פתיחה
ואני באמת לא יודעת מה אני עושה פה. אני באמת חושבת שהייתי צריכה ללכת לישון הלילה. אבל, "רק משקה אחד וכמה אנשים שאני רוצה שתכירי. אני חושב תאהבי אותם, אני חייב להגיד ששנינו... אבל אני מבטיח שתוך פחות משעה אנחנו באמת נלך. אז למה שאני לא אביא לך עוד אחד בזמן שאת רק אומרת שלום?" כן, רק אומרת שלום.. אז אני אוחזת אותה חזק, עוד כוס בידי ובעודי נעמדת, עולים איתי גם הפּיות והחיוכים, קרובים מידי ולבנים מידי והחיוכים בהירים מידי ואני נושמת עמוק מידי וראשי נהיה קל והאויר נהיה כבד יותר וזה קרוב יותר ואני מתחילה לנוע. ולידים שעל כתפי אין שמות והם לא מוכנים ללכת. אז הנה אני מתחילה. הנה אני מתחילה שוב. נופלת על זרים וזה רק 11, ואני בוהה כמו ילדה עד שמישהו מעביר לי "גן עדן" ואני לוקחת את זה על ברכיי כמו אלף פעמים לפני ואני משתתקת... זה סידר אותי. עכשיו אני מסתכלת על הרצפה. רק מסתכלת על הרצפה. כן, אני מסתכלת על הרצפה. ואני מתחילה לצחוק כמו חיה סובלת. יש לי דם על הידים, יש לי ידים במוח. והבזיון הקצר, הראשוני, מותיר אותי מתנשפת, מתחננת לעוד ואני מתנודדת וצורחת בדרכי אל הרצפה ואני שוב על גבי עם האורות והשקרים בעיני. והצבעים והמוזיקה חזקים מידי והראש שלי בגדול הלא נכון... והנה אני מתחילה. הנה אני מתחילה שוב. כן אני צוחקת וקופצת ואני שרה וצוחקת ואני רוקדת וצוחקת ואני צוחקת וצוחקת ואני כבר לא יכולה לחשוב איפה אני נמצאת, מי אני בעצם, למה אני נותנת לזה להמשיך, נותנת לזה לצאת. נונתנת לזה להימשך, נותנת לזה להישפך, והגשם הכבד שיורד בחוץ... ככה אני מרגישה מבפנים... אני לא יכולה ככה יותר. לזה הפכתי. ככה אני נהיית כשהחיים שלי מתנוונים. אני רק מזיזה את פי, רק מזיזה את רגלי, אני אומרת שאני אוהבת אותך עד מוות כאילו אני מאבדת נשימה, וכל החיוכים שיש עלי, וכל המשחקים שאני משחקת, וכל המשקאות שאני מערבבת ואני שותה עד שבא לי להקיא, וכל הפרצופים שאני עושה וכל הצורות שאני מעיפה וכל האנשים שאני מכירה וכל המילים שאני יודעת גורמים לי לבחילה עמוקה... אוי אני כל כך עייפה... והגשם הכבד שיורד בחוץ... ככה אני מרגישה מבפנים... מתוך האלבום WISH משנת 1992. למרות שאין שום הוכחה שהשיר נכתב בלשון נקבה, לדעתי הוא דרך עיניה של מארי, אשתו של רוברט, כשהוא גורר אותה לאירוע חברתי פלצני של חברות תקליטים או צדקה או משהו. וכמו שהוא ענה פעם לשאלה "האם זה נכון שאתה אלכוהוליטס?"
ואני באמת לא יודעת מה אני עושה פה. אני באמת חושבת שהייתי צריכה ללכת לישון הלילה. אבל, "רק משקה אחד וכמה אנשים שאני רוצה שתכירי. אני חושב תאהבי אותם, אני חייב להגיד ששנינו... אבל אני מבטיח שתוך פחות משעה אנחנו באמת נלך. אז למה שאני לא אביא לך עוד אחד בזמן שאת רק אומרת שלום?" כן, רק אומרת שלום.. אז אני אוחזת אותה חזק, עוד כוס בידי ובעודי נעמדת, עולים איתי גם הפּיות והחיוכים, קרובים מידי ולבנים מידי והחיוכים בהירים מידי ואני נושמת עמוק מידי וראשי נהיה קל והאויר נהיה כבד יותר וזה קרוב יותר ואני מתחילה לנוע. ולידים שעל כתפי אין שמות והם לא מוכנים ללכת. אז הנה אני מתחילה. הנה אני מתחילה שוב. נופלת על זרים וזה רק 11, ואני בוהה כמו ילדה עד שמישהו מעביר לי "גן עדן" ואני לוקחת את זה על ברכיי כמו אלף פעמים לפני ואני משתתקת... זה סידר אותי. עכשיו אני מסתכלת על הרצפה. רק מסתכלת על הרצפה. כן, אני מסתכלת על הרצפה. ואני מתחילה לצחוק כמו חיה סובלת. יש לי דם על הידים, יש לי ידים במוח. והבזיון הקצר, הראשוני, מותיר אותי מתנשפת, מתחננת לעוד ואני מתנודדת וצורחת בדרכי אל הרצפה ואני שוב על גבי עם האורות והשקרים בעיני. והצבעים והמוזיקה חזקים מידי והראש שלי בגדול הלא נכון... והנה אני מתחילה. הנה אני מתחילה שוב. כן אני צוחקת וקופצת ואני שרה וצוחקת ואני רוקדת וצוחקת ואני צוחקת וצוחקת ואני כבר לא יכולה לחשוב איפה אני נמצאת, מי אני בעצם, למה אני נותנת לזה להמשיך, נותנת לזה לצאת. נונתנת לזה להימשך, נותנת לזה להישפך, והגשם הכבד שיורד בחוץ... ככה אני מרגישה מבפנים... אני לא יכולה ככה יותר. לזה הפכתי. ככה אני נהיית כשהחיים שלי מתנוונים. אני רק מזיזה את פי, רק מזיזה את רגלי, אני אומרת שאני אוהבת אותך עד מוות כאילו אני מאבדת נשימה, וכל החיוכים שיש עלי, וכל המשחקים שאני משחקת, וכל המשקאות שאני מערבבת ואני שותה עד שבא לי להקיא, וכל הפרצופים שאני עושה וכל הצורות שאני מעיפה וכל האנשים שאני מכירה וכל המילים שאני יודעת גורמים לי לבחילה עמוקה... אוי אני כל כך עייפה... והגשם הכבד שיורד בחוץ... ככה אני מרגישה מבפנים... מתוך האלבום WISH משנת 1992. למרות שאין שום הוכחה שהשיר נכתב בלשון נקבה, לדעתי הוא דרך עיניה של מארי, אשתו של רוברט, כשהוא גורר אותה לאירוע חברתי פלצני של חברות תקליטים או צדקה או משהו. וכמו שהוא ענה פעם לשאלה "האם זה נכון שאתה אלכוהוליטס?"
"Mary drinks much more than i do. I just drink to help her along...."
