פתרון סכסוכים.

[Boogieman]

פתרון סכסוכים.

זה אולי פחות עניין של הסטוריה פר-סה ויותר עניין של לימודי תרבות (לא שאני רואה איפה ההבדל העקרוני), אבל מה שאני צריך זה מידע על צורות מסורתיות מקובלות לפתרון סיכסוכים, ורצוי בצירוף אנקדוטות ודוגמאות מההסטוריה. האיזורים והתרבויות בהן אני מעוניין במיוחד הן: העולם היהודי, העולם הערבי-מוסלמי, אירלנד, טורקיה, יוון, ומרכז אירופה (בעיקר גרמניה). אשמח, כמובן, לקבל מידע גם על כל תרבות אחרת. תודה מראש לעוזרים. נ.ב. אל תגבילו את עצמכם לשיחרור מידע, יכול לצאת מזה גם אחלה דיון.

 

[masorti]

כדאי שתבהיר לטובת העונים...

האם אתה מדבר על סכסוכים אישיים או סכסוכים בין עמים/שבטים/מדינות.

 

[Boogieman]

נכון לעכשיו, הכל יתקבל בברכה.

אבל בכל זאת, סכסוכים בין קבוצות יותר מעניינים אותי מסכסוכים בין בעל ואשה, למשל.

 

[אלי ו.]

אולי זה יענין אותך מהמדרש היהודי

מאמר על המדרש על המשפט במלכות קציא ואחריו על נינוה. http://daat.co.il/mishpat-ivri/skirot/227-2.htm ציטוט משם: ==================== אלכסנדרוס מוקדון הלך למלכות קציא שמעבר להרי החושך. יצאו ונתנו לו לחם של זהב בקערת זהב. אמר להם: לממונכם אני צריך? אמרו לו: ולא היה לך מה לאכול בארצך שבאת אלינו? אמר להם: לא נצרכתי לדעת אלא כיצד אתם דנים. בשעה שישב עמהם, בא אדם אחד כשהוא קובל על חברו. אמר: איש זה מכר לי חורבה אחת ומצאתי בה אוצר. חורבה קניתי, אוצר לא קניתי. זה שמכר אמר: שדה וכל מה שבה מכרתי. אמר [=הדיין] לאחד מהם: יש לך בן זכר? אמר לו: כן. אמר לאחר: יש לך בת? אמר לו: כן. אמר [=הדיין]: לך הַשֵּׂא את זאת לזה ויהא הממון לשניהם. ראהו [=את אלכסנדר כשהוא] יושב תמה. אמר לו: מה, לא דנתי היטב? אמר לו: כן. אמר לו: אילו היה אצלכם, איך הייתם דנים? אמר לו: הורגים את זה ואת זה, והמלכות נוטלת ממון שניהם. אמר לו: יש אצלכם גשם יורד? אמר לו: כן. - יש אצלכם שמש זורח? אמר לו: כן. - יש אצלכם בהמה דקה? אמר לו: כן. אמר לו: תיפח רוחו של אותו אדם. לא בזכותכם מטרות [=גשמים] יורדים עליכם, ולא בזכותכם השמש זורח עליכם, אלא בזכות הבהמה הדקה, שכתוב: "אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו, ז) - אדם בזכות בהמה, תושיע ה'.

 

[טשאפק]

בפפואה-גיניאה החדשה

סכסוכים בין אנשים ומשפחות נמשכים עשרות שנים. לא זוכר אם קראתי אצל ג'ון קיגן או ב"רובים, חיידקים ופלדה" תיאור של מפגש של מספר שבטים או בתי אב מאזור מסוים, שבו חלק ניכר מהממשתפים היו מבועתים מחשש שינקמו בהם כחלק משרשרת רציחות ונקמות מתמשכת.