הי אורטל
לא קרה לי ובסביבתי דבר דומה,בכל זאת מכיוון שכתבת לנו אני רוצה להגיב.
את מתארת שפתחת את התיק לפני 9 חודשים. זה לא סתם שנקודת הפגישה המיועדת רחוקה מאד מנקודת פתיחת התיק. וזאת,מפני שלמפגש כל כך טעון חשוב לעבור מהלך שלם נפשי,רגשי,ועליו אמון השירות למען הילד.
נסי לחשוב כאילו המקרה איננו שלך אלא של מישהי אחרת. נסי לחשוב בצורה יותר cool על הביולוגית. כדי להסכים להיפגש,היא חייבת גם בתוכה פנימה להסכים "להיפגש" עם זמנים אחרים בחייה,שודאי היו לה לא פשוטים בכלל,כי נסיבות מסירה לאימוץ אינן שמחות .לא כל אדם מסוגל,והיא חשבה שהיא מסוגלת אבל "התקפלה".
לפני שאת פונה לבית משפט חישבי עוד קצת. עד כמה היית רוצה שהביולוגית תהיה פתוחה אלייך? שתספר לך כמה שיותר ?שתאפשר לך הצצה אל עולמה? שתאפשר לך לומר גם משהו מעצמך על תחושותייך לגבי מסירתך?
אם את רוצה שזה יצליח,אני חושבת שכדאי ואף חיוני שזה לא ייעשה בהוראת בית משפט. [כי אם היא תיפגש בכפיה היא תהיה בעמדה של כעס ומגננה ולא תהיה פתוחה אלייך!]
אולי לשירות למען הילד יש פונקציה של גישור.[בעיר שלנו יש שירותי גישור צמודים וקשורים ללשכת הרווחה. השירות למען הילד שייך למשרד העבודה והרווחה]. אולי המגשר יסביר לאם כמה את ציפית,וגם יתן לה אורכת התארגנות. והכנה משל עצמה.נראה לי שכששתיכן תהיינה מוכנות,לא רק את,יהיה הרבה יותר סיכוי לקיים מפגש מיטיב. זה מפגש שאת ממתינה לו הרבה מחייך. עשי הכל כדי לא לטרפד את האפשרות שיתנהל בטוב.זאת דעתי.
