פתיחת השנה החדשה בהיכרות

[דנה אז]

פתיחת השנה החדשה בהיכרות

עם תחילת השנה רוצה לנסות ולרענן את הפורום. וחושבת שהכי נכון להתחיל עם היכרות.
יש מצטרפים מהפורום הקודם יש מצטרפים חדשים ויש גם קוראים סמויים.
חשוב לי לדעת מי כאן.
בשרשור הזה תרגישו חופשי להגיד מה מה שנוח לכם להגיד על עצמכם כרגע זה בסדר. אפשר לספר כל סיפור האובדן, או להפנות אותנו לאתר או בלוג הקשור אליכם, מה שתרגישו נוח איתו. מטרת השרשור היא לדעת מי כאן, מי קורא את הפורום, מה מקשר אתכם לפורום הזה(אם יש קוראים שלא חוו אבדן) וכו' וכו'.
מזמינה את כולם להציג את עצמם. מחכה לכם.

 

[mikiq5q5]

מסקרנות נכנסתי

אני יתומת מלחמה - יש פורום של יתומים?

 

[דנה אז]

את מוזמנת להצטרף, ולתרום צד אחר של השכול

בתפוז אין פורום ליתומים, המחשבה היא שהפרום יתן מענה לכל סוג של שכול.
ואם את כאן כנראה יש מקום משמעותי לשכול בחייך, ולאבדן ההורה. אז מוזמנת לשתף, ואולי יגיבו יתומים אחרים.

 

[דנה אז]

את מוזמנת להצטרף ולשתף

בתפוז אין פורום ליתומים, המחשבה היא שהפרום יתן מענה לכל סוג של שכול.
ואם את כאן כנראה יש מקום משמעותי לשכול בחייך, ולאבדן ההורה. אז מוזמנת לשתף, ואולי יגיבו יתומים אחרים.

 

[elipol]

יש פורום - נפגעי פעולות איבה ומלחמות.

 

[elipol]

תיקון שם פורום: נפגעי מלחמות ופעולות איבה

 

[באדי תות]

שנה טובה לכל החברים

חלקכם מכיר אותי מהפורום הקודם
אני לא בת למשפחה שכולה
אבל הקמתי מיזם לפני שלוש שנים
קבוצות תמיכה לסבתות שכולות (שאיבדו נכדים)
נכון להיום יש שתי קבוצות, אחת בתל אביב והשניה בחיפה
שנפגשות אחת לחודש
המפגשים בהתנדבות ויש עלות סימלית לכיסוי המקום שמושכר

מאחלת לכולכם שנה טובה
שנה של הישגים צמיחה משפחתיות חום ואהבה

ממני

 

[יפית מן חדש]

לבקשת דנה להזכירכם

שמי יפית הייתי בפורם הקודם שם מצאתי לי בית, בית הקשבה,בית האזנה,בית תמיכה,בית ,ששם יכולתי לכתוב לספר,לבכות ,ולתת כתף גם לאחרים ששכלו את היקר להם מכל.
אני סבתא של מאור ילד של אור ,שנחטף בין לילה ועלה בסערה השמימה,מבלי שהיה לנו זמן להתכונן לאובדן כזה ,
הילד היה עם חום גבוה כתוצאה מחידק בגרון שהפך לאלים עד שכל המערכות קרסו והילד שלנו לא שרד ,
המשפחה היא משפחה חרדית ומקבלים את זה כגזרה משמיים ועוד מוסיפים"ברוך דיין האמת"ביתי הדס מרגיעה את עצמה ששם טוב לו והוא יושב בצל השכינה ולומד תורה.לי זה מאוד קשה אני קמה עם מאורי בבוקר ,והולכת לישון עם מאורי ,כבר עברו ארבע וחצי שנים כמו היום ממאנת להתנחם,מאורי היה ילד יפהיפה ,חכם מצטיין בכיתה א' ידע את התהילים בעל פה ,אהב את החיים היה ילד שמח ,שובב,אהב לטפס על עצים וכל דבר שגבוה,אני כבר ארבע וחצי שנים כבויה כל דבר מזכיר לי את הנכד היקר שלי{יש לי כמעט מנין שבתי ישראל נכדים}אבל כאן השמחה נעצרה הלב מדמם והפצע לא מגליד.
מאחלת אני לכולכם שנה טובה ומתוקה אריכות ימים ושנים טובות לא הצלחתי להמשיך כי פרץ של דמעות פרצו אצלי המקלדת התמלאה בדמעות מלוחות אסיים אוהבת יפית סבתא של מאור ילד של אור

 

[דנה אז]

יפית יקרה
שתזכי השנה למצוא נחמה בנכדיך, ומעט שלווה לנפשך

 

[mikiq5q5]

יפית יפית יפית יפית......!!!!!!

אין מילים,,,,,,,,, אהבה אהבה אהבה!!!!!

 

[חיה ברזלי]

אני לא מכירה

אך חייבת להגיד כל הכבוד ומקווה שיהייה סוף לשכולולא נצטרך עוד להלחם בכאב שלא נרפא לעולמים חיה אם שכולה טריה

 

[דנה אז]

חיה שתפי אותנו באובדן של בנך

אולי זה לא מנחם, אבל לעיתים זה מקל לחלוק את הנטל, הגעגועים...

 

[דנה אז]

עלי ועל בני

שמי דנה ואני גרה בצפון.
בדצמבר ימלאו 3 שנים לפטירתו של בני,שקד. המלאך שלי, התינוק היקר והחייכן שלי. שקד היקר שלי נפטר בשנתו באופן פתאומי משפעת בהיותו בן שנה וחודש. באותו היום עוד היה במעון, ואחר הצהריים היינו במסיבת חנוכה, בארבע בלילה/בוקר עוד התעורר ובעלי הרדים אותו. אך בשש בבוקר כשניגש אליו כבר לא היה. בשבילנו אורות החנוכה אינם מסמלים עוד שמחה, תקווה או גאולה.
האור של חיי הם בתי ובעלי. כולנו עדיין כואבים את חסרונו, ומתגעגעים. החגים מאוד מאוד קשים לכלנו, ולי לבעלי קשה בעיקר לראות את כאבה. הזמן לא מרפא, הוא רק מלמד אותנו איך לחיות עם הכאב.