פתק ההצבעה ומשמעות החיים

[ישראל שורק]

פתק ההצבעה ומשמעות החיים

לקראת הבחירות אני מבקש לבחון את השאלה הבאה: מה המשמעות שאנחנו מייחסים לפתק ההצבעה, לבד מהשתתפותו בהליך הקצאת המקומות בפרלמנט לנציגי הרשימות המתמודדות לכנסת. כלומר, האם ובאיזו מידה אנחנו נוטים לשקע בפתק הצבעה לא רק תחשיבי תועלת פוליטית (למי סיכוי גבוה יותר להרכיב ממשלה, האם יש למפלגה פלונית סיכוי לעבור את אחוז החסימה [ שני אחוזים מן הקולות הכשרים], מי יצטרף למי בקואליציה לצורך קבלת תפקיד מסויים וכדומה) אלא גם רכיבי זהות שלנו. האם הבחירות הן במה נאותה למחאה (נניח- אתמוך בעלה ירוק כדי לבטא מחאה נגד רודנות המימסד), להצהרה, לביטוי השקפת עולם ואולי אפילו זהות? האם הלך רוח של ייאוש וויתור "ממילא כל הפוליטיקאים מעוניינים רק בקולותינו", "ממילא ברור שאף מפלגה אינה בדיוק כוס התה שלי ואני נאלצת לבחור ברע במיעוטו", "לפתק ההצבעה שלי אין שום חשיבות" וכדומה- האם הלך רוח זה עצמו אינו מסוכן ומטריד בעיניכם? כמובן: מותר לכתוב פה לאיזו מפלגה אתם מצביעים. זה חוקי ואפילו מעניין וחשוב. אולם מאידך ברור שאין מבחינתי ציפייה כזאת. אני מצדי מתכוון לגלות בהמשך את מבנה שיקול הדעת שהנחה אותי ואף לחשוף את המפלגה שתזכה בקולי (אלא אם כן תשכנעו אותי שלא לעשות זאת).

 

[מ י ל י ה]

בחיים אני לא אתן לזה משמעות

כל כך הרבה פעמים נכוויתי... כל כך הרבה פעמים התאכזבתי... זה או לבכות או לצחוק ולכן חוץ מלעשות מזה צחוק אני לא יכולה לעשות דבר. בואו נשיר יחד, לפי המנגינה המשגעת זה בזו נביט ונתמה שנית אם הצבענו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים למפלגה וברצינות בכל זאת------ אני מצביעה לפי הרשימה ולא לפי מי שעומד בראש הרשימה.--- אולי זה לא רציונלי אבל אני חושבת שזה שבמקום הראשון פחות "גיבור" ממה שזה נראה,פחות משפיע.וכן ברגע של אמנת אני חושבת שזה לא באמת משנה ושכל הצינים צודקים.. כדי שלא תחשבו שאני לגמרי הזויה , אני חושבת ככה לא מתוך ציניות אלא כי נדמה לי שההחלטות החשוהות באמת לא מתקבלות בכנסת אלא במשרדי הטייקונים ובבבתי המשפט... ואני לא מגלה למי אני אצביע כי הבחירות שחאיות אבל מה לעשות שהנשיקה שחיים רמון נישק את הבחורה ההיא במלחמת לבנון השניה לא זזה לי מהראש... כך שלמפלגה שלו אני לא יכולה להצביע.

 

[אופטימית פסימיסטית]

ציניות ציניות ציניות ציניות

כולם ציניים.. תאמיני לי. צו השעה זה להילחם בזה. איך אני נלחמת בזה? אני מתייחסת לבחירות ברצינות בדיוק כמו פעם. בודקת מצעים של מפלגות בודקת את הרקורד של הפוליטיקאים שלהם, מתייחסת לזה כמו עבודת מחקר. מה זה שווה? זה המסר שלי לעצמי ובעיקר לילדים שליולסביבה שלי.. בעבודה קצת צוחקים עליי אבל נראה לי שמושפעים בכל זאת. היום לדוגמה בארוחת צהרים הבוס שלי ניסה להעביר דחקה על חשבוני אבל כשאני התחלתי להרצות על ההבדל בין העבודה למר.ץ וההבדל בין קדימה לליכוד פתאום הרגשתי שקט. טוב לא אגזים זה לא שאנשים הפסיקו ללעוס אבל את יודעת איך זה הרגשתי ממש את השקט. כולם ציפו להערות ציניות ולהומור אבל אני ממש נכנסתי לזה ואחאי כן כל היום התנהלו שיחות ושיחות רציניות. בקיצור אני אופטימית יותר מפסימיסיטית ואני חושבת שזאת השליחות שלי ושלך ושל כולנו עכשיו. שנהיה פחות ציניים אפילו אם ניחשב ל"לא כל כך שנונים"... מחיר שכדאי לשלם היום!!!

