פתרון חנייה חדשני - בירושלים!

ש מים

New member
פתרון חנייה חדשני - בירושלים!

"גלגל חנייה"...
אני לא מכיר את הנושא והפטנט. מסקרן אותי לגביו והאם הוא אכן יכול להקל מצוקות חנייה. יחד עם זאת, לצערי אני טוען שמדובר ב"טיפול בסימפטומים" ולא בבעיה עצמה: הבעיה היא השימוש הנרחב ברכבים פרטיים והעדפתם (ע"י המדינה ומוסדותיה) לעומת התחבורה הציבורית, וכל פיתרון חניה הנו זמני בלבד ובמהרה ייסתם גם הוא (שלא לדבר על כך שלמעשה ייגרום להגדלת העומסים בכבישים המובילים...)!
 
המתקן כבר מוצב שם מספר חודשים

ולמען האמת מבין פתרונות החנייה החכמה של כל מיני מתקני קומות לרכבים שמוכרים יותר מתל אביב כמתקנים של שתיים שלוש קומות, זה אחד המכוערים שבהם בשל גובהו ומיקומו. הבעיה היא אבל שאם כבר מניחים שזה בא כפתרון מיקסום שטח חנייה, שהוא רק מתקן בודד. למשל אם נתמקד רק בירושלים יש מספר מקומות שסובלים ממצוקת חנייה כמו למשל אזור הבילויים של נחלאות/מחנה יהודה (שם טרם הוקמה החנייה התת קרקעית לצד השוק) או למשל קריית הספורט במלחה (שם לא הוקמה החנייה התת קרקעית שתוכננה ליד הארנה וטדי). הרעיון ש10 מתקנים יכלו להוסיף 100 מקומות חנייה על כל 20 מקומות חנייה סטנדרטים מעוררת את השאלה למה לא שקלו להציב עוד מתקנים דומים במקומות הבעייתים, במיוחד שמדובר במתקנים ניידים שתמיד אפשר להעביר לאתרים אחרים.
 

ש מים

New member
לא. השאלה היא שונה לחלוטין

השאלה היא: למה המדינה לא מתכננת ומבצעת תחבורה ציבורית שתענה על הדרישות האמיתיות ועל מצוקת העומסים - בכבישים ובשטחי החנייה בערים???


(והתשובה ידועה: "כי המדינה מרוויחה המון על מכירת רכבים פרטיים"!)
 
אז ירושלים מתכננת.. ואז מה?

ירושלים בשנים האחרונות מתפרעת עם תוכניות לקווי רק"ל לא רק בעיר (8 קווים) אלא גם ליישובים סמוכים כמו גוש עציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, ומבשרת ציון. ובכל זאת לאזור מלחה למשל קו הרכבת הקלה הראשון לא יגיע לפני 2024 וגם אם ישפרו את המסילה המחברת בין מלחה לבית שמש זה ייקח שנים ומה עד אז? ולאזור מרכז העיר יצטרפו לקו הרכבת הקלה הקיים עוד קווים, אבל הם ינועו על אותו מסלול ברחוב יפו וכרגע לא נראה שזה מספק את הבליינים כחלופה לרכב פרטי. וייקח שנים עד שייבנה החניון החדש של השוק באגריפס ועל כל חניון שייפתח כמו מגדל J של מנרב או מגדל עדן, ייסגר חניון אחר (כמו חניון בית ספר אליאנס שייסגר לבנייה) ובעיה גדולה יותר תיווצר דווקא במסגרת פינוי בינוי ובנייה חדשה שכבר כעת מתחילים בירושלים להתאים אותה לתקן מופחת בצירים המיועדים לרכבת קלה מה שעשוי להגיע לחנייה אחת על כל שתי דירות מה שללא ספק יוסיף למצוקה (ואולי לאימוץ מתקני החנייה בקומות שכבר הופיעו בתל אביב). האמת אני לא בטוח אבל צריך לבחון האם חלק מהמצוקה נוצר באופן מלאכותי על ידי אי פתיחת חניונים כמו בניין כלל בשעות הערב המאוחרות. אבל מה שבטוח מספר מגרשי החנייה במרכז העיר מצטמצם כתוצאה ממימוש פרוייקטי בנייה חדשים. כמו שציינתי מדובר במתקן מתנייד ולכן אפשרי להציב כמה כמוהו ולהסיר בבוא הזמן.
 

ש מים

New member
הקטנת תקני חנייה

היא חלק מהפתרון המקובל בעולם למעבר לשימוש בתחבורה ציבורית.
הבעיה היא שבארץ מקטינים תקני חנייה (או- "לא מגדילים", למרות עלייה במספר המשתמשים) אבל לא מייצרים תחבורה ציבורית אמיתית (רכבת-קלה היא חלק מהפיתרון שיש לקדם. היא אינה הכל)
 

shershku

New member
להזכירך שהתחבורה הציבורית היא רק הפיתרון השלישי לבעיה

קח את קופנהגן ואמסטדאם כדוגמה.
שתיהן הציבו את האדם במרכז. המשמעות היא שגם הצריכה של תחבורה ציבורית איננה גדולה מהעוגה.
הרעיון שצריך להוביל הוא תכנון מוטה אדם. כלומר, לתכנן את ה(walkable city) על זה שבילי אופניים מופרדים מהמדרכות ומהכבישים ואז את התחבורה הציבורית.

ואם נרד לפרטים, תקני חנייה ורכבת קלה הם רק שני פתרונות.
 

ש מים

New member
ברור ומסכים.

לא רק "תכנון מוטה אדם", אלא - כמו המסר של עמותת מרחב - "להחזיר את האנשים לרחוב" (ולהחזיר את המסחר והתעסוקה והעירוניות למרכזי הערים. וכמובן - לא לפירבור!).
 
אגב חברת עדן הירושלמית החליטה לפרסם מכרז להקמת גלגלים נוספים

כשניתן יהיה גם להציע גלגלי חנייה בעלי קיבולת של 16 רכבים ולא רק 12 כמו המתקן שהוקם בפיילוט על אף שהם מתאימים רק לרכבים קטנים ומכוניות כמו ג'יפים, טנדרונים ומיניוואנים יכולים להיות גבוהים מידי בשבילם. במכרז העתידי שטרם הוגדר האתרים המיועדים להם, אך מצפים כי יהיו עבור מקומות בעלי מצוקת חנייה כמו הר חוצבים וגבעת שול ואף הצבת מספר גלגלי חנייה במקביל. אגב נראה שהמכרז יהיה פתוח לתחרות ולכן מפעילת הגלגל הקיים, חברת "סמארט פארקינג" לא בטוח שתפעיל אותם. ואגב נתון שהיא סיפקה אומר שהעלאת רכב למתקן לוקחת בממוצע כ30 שניות בלבד והורדת רכב מהמתקן לוקחת מקסימום 90 שניות.
 
למעלה