צ´כה עצה

[yaelli10]

צ´כה עצה ../images/Emo4.gif../images/Emo12.gif

בשבוע הבא אנחנו חוגגים שנתיים נישואין. ואנחנו מאוד רוצים לבלות ביחד באיזו מסעדה רומנטית על נהר האמסטל. אין בעייה עם בייביסיטר - יש לי מכרה-חברה שיש לה הרבה נסיון בטיפול בתינוקות וילדים והיא אפילו עובדת כאן בפעוטון. אבל אני ממש לא יודעת אם זה מוקדם מדי, מה יהיה אם אלה תבכה המון... ועולות וצפות בי כל-כך הרבה שאלות. אלה תהיה בת שבועיים וחצי באותו יום שאנחנו רוצים לחגוג, בסופ"ש. מה הייתם עושים? לדחות את הערב הזה לעוד שבועיים שאז אלה תהיה קצת יותר גדולה או פשוט לצאת עם הבעל?

 

[ronnieyuval]

לדעתי....

אני אישית לא הייתי יוצאת. אבל אני חושבת שזה עניין מאוד אינדיבידואלי. גם לנו היה יום נישואין שבועיים אחרי הלידה, והוריי היו אצלנו כך שיכולתי להשאיר אותה איתם. אבל אני הינקתי ולא רציתי להשאיר אותם עם בקבוקים, מה גם שהיא היתה כל כך קטנה וצריכה אותי! הם כאלה גורים בגיל הזה שפשוט לא יכולנו לסבול את המחשבה להשאיר אותה בלעדינו (וכמובן בלי ציצי). מצד שני יש לי המון חברות שכן יצאו והחליטו שזה חשוב להן. אני חושבת שזה תלוי כמה זה חשוב לכם לצאת. לנו זה לא היה כל כך חשוב, ולמען האמת מאז הלידה אני יכולה לספור לך בדיוק פעם אחת שיצאנו בערב והשארנו את יובל עם ביביסיטר שהיא היתה בת שנה. (ליום נישואין הבא...)

 

[ronitbr]

תלוי כמה קרובה המסעדה...

כלומר תינוקת בגיל הזה יכולה גם לישון שעתיים ויותר רצוף ואז כן תוכלו לצאת. אם אין לה גזים והיא אוכלת טוב, אין סיבה שלא תוכלו לבלות לכם שעתיים לבד מה גם שאם החברה מנוסה אז היא תוכל להחזיק על הידים ושום טראומה לא תהיה הרי לא תכננתם לצאת ליום שלם. אני כמו רוני של יובל לא יצאתי ועדיין איני יוצאת מפני שאני לא מרגישה בטוחה לתת לאף אחד לטפל בילדים רק בארץ יצאנו פעמיים ואמא שלי השגיחה על שירה (היום כבר יש תוספת וזה קשה). אם את סומכת על החברה וזה קרוב אז לא פחות חשוב לטפח את הזוגיות. מזל טוב ליום הנישואים!כלנית|

 

[אדם מקסימוד]

זו החלטה אינדבידואלית.

אם את מרגישה שחשוב לך לצאת ולהתאורר ואת מרגישה בטוחה עם הבייבי סיטר, אז צאו ותהנו. אנחנו יצאנו והשארנו את אדם לבד פעם אחת עד היום וזה היה לכבוד יום הולדת 30 שלי. אדם היה בן 4 חודשים והשארנו אותו עם אמא שלי אני חייבת לציין שזו היתה הארוחה הכי מהירה שאכלנו בחיים ולא ממש נהננו אבל זאת הדפיקות שלנו (אני באמת חושבת שזאת דפיקות כיוון שאני רואה חברים שלנו שמשאירים את התינוקות שלהם בלי בעיה לפעמים אפילו ליותר משעתיים שלוש וכולם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה). אם את לא ממש שקטה אז חכי עם זה עוד קצת כיוון שבכל מיקרה לא תהי עם ראש שקט

 

[חגית אמא של אלה]

אם היא תינוקת רגועה

אז אורזים אותה במינשא צמוד לאמא ויוצאים יחד איתה... מעניין שזו אפשרות שלא הועלתה??! ואם היא לא, אז הייתי דוחה את היציאה. תינוקת כה רכה צריכה את המגע והריח של אמא.

