פתיחת תיק אימוץ

[hotchoco1]

פתיחת תיק אימוץ

שלום לכולם,
נולדתי בשנת 83' ומאז אומצתי. היום כאמור אני בן 30 וטרם פתחתי את תיק האימוץ. אני יהודי והוריי המאמצים גם כן יהודיים. השאלה שלי היא האם יכול להיות מצב שהוריי הביולוגיים או אחד מהם בני מיעוטים מהמגזר הערבי?

 

[חייכנית2]

הי שלום לך

לצערי אני לא מוסמכת לדעת.
אבל סיקרנת אותי,הייתי רוצה לשאול אותך משהו. אתה לא חייב לענות ,אם כי הניק מגן עליך....
אם תדע שיש אפשרות תיאורטית כזאת,זה ישפיע על ההחלטה שלך אם כן או לא לפתוח את התיק?

 

[Daria34]

בהחלט כן. הסתברות גדולה יותר שזה האב האב ולא

האימא.

 

[hotchoco1]

האם את יודעת זאת מנסיון של אחרים?

 

[Daria34]

כן, והם לא בודדים...

 

[hotchoco1]

בהחלט כן

זה בהחלט יכול להשפיע על ההחלטה מאחר והילדים שארצה להביא לעולם יהיו חלק מהסיפור והמציאות הלא נעימה שאנו חיים בה במדינה בכל הקשור לערבים ויהודים היא הנושא פה.

 

[חייכנית2]

פתחת שאלה חשובה

יש משתתף בפורום,מאומץ בוגר ,גילעד,שמציג באופן עיקבי דעה שאומרת שגם אם כואב חשוב להגיע לחקר האמת ,כי זאת האמת של השורשים והזהות ודווקא לא לדעת אותה זה לחיות במחשך מסויים .
אני עצמי לא מאומצת [אני אמא מאמצת] אבל אני לא כל כך בטוחה שאני בדעתו של גילעד.לדעתי לעיתים אי הידיעה עדיפה.כי אין אפשרות לסגת כשכבר יודעים,והידיעה יכולה להיות מאד מאד קשה לחיות איתה את המשך החיים.
ואפשר כמובן באותו הקשר לחזור גם לסיפור התנכי הראשון- האם טוב שחווה אכלה מעץ הדעת או שכדאיים יותר היו החיים בגן עדן לנצח...

 

[fannyd]

 

[China8]

מה שלא יודעים לא כואב

כך אומרים לעיתים קרובות חייכנית

, אבל אני לא יודעת אם זה תקף לכל המקרים. אני יכולה לתאר לעצמי שהסקרנות הורגת, מציקה ולא נותנת מנוח. זה בעצם הרבה יותר מסקרנות, הרצון הזה לדעת מי אתה ומהיכן באת. למלא במעט את החור השחור.
נכון שאנו חיים במציאות מורכבת, אבל אני חושבת שכדאי תוח את התיק. לאט, בזהירות, עם אמצעי הגנה ככל האפשר אבל כדאי לדעת עוד דבר או שניים על עצמך (בהנחה שיהיו כאלה בתיק). אחר כך תהיה לך הבחירה מה מתוך זה תרצה לחלוק עם ילדיך / בת זוגתך.

 

[חייכנית2]

הי צ'יינה

אין שאלה בכלל לגבי הסקרנות. אבל עובדה היא שמי שכתב את ההודעה בתגובה לשאלה ספיציפית שלי אמר שאפשרות כזאת בהחלט מסוגלת להביא אותו שלא לפתוח את התיק.
יכול להיות שכשחיים לא פה עניין הדו-קיום מצטייר קצת אחרת.[קחי את האמירה הזאת כמו שהיא. היא איננה צינית וכו]
אבל אני למשל נזכרת בג'וליאנו מר. שכל כך כל כך הקדיש את חייו להראות שאפשר,והקים תיאטרון שלום ,ונרצח.
האנרגיות פה אינן תמיד רוחשות טוב,ולא כל חותנת תחבק את החתן שלה ,או בכלל תסכים לחתונה,לו תדע....וכמו-כן שמירת כזה סוד ,כשיודעים אותו,ממשפחה קרובה היא בדרך כלל פצצת זמן. ועצם ההשקעה האנרגטית בלשמור מהסביבה איננה פשוטה כלל ועיקר.על סודות ואימוץ אפשר לראות את הסרט המצויין,הותיק כבר "סודות ושקרים".

