תראי...
אני יכול לנחש מה סוג התגובות השליליות שקיבלת. נתחיל בזאת הקשורה לרמת הלימודים - אני לא אכחיש שיש מרירות שמצטברת כשאת מגלה שאת שורפת שעות בלמידה למקצועות כמו מתמטיקה, מחשבים ופיזיקה...כשבאת בעצם ללמוד רפואה. גם המרצים בחלקם לא עונים על הציפיות שבאות מתוקף היותם חוקרים נחשבים. מצד שני, אף פעם לא מזיק ללמוד קצת מעבר למה שצריך לדעת (אני עדיין לא מאמין לזה, אולי מתישהו זה יגיע
. ולגבי המרצים - זה ככה בכל אוני' - תמיד יש מרצים טובים יותר וטובים פחות, לגבי רמת הלימודים אין לך מה לדאוג - כולנו נהיה רופאים בסופו של דבר ונעבור את אותן בחינות בתום השש שנים. לגבי הניתוק מחיי החברה הטכניונים - גם בזה יש אמת... אנחנו סה"כ מבקרים שם למעלה יומיים בשבוע במשך השנה הראשונה, עוד יום בשבוע בסמסטר השלישי וזהו. שאר הזמן אנחנו מבלים בפקולטה שלנו, עם הקפיטריה שלנו והים שלנו
למרות כל זה, האנשים בפקולטה מדהימים, ועם מעל תשעים אנשים כאלה בשנה שלך את יכולה לפתח מספיק חיי חברה. כמובן שאין שום מניעה שתלכי לפעילויות החברתיות שאס"ט מארגנת. בנוסף, אגודת הסטודנטים שלנו (אס"r) דואגת לספק לנו פעילויות חברתיות נוספות מדי פעם. ככה שאם לומדים לנצל את זה כמו שצריך יוצא שאנחנו מרוויחים פעמיים
עוד תגובה שלילית שיכול להיות שנתקלת בה היא האחוז הגבוה יחסית של בני המיעוטים אצלנו. בשנה שלי, לדוגמא, יש משהו כמו 40% בני מיעוטים. בהתחלה זאת אולי לא ההרגשה הכי נחמדה בעולם, במיוחד אם באת מעיר לא מעורבת, אבל כשמכירים אותם באמת - מבינים שהם לא פחות טובים מהרבה סטודנטים יהודים שאני מכיר. לדעתי צריך לקחת את העובדה הזאת דווקא לכיוון השני, הייתי אומר שזה אחד היתרונות של הטכניון. יש לך הזדמנות להכיר מגזר חשוב בישראל וחבר'ה מקסימים שבאוני' אחרות לא היית זוכה להכיר. אולי בטכניון הלכלוך יוצא החוצה יותר בקלות מאשר מפקולטאות לרפואה של אוני' אחרות, זה לא אומר שהכל אצלם מושלם. לתשומת ליבך, מני נ.ב - עכשיו לאור הקשיחות של ההנהלה בטכניון למתן הקלות לסטודנטים בגלל המלחמה, אני מצפה שהביקורות על הטכניון לא יהפכו לטובות יותר...