 

[שליז]

זה בדיוק מה שאנחנו עשינו (ועושים

עד היום - בגיל 7 וחצי חודשים).

 

[שרונה13]

../images/Emo45.gif לדעתי:

לי הייתה יומולדת שבועיים אחרי הלידה ויצאנו השארנו את ענבר עם אמא שלי שסך הכל כבר גידלה תינוקות. דווקא בגיל הזה זה נראה לי יותר פשוט כי עדיין אין את כל חרדות הנטישה, הרי אם אלה תבכה חברה שלך פשוט או תאכיל אותה או תחזיק אותה על הידיים. כלומר בדיוק מה שאת או בעלך תעשו אם היא תבכה. אני במקומך הייתי יוצאת בעיקר לאור העובדה שזו חברה שאת סומכת עליה, צאי למקום לא רחוק ועם טלפון

ותיהיני.

 

[irisgh]

אוף, הכל תמיד מסובך

אם מזג האוויר טוב אצלכם, אני הייתי יוצאת איתה היום, ורק עם בן הזוג, אחרי גיל חודש. אני מבינה שהיא לא יונקת, כי כשהתינוקת יונקת, קשה מאוד להתנתק (למרות שגם תינוק יונק טוב מאוד להרגיל לבקבוק מדי פעם). לא הייתי בונה על יציאה גדולה היום. תצאי ליציאה קטנה ליד הבית, ותדחי את היציאה הגדולה לשבועיים אח"כ - כשאתם שניכם כבר מכירים יותר את התינוקת ויודעים מה לצפות ממנה, אולי כשהיא פותחת טיפה יותר רווחים בין ההאכלות. ובכל מקרה - בכל החלטה - תהיי מרוצה מעצמך! ואל תהיי עסוקה ברגשות אשמה.. חייבים למצוא דרכים להתאוורר. אם קר אצלכם, אז אין ברירה וצריך להשאיר אותה בבית ולצאת מדי פעם לבד, אפילו סתם לסופר.

 

[Lina nj]

טוב שיש לך חשק ../images/Emo45.gif

אני לא יכולתי להתנתק מטלי עד גיל 4-5 חודשים, וגם בכלל לא היה לי חשק ללכת לשומקום - רק רציתי לשבת איתה כל הזמן. בטח אי אפשר לצפות לאיזה בילוי מדהים אל תוך הלילה, אך תחשבי שאת תרוויחי כמה שעות לעצמך ולבן זוגך, לשבת ביחד, לדבר בשקט על הדברים ולעקל סופית את העובדה המדהימה שאתם ממש גדולים ויש לכם בת! זה משהו שאנחנו אף פעם לא עשינו - וחבל, פשוט לא הייתה הזדמנות. מצד שני - תראי אם את תרגישי שלווה במהלך הערב. לא שמשהו יקרה לילדה, חס ושלום, אך תופתעי כמה מהר יתקפו אותך הגעגועים אליה!

על יום הנישואין, המון אושר ועושר.

 

[yaelli10]

../images/Emo51.gifעדיין מתלבטת...

בכל אופן אחרי האמבטיה אלה ישנה שנת ישרים רצופה של כמה שעות. מצאנו מסעדה במרחק הליכה מהבית. אז נראה לי ששם נבלה את יום הנישואין. אני מתגעגעת לבעלי גם, עברה עלינו תקופה מאוד קשה, חודש קשה, לפני הלידה הייתי מאושפזת להשגחה בבי"ח. דרך אגב אלה לא יונקת. ילדתי את אלה בניתוח קיסרי. שהות של 5 ימים בבי"ח ועוד סיבות אנטומיות ושונות הכשילו את נסיון ההנקה שארך 5 ימים בדיוק. אני עדיין כואבת את העובדה הזאת. יודעת שפיספסתי משהו בקשר שלי עם הבת שלי.