 

[מ י ל י ה]

המרחק בין רצינות מוגזמת לציניות הוא לא גדול

קודם כל אני מקווה שאת לא מחשיבה אותי כצינית. אני ממש לא. חוץ מזה אני לא פוגשת הרבה ציניות מסביבי. יאוש כן אבל ציניות לא. את נלחמת לדעתי באוייב שהוא לא באמת קים. אני גם לא חושבת שמגיעות לך מחיאות כפיים בגלל הרצינות שלך. את ניגשת לבחירות מתוך שיקול קנטייייאני שמה יהיה אם כולם יצביעו כמוני? כי אני כן! אני החלטתי להצביע מתוך שיקול כזה שאהיה שלמה איתו אם כולם יצביעו כמוני והמפלגה שלי יהיה לה רוב של 120 מנדטים. בלי חישובים בלי שיקולים בלי מניפולציות בלי כל אלה. קנט נטו. זאת צריכה להיות מפלגה שיש לה ייצוג לגברים ולנשים לערבים ליהודים לדתיים לחילוניים לותיקים לעולים. נשארנו עם שתי מפלגות וצריך לבחור ביניהן.............

 

[אופטימית פסימיסטית]

מיליה מה אנחנו בוויכוח?

אני דווקא מסכימה עם הגישה שלך. להכניס את קאנט לפוליטיקה הישראלית... מעניין מאוד. אולי זה דווקא מה שצריך פה יותר מכל דבר אחר!! בחרי מפלגה שהיית יכולה לרצות שהיא תהיה המפלגה היחידה בישראל... ברררר מפחיד אבל מעניין מאוד. אני אלך על זה אני חושבת.

 

[יהודה115]

בעיני זו החלטה משמעותית כמו כל החלטה חשובה

בעיני זו החלטה שאני בוחן את השיקולים השונים, יתרונות וחסרונות של כל החלטה, ומקבל החלטה מושכלת (לדעתי), אחרי שאני מתייחס למשמעויות השונות. וחלק מהם זה בהחלט האם יש סיכוי למפלגה לעבור את אחוז החסימה, מה ההסתברות שהמפלגה תתנהג אחרת ממה שנאמר לפני הבחירות, איזה אנשים יש במפלגה, וכו'). (די צפוי שיהיו רבים מאוכזבים ממה שהמפלגות יעשו לאחר הבחירות, לאחר העמימות שיש כאן לפני הבחירות, כאילו שלושת המפלגות הגדולות הם מרכז בניואנסים שוליים: אחד "חזק בביטחון וכלכלה", אחת "ראש ממשלה אחרת", ואחד "מסתכל לאמת בעיניים". [בסיכום כולם חזקים בדרכם שלהם, זה רק לא קשור למצע של המפלגות] דיון קצת יותר מפורט שיתייחס לעמדת המפלגות לגבי הסכמים מדיניים לא נעשה (מה עמדת הליכוד? האם קדימה מוכנה "לחלק את ירושלים", האם ברק חושב ברצינות שכיום יש סיכוי למהלך מדיני? אולי כן, אולי לא) לא התכוונתי לגלוש לפוליטיקה, אלא רק להראות שהדרך להצביע הצבעה יותר "נכונה" או מועילה, היא להתייחס למגוון רחב של שיקולים, גם כי כיום לא ברור מה המפלגות הגדולות הולכות לעשות (כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" כמו שאמר שרון בזמנו).

 

[ישראל שורק]

אין ויכוח

אין לי ויכוח איתך יהודה. מספר הפרמטרים שאפשר להכניס לשיקול דעת כזה הוא עצום. אני מתעניין באספקט הזהותי של המצביע. איזו מין השלכה, כמעט כתבתי "העברה", אנחנו עושים על פתק ההצבעה. הרי הוא הביטוי היחיד כמעט של רוב האנשים לשותפות האזרחית שלהם (וגם ביטוי זה מנוצל ע"י חלק קטן מהאוכלוסיה).

 

[ישראל שורק]