וחוץ מזה....לא שייך....תסתכלי עוד מעט על מסר בתיבה שלך

 

[year of the cat]

לא כולם מרגישים חור שחור וזה לגיטימי בעיניי

בדיוק כמו שלגיטימי כן להרגיש חור שחור

הנפש מאוד עדינה ומורכבת וחשוב יותר לשמור עליה מאשר לרצות מישהו
חשוב שאנשים יקשיבו לתחושותיהם הפנימיות ולא למה שאומרים שהם אמורים להרגיש

 

[חייכנית2]

שנת החתול היקרה,מוצא חן בעיני מה שכתבת. אני חושבת שבעיקרון זה מאד נכון.
העניין הוא שלא מעט מאומצים בשלב זה מבולבלים מה בדיוק תחושתם הפנימית ומה לא. התחושות יכולות להיות גועשות ומתחלפות אפילו בין יום אחד לזה שלמחרת.
האמת-שלמרות הרצון הטוב שלנו בשירשור הזה ,אני לא חושבת שהתובנות הסופיות יגיעו מכאן. צריך לתת למהלך החיים וההבשלה את הזמן כדי להבהיר את ההרגשות הפנימיות,או לגשת ליעוץ בדיוק בשביל לעשות יותר סדר במחשבות ולשקול בשקט יתרונות וחסרונות של כל צעד [לפתוח תיק-לדעת/לא לפתוח-לא לדעת].
לא מזמן היה פה דיון[לא אחפש עכשיו מחוסר זמן] אם נכון להסתפק בפניה לשירות למען הילד או לערוך קודם בירור מקדים פרטי עם עצמך.
אני הייתי בעד עריכת הבירור ,הסיפור שלפנינו מביא דוגמה למקרה ש[לדעתי] אפשרי ונכון בירור כזה אם העניינים ממשיכים "לנקר".

 

[China8]

ברור

אין דבר בעולם שנכון לכולם. לא תחושה, לא חור שחור ולא שום דבר אחר.
חייכנית, גם כשלא גרים פה זמנית ההרגשה/דעה לגבי דו קיום לא משתנה

וכמובן מסכימה שאת ההחלטה לפתוח או לא יקבל השואל לא בהתבסס על התשובות בפורום אלא על פי שיקוליו האישיים ולאחר מחשבה רבה.
מאחלת לו בהצלחה בכל שיבחר ושקיבל תשובה מספקת לתהיותיו.

 

[קשה7]

אם אתה כל כך חושש מהאפשרות

הזאת.אז אל תפתח את התיק. לפעמים הסקרנות הורגת את החתול
אני מניחה שאתה מעלה אפשרות זו בגלל המראה שלך.אבל יתכן מאוד ואתה טועה.אולי אחד ההורים או שניהם יהודים ממוצא מזרחי.יש לי שכן שהוא קופי אחמדיניגאד..והוא יהודי 100% למרות שבהתנהגות מזכיר את האירני
אז אולי תניח לזה.ותגיע לשלווה למרות שהנושא בוער בעורקיך.לפעמים לא כדאילעת הכל

 

[hotchoco1]

אימוץ

האמת שזה לא כל כך בוער בי פשוט אני ואשתי ניגשנו לבצע בדיקות גנטיות שם אמרו לנו שאם אדע את מוצאי אז יהיה יותר פשוט אז החלטתי לפתוח את התיק רק בשביל לדעת מידע רפואי אודותיי ולברר מוצא.שיתפתי את הוריי המאמצים והם אמרו לי שלא אקבל פרטים על האבא וזה נשמע מהם שלא כדאי לי לבדוק ואז החלו המחשבות על עניין זה ועל האפשרות שילדיי יהיו ממוצא זה.

 

[Daria34]

היום ישנם בדיקות גנטיות שיראו לך מה המוצא

שלך. תיכנס לאינטרנט ותעשה בירור.
אם כול מה שמעניין אותך זה מידע גנטי אז עדיף להשקיע
בבדיקות הללו, מאשר תהליך פתיחת התיק.
כי באמת ישנה אפשרות שבפתיחת התיק תצא בלי כלום אודות מי
הביולוג.

 

[זואילי]

אם זו הסיבה

אז מציעה לכם לעשות מה שאני עשיתי בטיפולים עם תרומת זרע.
כשהייתי בייעוץ גנטי מול האחות שמזינה פרטיי לגנומטר- היא רשמה אב לא ידוע.
אני מתנצלת אם זה נשמע וואו... אבל בעצם מה שקורה הוא שאשתך תקבל את כל רשימת
הבדיקות ע"פ מוצאה בלבד ואז היה ואם היא תימצא נשאית למשהו ספציפי- אתה תוכל להבדק לזה
גם באופן ספציפי.
זה יכול לחסוך לך פתיחת תיק באם אינך מעוניין בזה.

 

[סביון1]

למיטב ידיעתי רוב המוסרות לאימוץ לא מוסרות

פרטים על האב, בלי קשר למוצאו. זה לא שולל את האפשרות לכך שהאב הביולוגי שלך אינו יהודי. זה יתכן אבל לא נראה לי שהחשד צריך להתעורר בך רק בגלל דברי ההורים שלך.