 

[אדם מקסימוד]

אל תרגישי פספוס

יתרונות ההנקה ידועים ומוכרים, אך לחשוב שבגלל שאת לא מניקה את אלה את מפספסת משהו בקשר זאת טעות מהיסוד. הקשר שלכן נבנה ויבנה מעוד אלף ואחד דברים אחרים שיוכלו "לפצות" אותה על העובדה שהיא לא ינקה חלב מהשד שלך אלא קיבלה את החלב מבקבוק. את יכולה להעניק לה המון גם בלי להניק ותאמיני לי לא תמיד זה כיף לא נורמלי להניק. לפעמים זה מציק ותלותי והרבה יותר קשה לגמול תינוק מהנקה מאשר מבקבוק (שלא תביני אותי לא נכון, אני עדיין מניקה ולא מצטערת על העובדה, אך לפעמים זה לא קל). אז לסיכום, אני מקווה בשבילכם שיצאתם ונהנתם וכמובן, יום נישואין שמח והנאה ונחת מאלה הקטנטנה.

 

[Lina nj]

מסכימה 100 אחוז

נכון שהנקה מאוד חשובה, אך זה לא דבר שתמיד בא באופן טבעי ובקלות. לי היה מאוד קשה בהנקה, במיוחד בהתחלה, וכשאני מסתכלת לאחור, אני רואה שהרבה פעמים שתיינו היינו אומללות בגלל זה. דיברתי לאחרונה עם חברתי שגם היא נאבקת וקשה לה, ופתאום מצאתי את עצמי אומרת לה שלמרות שזה עדיף, זה לא חובה. לפעמים אני חושבת שחלק מעצבנותה של טלי נובעת מכל אותם תסכולים מוקדמים שחווינו בתחילת ההנקה. בסה"כ, תנצלי כל הזדמנות בשביל להחזיק את אלה, לחבק ולנשק אותה. חלק ניכר בחשיבותה של הנקה זה הקרבה הפיזית. באמריקה מקובל לתת בקבוק לילד בלי להחזיק אותו בידיים, כשהוא בערסלו - אח"כ הם מופתעים שאין בינהם קרבה נפשית

 

[iditbs]

גם אני מסכימה אבל באמת רוצה לעודד

אותך ואת כל מי שמטפל בה להאכיל אותה כשהיא בחיככם לתקופה כמה שיותר ארוכה ולא להתפתות לקלות שבהשענת הבקבוק על משהו. זה, בעיני הדבר החשוב ביותר ממילא, בהנקה.

 

[שרונה13]

נכון מאוד

אני בזמנו הנקתי את ביתנו במשך כ 6 שבועות בהם ממש לא נהיניתי מהעיניין...הייתי מותשת.... עד ששכנתי היקרה אמרה לי כי עדיף אמא רגועה עם סימילאק שנהינית מהעיניין מאשר אמא עצבנית עם "ציצי". אני לא מעודדת להפסיק להניק להיפך !!! אבל אם מאיזו סיבה אי אפשר או לא רוצים לא נורא !! יש לי קשר מדהים עם ביתינו אולי כי היה לי כוח לטייל איתה ולהשקיע בה עד היום. זה אושר גדול ילדים תהני מכל רגע הרגעים האלו חולפים. מקווה שתצאו גם לבלות שיהיה לכם יום נישואין נפלא.

 

[אמא של רוי]

../images/Emo49.gifגם אני באותה דיעה../images/Emo127.gif

אני מניקה את רוי כבר 3 חודשים והיו קשיים בהתחלה. הוא סבל מאד מקוליק ובשל העובדה שלא אכלתי כמעט כלום הייתי מאד עצבנית ויש להוסיף לכך גם לילות ללא שינה!!! היום קצת יותר קל ולפעמים אני חושבת לעצמי מדוע לא הפסקתי זאת לפני כי עד היום אני מתקשה למצוא מה לאכול כדי שהוא לא יסבול מגזים. בנורבגיה מסתכלים עליך כעל רוצחת סדרתית אם את אפילו חושבת בכיוון של הפסקת הנקה כך שהיה לי מאד קשה להפסיק והרגשתי שאני אהיה אמא פחות טובה אם אני לא מניקה.... אבל הכל בולשיט!!! מחזקת אני את ידך !!! וגם אנו מאחלים לכם יום נישואין שמח וכיפי אם יש לך מישהי שאת סומכת עלי .....צאו ותהנו

 

[אדם מקסימוד]

