חניות במחירים זולים??? חחחחח הייתי בעננים.
נכנסתי לחנות הראשונה ילדה מסכנה... יצאתי גברת...
חצאית, ומכנס כזה וחולצות וטי... ונעליים וגרביים וגרביונים... גם בגד ים... לראשונה בחיים... לראשונה אי פעם...
חזרנו למשרד בזמן.
בבית בערב אמא אמרה לי להפסיק לחלום... נתנה לי להבין שישנן נשים שהן בעלות הבית שאומרות 'לא גונבת הא'... ויש את הנשים שאומרות 'לא גונבת לא גונבת גברת'...
אני הייתי בפסגת העולם... ממש!
