תודה על ההזדמנות...
לומר את אשר בליבי זמן רב. לדעתי עלינו לפעול לשינוי הרגלי החשיבה של אזרחי המדינה, בני אדם שזקוקים נואשות לחזרה לילדות, למקום מפנק, לרגיעה, לחמימות...את תחושת הניכור והעויינות באוויר אפשר להמיר בקירבה, באמפתיה ובחיוך. אני לא דון קישוט ומבינה שמהפכים לא נוצרים ביום אחד, וששינוי הוא תהליך שלוקח זמן. כמו כן אני מודעת לעובדה שכל אחד מאיתנו מסוגל להשפיע על היקף מצומצם בלבד, שגם זה בסדר...אם כל אחד ישפיע על מעגל משלו, בסופו של דבר כל המעגלים יתאחדו ויצרו משהו גדול ויפה...שיעבור הלאה! עד כאן המטרה באופן כללי. ואיך אני הייתי רוצה שזה יקרה, לשאלתך הספציפית, שלומי? פשוט להקסים אנשים קרובים בחשיבות המשבות החיוביות, תוך מתן דוגמה אישית. להתחיל את היום באיחולי יום טוב, לימוד הרפייה, דמיון מודרך, שיחה במעגל של כמה דקות, בה כל אחד יספר משהו טוב שקרה לו, או מה הוא מאחל לעצמו לאותו יום, לאותו שבוע. עיקרון העקביות הוא תנאי הכרחי בהקניית דפוסי חשיבה חדשים, בהקניית הרגלים חדשים, לכן חשוב להתמיד: אותו יום, אותה שעה. רעיון נוסף ליצירת מכנה משותף, מלכד בין חברה מסויימת, מקום עבודה מסוים, הוא יצירת פינה בנושא סחר חליפין או בנושא בקשת עזרה מהקהילה באופן ספציפי (לדוגמא, למשפחה עולה דרושים כלי מטבח...). חשוב לי לציין שכל מה שכתבתי הוא פרי ניסיון שלי , כי קיבלתי את ההחלטה להשפיע לטובה, לשנות דברים...התחלתי לשנות אצלי, לנסות להיות בן אדם- בת חווה טובה יותר המוכנה להרגיש חמלה כלפי הזולת ותחושת שותפות. וכל זאת למרות המצב הלא נורמלי בו אנחנו חיים בישראל.ואולי דווקא בגללו. אני מאמינה שהאנרגיות החיוביות של כולנו עשויות להשפיע על כיוון חדש ולעשות נקודת מפנה לטובה, אצלנו בבית. אם תרצו לדעת מעבר למה שכתבתי (אם בכלל הגעתם הנה ולא התעיייפתם)אשמח לפרט את דרכי הפעולה. שבוע קסום לכולנו!