 

[משתפרת]

כן, יתכן שאביך הביולוגי ערבי

ויתכן שהוא יהודי. ויתכן שהיה כזה, וכזה, וכזה... אין לדעת.
ממה שאמרו לך הוריך אי אפשר לדעת דבר. אני הבנתי ממה שכתבת שאין מידע לגבי האב הביולוגי. יש מספיק תיקי אימוץ בהם כתוב "אב- לא ידוע", ולכן לא מקבלים פרטים עליו.
יתכן שהסיבה שלפי רמיזת הוריך לא כדאי לך לבדוק נובעת מהרקע החברתי-סוציאלי של האם הביולוגית?
בגדול אתה צריך לבדוק עם עצמך מה מפריע לך יותר: האפשרות למידע קשה (וההגדרה "קשה" היא אישית, יש מי שמתקשה להתמודד עם הורים ביולוגיים נורמטיביים שהיו צעירים מאד ולכן מסרו לאימוץ בעוד את הילדים שנולדו אחרי כן גידלו היטב, ויש מי שקשה לו עם הורה ביולוגי משולי החברה), או חוסר הידיעה. אם סימני השאלה מציקים לך הרבה כדאי לבדוק. אם אתה מעריך שתתקשה לחיות עם מידע לא נוח (ואף אחד לא מוסר ילד לאימוץ סתם כדי לעשות מצווה, זה מגיע מסיבות של קושי)- עדיף להשאר בחוסר ידיעה. פתיחת התיק לא צריכה להעשות כדי שלמעבדה הגנטית יהיה יותר נוח לבדוק אתכם.

 

[גילעד 63]

פתיחת תיק אימוץ

הי שוקו חם

אחרי שקיבלת תשובות מהורים מאמצים, הנה תשובה ממאומץ שפתח את תיק האימוץ פעמיים. פעם ראשונה בגיל 25 ופעם שנייה בגיל 47 שכללה חיפוש וגילוי של השורשים הביולוגיים שלי.
פתיחת תיק האימוץ היא נושא הרבה יותר מורכב ועדין ממה שרוב האנשים חושבים.
כמובן שביסוד העניין יש את השאלה לדעת או לא לדעת. מה עדיף? במקרה שלך נשמע שיש חשש מסוים מגילוי אפשרי שאחד מהוריך הביולוגיים הם ממוצא ערבי. תשמע, האפשרויות הן כמעט אינסופיות גם לגבי הזהות של הביולוגיים וגם לגבי התסריט שהוביל למסירתך לאימוץ. מה שבטוח הוא שאין שם נסיבות שמחות. תמיד המסירה לאימוץ קשורה לנסיבות קשות ברמה כזו או אחרת. יחד עם זה לפעמים מסתתרים מאחורי פרגוד האימוץ הסגור דברים נוספים. זה מסע בפני עצמו לגילוי עולם שלם שנסתר ממך עד גיל 18 על פי החוק ובידיך הדבר אם לגלות אותו או לא.
אני חושב שהכי נכון שבמקום שאתן לך תשובות, אתן לך שאלות לשאול את עצמך ואולי מתוך התשובות שלך לשאלות האלה תגיע לתשובה שלך.
- האם מבחינתך חייך התחילו ברגע אימוצך או לפני כן? אם אתה חי בשקט עם זה שחייך החלו בזרועות הוריך המאמצים אז כל מה שהיה לפני כן לא קיים מבחינתך. האם זו תחושתך?
- בוא נאמר לרגע שאביך הביולוגי הוא ממוצא ערבי. האם באי פתיחת התיק אתה "מבטל" את זה? כלומר, ואם לא תפתח את התיק, אז הוא לא ערבי? הרי ברגע שהעלית על בדל מחשבתך את האפשרות הזו, היא קיימת, כמו גם כל אפשרות אחרת לצורך העניין. כרגע יש לך אלף אפשרויות למוצא שלך. ברגע שתפתח את התיק תהיה רק המציאות העובדתית האחת. מה אתה מעדיף?
- נשמע שאתה מוטרד גם מההשלכות של האפשרות על ילדיך העתידיים. האם תספר להם שאתה מאומץ? ואם כן, מה תענה כשהם ישאלו את אותן שאלות שאתה שואל את עצמך היום? האם יש אפשרות שאתה תדע משהו על מוצאך הביולוגי ותסתיר אותו מילדיך?

אני מניח שיש עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול. ההחלטה בסופו של דבר היא שלך בלבד.
הנסיון האישי שלי הוא כזה שברגע שהוסט הוילון וראיתי הכל בעיניים פקוחות וסקרניות, למדתי הרבה על עצמי וחיי (שלא בהכרח היו רעים לפני כן) הפכו ליותר טובים. התהליך אינו חף מהתמודדות, אבל התמודדות באה מלשון מידה, אנחנו מודדים את עצמנו ולומדים על עצמנו ומי אנחנו. באופן אישי אני חושב שעם הכלים הנכונים והתמיכה הנכונה זה דבר נכון לעשות. שיטת האימוץ הסגור ביסודה בנויה על סגירה והסתרה וסודות ונותנת את האפשרות מגיל מסוים לגלות את הסודות.
בסוף היום זה אתה מול עצמך, מול זוגתך שתהיה (או כבר ישנה) ומול ילדיך העתידיים.