פתרתי את הבעיות מזמן

[הרלי]

פתרתי את הבעיות מזמן

ובכן, לאחר 11 שנה של נישואים וסבל בלתי פוסק מהורי בעלי הרומנים שכלל דחיפת אף לכל דבר אפשרי, העברת ביקורת בלתי פוסקת (אני במקומך הייתי עושה ככה...), סכסוכים שלהם עם הורי (למה הם לא מוזמנים כשהורי מגיעים לבקר...) קנאה!!! בהשגים של ילדיהם (לא יתכן שלילדים שלנו יהיה בית יותר יפה...) פשוט יום אחד נמאס לי! הם הגיעו אלי עם טענות כשהתאומים שלי (שהיו בני 4 חודשים) חלו שניהם בדלקת ריאות. פשוט פקע המיתר - הראיתי להם את הדלת ומאז אנחנו לא מדברים. בעלי נותן לי את כל הגב שבעולם (גם הוא לא סובל אותם במיוחד) ומאז הם לא באים אלינו הביתה. הם רואים את הנכדים מתי שהם רוצים (בעלי מביא אותם אליהם) חגים אנחנו לא עושים איתם (יש להם עוד בן) ואני מאושרת. אין יותר פרצופים, העברת ביקורת, העלבויות, ארוחות מעצבנות שאף אחד לא רוצים ולכולם בא להקיא אחד מהשני אבל המשפחה... פשוט חופש אמיתי

 

[סיגליניב]

well done ../images/Emo15.gif

נכון שאת בטח מרביצה לעצמך בטוסיק ואומרת " איזו שטות, איך לא עשיתי זאת לפני הרבה שנים??" ובכן, האמת היא שאנו עושים דברים מסויימים כשאנו מוכנים נפשית לכך ולא קודם. אבל.... איך אומרת הקלישאה? "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא" תמשיכי כך , אני מחזיקה לך אצבעות ועוד תראי שהם יבואו על ארבע. כמה אפשר לראות רק חלק מהמשפחה. אבל לעולם, לעולם אל תכנעי שוב להתנהגות מגעילה וביקורת בלתי פוסקת. היי חזקה תמיד.

 

[נוי3]

אצלנו זה אותו הדבר

ההורים של בעלי יודעים שהם לא רצויים פה ולא מעיזים להתקרב. וכשמתחשק לבעלי הוא הולך אליהם עם הילדים. תחזיקי מעמד!!

 

[הגנובה]

לי זה לקח 18 שנה של סבל... אבל

בסוף נפל האסימון

היום אני מאושרת מתמיד

 

[אגמית1]

אני כל כך מבינה אותך ../images/Emo41.gif

זה הבית שלך וזכותך להרגיש בו טוב. כל הכבוד!

לא אני ולא בעלי סובלים במיוחד את אימא שלו. האישה לא מוכנה עם הנכד, מוכנה שרק אנחנו נבוא איתו ולא חס וחלילה נשאיר לה אותו ונלך לבלות. היא הייתה אצלנו במשך 3 שנים פעמיים או שלוש ותמיד היא מתנהגת כמו אורחת- יושבת ומחכה שישרתו אותה יבדרו אותה. כל פעם שאנחנו באים היא אומרת שהילד רזה מדי (והוא מקדים כל הזמן את הטבלה בגובה ובמשקל והוא פרופורציונלי לחלוטין לגילו). כל פעם אני רוצה להגיד לה "אולי תקחי אותו אלייך לכמה ימים, שיקבל קצת צבע?" ותמיד אני מרסנת את עצמי כי אין טעם - היא לא תשתנה. בקיצור, אני לא חושבת שהיא חייבת לי משהו, אבל אם היא רק רוצה לבקר את מה שאנחנו עושים כל הזמן, אני לא מוכנה. אחרי כמה מבטים שלי לכיוון שלה היא מיד תפסה עם מי יש לה עסק ומדברת פחות, אבל בכל זאת פה ושם מצליחה להעלות לי את הפיוזים. אני לאאאא רוצה אותה בבית שלי ושתקפוץ לי!