צבא ההגנה לישראל "המפואר"
קצת הוצאת קיטור שלי על המצב
פעם באמת הצבא שלנו היה מאוד מפואר צבא שדאג לחיילים שלו
הגן עליהם ולא התייחס אליהם באמת כאל רכוש, אבל לצערנו היום
הכל השתנה ולרעה, החיילים שלנו כבר לא בבת עיינו של הצבא ובטח
לא של ממשלת ישראל, החיילים שלנו הפכו להיות הפקר והצבא עושה
בהם כרצונו כמעט בלי להתחשב ברצון החיילים.אין הקשבה והבנה
ולצרכי החיילים, מאלצים את הנוער להתגייס למעשה זה סוג של כפייה
זאת לא בחירה משלמים להם משכורת צהלית שזאת ממש בדיחה,
(נכון זה תמיד היה ככה) שופטים אותם על ימין ועל שמאל כי הם לא הקשיבו
לחוקים הדרקוניים ומענישים אותם על כך אם זה בקנסות (שגם ככה
הם מקבלים גרושים מהצבא אז הוא בא ולוקח לו את זה) ואם זה בריתוקים
מעצרים ומאסרים. שוללים מהם את החופש לחשוב ועוד...
המצב הוא כל כך נורא ששולחים אותם להילחם ולשמור עלינו על העם
עם חוקים מבלבלים וכאשר החיילים שלנו אולי מתבלבלים מרוב
דיסאינפורמציה גם מענישים אותם והם נשפטים במשפט ראווה ובמקום
שהצבא יגן עליהם הוא יוצא נגדם. מפקירים אותם במחסומים מול
הפלסטינים ואנשי השמאל ההזויים שבאים ומתעמרים בחיילים שלנו.
החייליים שלנו עושים כמעט הכל כדי לקבל אולי איזה גימל מסכן והם
מזיקים לעצמם פיזית עד לרמה שזה יכול להגיע למצב בלתי הפיך
זה רק מעיד על כמה קשה לחיילים ושהם מוכנים להזיק לעצמם ואין
אוזן קשבת גם על זה מענישים, שולחים אותם אם בכלל לרופאים שהחיילים
זה הדבר שהכי לא מעניין אותם וידוע על הרבה מאות חיילים שהסתבכו רפואית עד למצבים של מוות בגלל אותה רשלנות רפואית צבאית
ואנחנו ההורים שותקים ומאפשרים לצבא ולממשלה להתעמר בילדים שלנו
עד מתי?
אני רואה מצבים ושומעת סיפורים שהאוזן שלי כאמא לחייל וכאדם לא
מסוגלת לשמוע ולהכיל והצבא שותק הצבא לא מפרסם הרבה מחדלים
שקורים לחיילים ולילדים שלנו שסה"כ הכריחו אותם להיות שם אז אולי
הגיע הזמן שכן אנחנו ההורים נתערב יותר למען הילדים שלנו ולא כיחידם אלא כגוף גדול אחד חזק ונאמר לא עוד לא עוד להתעמר לא עוד להפקיר את הילדים שלנו
ואני שומעת מהרבה הורים שפשוט נשבר להם מהיחס של הצבא לילדים שלהם
והם באהבה היו משחררים את הילדים שלהם מהצבא וזה משהו שלא היה בעבר
אז אולי הגיע הזמן שיתעורו שם למעלה כל מקבלי ההחלטות
קצת הוצאת קיטור שלי על המצב
פעם באמת הצבא שלנו היה מאוד מפואר צבא שדאג לחיילים שלו
הגן עליהם ולא התייחס אליהם באמת כאל רכוש, אבל לצערנו היום
הכל השתנה ולרעה, החיילים שלנו כבר לא בבת עיינו של הצבא ובטח
לא של ממשלת ישראל, החיילים שלנו הפכו להיות הפקר והצבא עושה
בהם כרצונו כמעט בלי להתחשב ברצון החיילים.אין הקשבה והבנה
ולצרכי החיילים, מאלצים את הנוער להתגייס למעשה זה סוג של כפייה
זאת לא בחירה משלמים להם משכורת צהלית שזאת ממש בדיחה,
(נכון זה תמיד היה ככה) שופטים אותם על ימין ועל שמאל כי הם לא הקשיבו
לחוקים הדרקוניים ומענישים אותם על כך אם זה בקנסות (שגם ככה
הם מקבלים גרושים מהצבא אז הוא בא ולוקח לו את זה) ואם זה בריתוקים
מעצרים ומאסרים. שוללים מהם את החופש לחשוב ועוד...
המצב הוא כל כך נורא ששולחים אותם להילחם ולשמור עלינו על העם
עם חוקים מבלבלים וכאשר החיילים שלנו אולי מתבלבלים מרוב
דיסאינפורמציה גם מענישים אותם והם נשפטים במשפט ראווה ובמקום
שהצבא יגן עליהם הוא יוצא נגדם. מפקירים אותם במחסומים מול
הפלסטינים ואנשי השמאל ההזויים שבאים ומתעמרים בחיילים שלנו.
החייליים שלנו עושים כמעט הכל כדי לקבל אולי איזה גימל מסכן והם
מזיקים לעצמם פיזית עד לרמה שזה יכול להגיע למצב בלתי הפיך
זה רק מעיד על כמה קשה לחיילים ושהם מוכנים להזיק לעצמם ואין
אוזן קשבת גם על זה מענישים, שולחים אותם אם בכלל לרופאים שהחיילים
זה הדבר שהכי לא מעניין אותם וידוע על הרבה מאות חיילים שהסתבכו רפואית עד למצבים של מוות בגלל אותה רשלנות רפואית צבאית
ואנחנו ההורים שותקים ומאפשרים לצבא ולממשלה להתעמר בילדים שלנו
עד מתי?
אני רואה מצבים ושומעת סיפורים שהאוזן שלי כאמא לחייל וכאדם לא
מסוגלת לשמוע ולהכיל והצבא שותק הצבא לא מפרסם הרבה מחדלים
שקורים לחיילים ולילדים שלנו שסה"כ הכריחו אותם להיות שם אז אולי
הגיע הזמן שכן אנחנו ההורים נתערב יותר למען הילדים שלנו ולא כיחידם אלא כגוף גדול אחד חזק ונאמר לא עוד לא עוד להתעמר לא עוד להפקיר את הילדים שלנו
ואני שומעת מהרבה הורים שפשוט נשבר להם מהיחס של הצבא לילדים שלהם
והם באהבה היו משחררים את הילדים שלהם מהצבא וזה משהו שלא היה בעבר
אז אולי הגיע הזמן שיתעורו שם למעלה כל מקבלי ההחלטות