על אהבה, אנרגייה, מין וזוגיות ומה שביניהם...
יקיריי, ברצוני לשתף אתכם בתובנות האחרונות שלי לגבי הסוגייה המורכבת הנ"ל. לאחר שנים שבהן עבורי הטנטרה היא דרך חיים, זכיתי לאחרונה להיחשף למידע חדש, שחיזק אצלי את הנחיצות בתרגול טנטרי ובהתחברות למהות התורה הטנטרית. מידע זה הגיע אליי בתקשורים מאינסטנציות גבוהות והוא מדבר בדיוק על שורשיה של התורה הטנטרית. אם כן, הנה תמצית הדברים כפי שקבלתי אותם, בצרוף הסבריי ופירושיי: ראשית, האהבה היא למעשה אנרגיית הבריאה, הזורמת בשטף בכל מרחבי היקום ומניעה את כל הקיים בעולמנו וכמובן אותנו. אותה אנרגייה, חודרת לגופנו דרך צ'אקרת הכתר, זורמת במורד עמוד השידרה ומזינה ישירות את צ'אקרת המין. צ'אקרה זו מהווה מעין "קופסת חיבורים", כמו בחשמל, שממנו מוזרמת האנרגייה לשאר הצ'אקרות ומהן לכל "רכיבי" גופנו ונפשנו. ככל שצ'אקרת המין תהיה תקינה יותר וחפה מכל עכבות וחסימות, כך אנרגיית האהבה תזרום ממנה ביתר חופשיות וקלות, תניע אותנו ותאפשר לנו לברוא את חיינו והמציאות שלנו בכוחות עצמנו. מכיוון שבאנרגייה עסקינן, הרי שכמו כל אנרגייה, היא זורמת מאיתנו החוצה וחוזרת אלינו תוך שהיא מקיימת אינטראקצייה עם כל הסובב אותנו. הביטוי הכי חזק של אותה אינטראקצייה הוא, כמובן, בקשר שלנו עם בני אדם אחרים. כל מצב של קשר כזה מושפע ישירות מאופן זרימתה של אנרגיית האהבה, מעוצמתה ומכיוונה. ככל שהעוצמה מספיק גבוהה והכיוון נכון, נוצר בינינו לבין הזולת חיבור חזק יותר, אותו אנו מכנים אהבה. לא בכדי, אושו אמר ש"אנו האהבה", היא קיימת בתוכנו ולאחרים לא נותר, אלא לבחור אם לקחתה מאיתנו ולהשתמש בה. אותה "לקיחה" של אהבה היא תולדה של תחושת החיבור והזרימה האנרגטית הנעה בינינו לזולתנו. אותה "זוגיות" שאנו מחפשים כל חיינו, על פי המידע הנ"ל, היא השאיפה שלנו למצוא ולאתר במרחביי היקום את אותה נשמה, שאליה יש לנו את הקשר האנרגטי הכי חזק. או, במילים אחרות, כמו בכל סוג של אנרגייה, גם אנרגיית האהבה מחפשת את המקום אליו היא יכולה לנוע במקסימום חופש וזרימה, לחזור אלינו ולקיים מעגל אנרגטי קל וזורם. כמובן, שבמהלך חיינו נוצרים לנו חיבורים שונים עם בני אדם שונים, שמה שמבדיל ביניהם זה מידת הזרימה האנרגטית, עוצמתה וכיוונה. זו הסיבה, שאנו חשים אחרת כלפיי אנשים שונים ומגלים, שאותה זרימה של אהבה אינה תלוייה בהקשרים חיצוניים או בהגדרות. כך, למשל, אני עשויים שלא לחוש אהבה בעוצמה חזקה כלפיי בני משפחתנו ה"רשמיים", אבל כן חשים אהבה עצומה לאדם "זר" שחדר למעגל חיינו בלי שום שיוך הגדרתי. אם נחזור לרגע לזוגיות המקובלת, הרי שאם אנו חשים תקיעות, חוסר זרימה ותסכול, הרי שמן הסתם, מדובר בקשר עם אדם שהתדר האנרגטי שלו, עוצמת האנרגייה הזורמת ממנו וכיוונה לא מכויילים מספיק לזו שלנו. לכן, אין טעם בלנסות ולמצוא פתרונות חיצוניים, ע"מ להעצים את האהבה. יחד עם זאת ובמיטב המסורת הטנטרית, אם כן קיים ניצוץ של חיבור חזק, יש בהחלט מקום להעצים אותו ע"י שיפור, שכלול ותרגול הזרימה האנרגטית בינינו לבן בן/בת זוגנו. והיכן ה"מין" בכל הסיפור הזה? המין, כפי שכבר נכתב רבות, הוא צורך קיומי, טבעי ולגיטימי, שכל בן אנוש חווה במהלך חייו, הבא לידי ביטוי בתשוקה ובפורקן, שהם לא יותר מעוד ביטוי לזרימה האנרגטית הטבעית מאיתנו החוצה וחזור פנימה. אולם, מרבית האוכלוסייה נוטה "להסתפק" בפורקן המיני ("תרתי משמע..), תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהפוטנצייאל של אנרגיית המין, הניזונה, כאמור למעלה, מאנרגיית האהבה. אותו פורקן, שאינו מתועל לתוך הגוף והנפש, אמנם מספק לנו ריגושים חזקים קצרי מועד, אך בד בבד גוזל מאיתנו אנרגייה רבה ומותיר אותנו עם תחושת ריקון וסתמיות. התרגול הטנטרי, אם כך, יכול לסייע למתרגל להפריד בין עצם האנרגייה המינית, שמקורה באהבה הזורמת לצ'אקרת המין לבין התשוקה, הפורקן והסיפוק. ככל שהמתרגל מצליח "לנצל" יותר את צ'אקרת המין לצורכי תיעול אנרגיית האהבה לכל מרכיבי חייו, כך נותר המין הפיסי כמצב חווייתי בלבד, שהוא רק חלק (גם אם חזק ועוצמתי) ממכלול שאר החוויות הגופניות/רוחניות שלנו. לסיכום, אם נחבר את כל הידע החדש והישן לכדי אמירה קצרה וברורה, נבין שהאהבה קיימת בכל אחד מאיתנו בשפע בלתי נדלה. כל ש"נותר" לנו זה למצוא את הדרך ע"מ לתעל אותה, דרך צ'אקרת המין, אל מכלול מרכיבי חיינו ונפשנו ולאפשר לה זרימה חופשית החוצה ופנימה, כחלק מהותי ביצירת חיבורים בינינו לבין הזולת ובבריאת חיים יצירתיים ושלמים עבורנו. אני מאחל לכל אחד ואחת מאיתנו לזכות במציאת המשלים האנרגטי שלהם, ליהנות איתו/ה כמה שניתן, לחוות ביחד או לחוד את הסיפוק העצום שבחיי מין נטוליי התניות ולנצל כמה שאפשר את אנרגיית האהבה, הבריאה, הקיימת בתוכנו, שהיא שלנו ועבורנו... שלכם באהבה, LIL