אמא של רוי אל יאוש../images/Emo24.gif

ההנקה הופכת להיות הרבה יותר קלה

. לרובנו יש והיו קשיים בהתחלה עם ההנקה אם זה לא גזים אז זאת קפיצת גדילה ואם זאת לא קפיצת גדילה אז זאת תפיסה לא נכונה וכו' וכו'. עניין הגזים מתמתן ונגמר ואת גם תראי שבמשך הזמן את יכולה להרשות לעצמך לאכול יותר ויותר דברים שלא ישפיעו על רוי כמו בעבר. אני הייתי צריכה להפסיק עם מוצרי חלב לגמרי כיוון שאדם רגיש מאוד למוצרי לחלב

וזה היה לי מאוד קשה בהתחלה בהתחשב בעובדה שאני גם צימחונית אבל לאט לאט מצאתי תחליפים והיום אני גם בהדרגה חוזרת לאכול מוצרי חלב. גם עם מוצרים שגורמים לגזים נמנעתי בהתחלה אבל בהדרגה חזרתי לתפריט נורמלי והיום אני יכולה לאכול כל דבר

. קחי בחשבון שקרוב לוודאי שאם לא היית מניקה רוי היה סובל יותר מהגזים.

 

[שרונה13]

תוספת...

אני לא לגמרי מסכימה עם עיניין הגזים. זה מאוד אידיבידואלי...ביום שהפסקתי להניק את ענבר היא הלכה לישון לילה שלם...והפסיקו לה הגזים... וכל הדיאטות האפשריות עם דיאטנית לא עזרו לי כדי להפחית לה את הגזים. בקיצור צריך לשפוט כל מקרה לגופו של עיניין וכאמא פשוט להקשיב לעצמך ולילד ולפעול עפ"י האינטואיציה.

 

[אדם מקסימוד]

הרבה מאוד תינוקות סובלים מגזים

בשלושת החודשים הראשונים לחייהם. לחלקם זה עובר לפני גיל שלושה חודשים ויש גם חלק שלוקח להם קצת יותר זמן.בכל מיקרה, אני עודדתי את אמא של רוי ויצאתי מנקודת הנחה שאם היא כבר הצליחה "לסחוב" שלושה חודשי הנקה (שזו מנסיוני התקופה הקשה ביותר), אז כדאי שתנסה להמשיך למרות הקשיים עם התזונה שלה כיוון שהגזים בדרך כלל נעלמים בערך בתקופה הזו. אני מסכימה איתך לגבי העובדה שכל אמא מכירה את הילד שלה יותר מכל אחד אחר (שוב, בדרך כלל) וכדאי לסמוך על האינסטינקט והאינטואיציה שלה.

 

[שליז]

../images/Emo45.gif

 

[סנדייז]

יעלי ראשית אני מקוה שעכשיו את,אתם

מרגישים טוב והתקופה הקשה מאחוריכם. שנית,נכון הנקה זה מאוד חשוב אבל לא בכל מחיר.יש פעמים שזה לא מתאפשר האם זה אומר שהקשר של האם-ילד יהיה פחות טוב?אז אני אומרת לך שלא. עדיף אמא בריאה ורגועה ולא מניקה מאמא מניקה שמאוד לחוצה וקשה לה מכל מיניי סיבות. קשר עם ילד נרקם מרגע לידתו ונמשך לאורך כל החיים.הקשר נרקם מחום,אהבה, הרבה מגע,חיבוקים,נישקוקים,תשומת לב,הקשבה,להרגיש ולהיות רגיש לצרכיו של הילד,משחקים עם הילד ואת זה ניתן להעניק גם בדרך של הנקה מבקבוק. אני הנקתי את שניי ילדיי וגם עודדתי ומעודדת חברות להניק.אבל היו מקרים שגם המלצתי לחברות להפסיק כי לא היה להן טוב מסיבות בריאותיות או רגשיות. יעלי תתעודדי היא פיצפונה(אמרת שבועיים וחצי,נכון?) האכילי אותה בחיקך תביטי בה בזמן ההאכלה תרגישי אותה,תתענגי על הרגעים האלה. ותאמיני לי שגם אלה וגם את תהיינה מאושרות מהרגעים האלה. יעלי,ספרי איך בילית בסוף ביום נישואייך? דרורה מספרד