מבנה שיקול הדעת בבחירות לכנסת

ראשית, אני מסכים עם הלגיטימיות של מבנה השיקול הקנטיאני. שוו בנפשכם שכל אזרחי המדינה מתכנסים לפני ההצבעה וכולם- עד אחד- משתכנעים מהשקפת עולמכם ויצביעו למפלגה שאתם תבחרו בה. האם תהיו מרוצים ממהלך כזה? לכאורה- כן. ואולם מה אם לדעתכם פלורליזם הוא ערך מרכזי והערך הזה יושם לעל (ויושם לאל) על ידי ההצבעה למפלגה אחת. ובכן, אם מדובר במפלגה שמצעה ובהרכבה האנושי כבר מתגלם פלורליזם מניח את הדעת יכול להיות שגם מנקודת מבט זו- שיקול הדעת הקנטיאני עמד במבחן הביקורת. סוג אחר של שיקול דעת- פרגמטיות. הפרגמטיסט מצביע בהינתן הציפיות שיש לו באשר להצבעתם של אחרים. אלמלא היו לו נתונים או הערכות (יותר או פחות מבוססות) לא יכול היה להפעיל את מבנה שיקול הדעת הזה. מבנה כזה של שיקול דעת מזכיר, ולא במקרה, את דילמת האסיר או תורת משחקים בכלל, מפני שמספר המשתנים שניתן לקחת בחשבון בסוג כז של שק"ד עצום וכמו כן עלי לקחת בחשבון ששחקנים אחרים בזירה מבססים את הצבעתם שלהם על ייחוסי כוונות לי ולשכמותי. מי שנמנע מלהצביע למפלגה מסוימת רק בגלל חששו שהיא לא תעבור את אחוז החסימה מפגין שק"ד פרגמטי ממש כמו מי שמצביע למפלגה פלונית מפני שהוא מעריך שהיא תתמוך במדיניות מסויימת או תצטרף לממשלה רק אם תזכה למספר מסויים של מנדטים; סוג שלישי של שיקול דעת הוא השיקול הזהותי: איזו מפלגה קרובה יותר מן האחרות לתעודת זהות שלי או לתעודת הזהות שהייתי רוצה שתהיי לי. אני, נניח, ציוני דתי שרואה בעובדה שיוכית זו מאפיין זהותי מהותי לי- אצביע למפלגה דתית לאומית. סוג רביעי של שיקול דעת הוא העברת מסר: אני תומך בגימלאים, נניח, לא בגלל שאני מאמין שהם ייטיבו לטפל בנושא זה יותר ממפלגה אחרת אלא מפני שאני מאמין שבהצבעה עבורם ביטאתי את מחוייבותי עלפי האוכלוסיה המבוגרת או ערכי כיבוד אב ואם. אני כאילו מעביר את המסר, באמצעות פתק ההצבעה שלי, לקולקטיב הישראלי: כאילו אמרתי לו- שים לב, הנושא הזה ראוי בעיניי להבלטה יתרה. סוג חמישי של שיקול דעת הוא הצבעת המחאה: פתק ההצבעה כהפגנה, כמיצג של השקפת עולם אופוזיציונית או אלטרנטיבית. אימתי יש משמעות לסוג זה של הצבעה? כאשר אין בידי האזרח, או כך הוא מאמין, דרך אפקטיבית יותר להביע את סלידתו או רתיעתו מן המפלגות המובילות כולן.

 

[ישראל שורק]

המשך

סוג ששי, השפעה ישירה על מדיניות. הבוחר מעוניין לקדם מדיניות מסויימת שמפלגה כלשהי חרתה על דגלה (טרנספר חלילה או פיתוח רכבת מהירה) והוא מאמין שפתק ההצבעה מהווה שותפות כלשהי בקביעת המדיניות.

 

[ישראל שורק]

המשך (2)

סוג שביעי של שיקול דעת הוא השיקול הפרסונלי. לפי הלך מחשבה זה, אין חשיבות ממשית להצהרות, למצע, להבטחות ולהשקפת העולם הפומבית. מה שחשוב בעצם זה מי האנשים שייכנסו לכנסת. עד כמה הם אמינים, עד כמה הם חכמים, עד כמה הם מחוייבים לבוחרים שלהם. אולי לא הכל אישי אבל ללא ספק הכל פרסונאלי. מי שזה טיב שיקול הדעת שלו יתבונן על איכות האנשים וזה יהיה מה שיכריע את הכף בתוככי מחנה פוליטי נתון.

 

[פשוש עם זקן]

יש לי יום יום ח"כ

יש לי יום יום ח"כ יש לי ח"כ יום יום יש לי יום יום ח"כ הללויה

 

[investopedia]

בחירות פברואר 2009 לכנסת ולממשלה

בבחירות שעברות בחרתי "גימלאים" והתאכזבתי מהם. זה היה לאחר שבחרתי במפלגה שלא היתה ברירה אחרת. וכעת, אני מוצאת את עצמי בלי שום מפלגה שמדברת אלי. כל המפלגות מראות מצע שהוא לא נוגע לדברים החשובים לי באמת. הדבר שנוגע לי הוא דיור שווה מפני שמה שקורה במדינה הוא אפליה לטובת עולים חדשים ולטובת משפחות, אבל לאנשים יחידים ותיקים אין זכויות בדיור ציבורי . לעולים נכים יש זכויות במדינה לקבל זכאות לדיור ציבורי, אבל לנכים ותיקים אין זכויות כאלה (מלבד המוגבלים בניידותם). האפליה מתבטאת בכך שמשרד הקליטה נותן דיור ציבורי לעולים נכים גם אם הם יחידים (ללא נפשות נתמכות), בעוד שמשרד השיכון לא נותן זכאות לדיור לציבורי לנכים ותיקים באותו סטטוס משפחתי (יחידים). לכן, הפעם החלטתי לא ללכת להצביע. אשאר בבית עם תחושה שלמרות שאני דור 4 בארץ, בכל זאת מנהיגי המדינה והנבחרים המוצעים מציגים מצע שבכלל לא נוגע אלי. במילים אחרות, אני מנותקת מהמדינה הזאת, וככל שתקרב ההזדמנות להתאזרח במדינה מערב אירופאית (או ארה"ב) אז אקפוץ על ההזדמנות ואתנתק מהמדינה הזאת ואנסה לשכוח אותה כאילו החיים בישראל היו טראומה עבורי.