פ' שמות: של נעליך מעל רגליך. רב יצחק גינזבורג
אנחנו בפרשת שמות, הפרשה שבה נולד משה רבינו, גואל ישראל, "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון". הפעם הראשונה שמשה רבינו זוכה לנבואה מאת ה’ זה במראה הסנה, כשהוא יוצא למדבר, רועה צאן יתרו חותנו, ושמה מתגלה בפניו מראה פלאי – "הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל". הוא אומר ש"אסורה מכאן" לראות את המראה הגדול הזה, איך זה יכול להיות, "מדוע לא יבער הסנה?". ואז הקב"ה מתגלה למשה רבינו, והדבר הראשון שהוא אומר לו, לפני שהוא ניגש קרוב, "אל תקרב הלום" – אל תתקרב יותר מדי – "של נעליך מעל רגליך", תוריד את הנעלים, תלך פה יחף, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, אסור לבוא לשמה עם נעליים. יש בקבלה שבכל פרשה בתורה יש ביטוי מרכזי ששוה למלה הראשונה של התורה. כתוב שהמלה הראשונה של כל התורה, "בראשית", כוללת את כל התורה – כל הרעיונות, כל המצוות, כל מה שיש בתורה כלול במלה בראשית. בראשית זה 913. בכל פרשה יש איזה ביטוי, לשון, שהוא שוה בראשית. בפרשת שמות אותו ביטוי ששוה "בראשית" זה "של נעליך מעל רגליך". אם כן, לא רק שבכך ה’ פותח את הדבור שלו, כפי משה רבינו, במראה הסנה, שזה ראשית הנבואה – זה גם המקום שהקב"ה ממנה את משה רבינו להיות השליח להוציא את בני ישראל מארץ מצרים ואחר כך לתת תורה על הר סיני – הכל מתחיל מהציווי הזה, "של נעליך מעל רגליך", בגימטריא בראשית. זה הבראשית של נבואת משה. מה זה אומר? "של" על פי פשט זה להוריד, ‘תוריד את הנעלים’, אבל "של" זה לשון שלילה – "של נעליך" זה לשלול את הנעלים, לשלול את מציאות הנעלים. לפעמים בקבלה וחסידות מפרשים שהנעל זה בעצם כל הגוף, ביחס לנשמה. "של נעליך" זה התפשטות הגשמיות – להוציא את הנשמה, את עצם התודעה של הנביא, של הצדיק, מההתלבשות בגשמיות, "של נעליך". http://jewish-education.info/rav-ginzburg/5771-shmot-hebrew/
אנחנו בפרשת שמות, הפרשה שבה נולד משה רבינו, גואל ישראל, "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון". הפעם הראשונה שמשה רבינו זוכה לנבואה מאת ה’ זה במראה הסנה, כשהוא יוצא למדבר, רועה צאן יתרו חותנו, ושמה מתגלה בפניו מראה פלאי – "הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל". הוא אומר ש"אסורה מכאן" לראות את המראה הגדול הזה, איך זה יכול להיות, "מדוע לא יבער הסנה?". ואז הקב"ה מתגלה למשה רבינו, והדבר הראשון שהוא אומר לו, לפני שהוא ניגש קרוב, "אל תקרב הלום" – אל תתקרב יותר מדי – "של נעליך מעל רגליך", תוריד את הנעלים, תלך פה יחף, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, אסור לבוא לשמה עם נעליים. יש בקבלה שבכל פרשה בתורה יש ביטוי מרכזי ששוה למלה הראשונה של התורה. כתוב שהמלה הראשונה של כל התורה, "בראשית", כוללת את כל התורה – כל הרעיונות, כל המצוות, כל מה שיש בתורה כלול במלה בראשית. בראשית זה 913. בכל פרשה יש איזה ביטוי, לשון, שהוא שוה בראשית. בפרשת שמות אותו ביטוי ששוה "בראשית" זה "של נעליך מעל רגליך". אם כן, לא רק שבכך ה’ פותח את הדבור שלו, כפי משה רבינו, במראה הסנה, שזה ראשית הנבואה – זה גם המקום שהקב"ה ממנה את משה רבינו להיות השליח להוציא את בני ישראל מארץ מצרים ואחר כך לתת תורה על הר סיני – הכל מתחיל מהציווי הזה, "של נעליך מעל רגליך", בגימטריא בראשית. זה הבראשית של נבואת משה. מה זה אומר? "של" על פי פשט זה להוריד, ‘תוריד את הנעלים’, אבל "של" זה לשון שלילה – "של נעליך" זה לשלול את הנעלים, לשלול את מציאות הנעלים. לפעמים בקבלה וחסידות מפרשים שהנעל זה בעצם כל הגוף, ביחס לנשמה. "של נעליך" זה התפשטות הגשמיות – להוציא את הנשמה, את עצם התודעה של הנביא, של הצדיק, מההתלבשות בגשמיות, "של נעליך". http://jewish-education.info/rav-ginzburg/5771-shmot-hebrew/