Dia Leoghann
New member
צבא, מלחמות ואנחנו
במבט היסטורי אני חושב שהפגאניות והמלחמה הלכו יד ביד וחלקו גורל משותף. הדרואידים למשל, ראו במלחמה חלק חיוני בחיי החברה האנושית. קראתי בפורום אחר הודעה של מישהי שטענה שהפגאנים מעולם לא יצאו למחמות מבלי שתהיה להם סיבה מוצדקת, מעולם לא פתחו במלחמה ששורשיה נעוצים בחמדנות או סיבות אישיות כמו כבודו של נסיך זה או אחר. הלוחם הפגאני הקדום, טענה אותה אישה, לא היה מבזה את המלחמה בכך שהיה נלחם מבלי שתהיה לו סיבה הגיונית, רצינית וצודקת. לדעתי, זה כמובן גיבוב של שטויות. כולנו מכירים את המלכה מייב שהובילה את כל אירלנד למלחמה כי למלך אולסטר היה שור יותר יפה משלה, או את יוון שיצאה לפרק את טרויה לחלקיקים קטנים בגלל יופיה של הלן. אבל לא צריך ללכת רחוק לאגדות ומיתוסים, הרי כולנו גם קראנו ושמענו על המלך המסופוטמי שכבש את כל האזור כדי שהוא יוכל לכתוב על איזה סלע שהוא שלט מהים העליון ועד הים התחתון, או על הפרעה המצרי שכבש את כל ערי כנען כדי שיהיה לו יותר קל להשיג עצי ארז מלבנון, או את אותו מלך כנעני בשכם שפרק כמה ערים שכנות כי לא היו לו מספיק עבדים כדי לבנות את הארמון החדש שלו. אולי המלחמה היא חלק מן הדואליות של העולם? יום-לילה, אור-חושך, חורף-קיץ, שלום-מלחמה... בתור חובבי דואליות לא קטנים, אולי אנו צריכים לצפות שמלחמות יפרצו פה ושם לשם האיזון הקוסמי? אולי המלחמה היא פשוט עובדה קיימת, עיניין של קיום העולם הזה, ואם לא היו מלחמות אז היה משהו אחר, נוראי באותה מידה. הדרואידיות לימדה אותי שלכולנו יש בעיות, ולכולנו יש דברים שאנו לא אוהבים. אם נפתור בעיה אחת יתעוררו במקומה בעיות חדשות, ממש כשם שבמדע כל תשובה מעלה שאלות חדשות - זו דרכנו להכיר את העולם בו אנו חיים. אם כך, אילו היינו פותרים את בעית המלחמה, האם העולם היה מוצא דרך אחרת או צורה אחרת להגשים את אותו אספקט הרסני ביקום המציג את עצמו היום בצורת מלחמה? מה דעתכם?
במבט היסטורי אני חושב שהפגאניות והמלחמה הלכו יד ביד וחלקו גורל משותף. הדרואידים למשל, ראו במלחמה חלק חיוני בחיי החברה האנושית. קראתי בפורום אחר הודעה של מישהי שטענה שהפגאנים מעולם לא יצאו למחמות מבלי שתהיה להם סיבה מוצדקת, מעולם לא פתחו במלחמה ששורשיה נעוצים בחמדנות או סיבות אישיות כמו כבודו של נסיך זה או אחר. הלוחם הפגאני הקדום, טענה אותה אישה, לא היה מבזה את המלחמה בכך שהיה נלחם מבלי שתהיה לו סיבה הגיונית, רצינית וצודקת. לדעתי, זה כמובן גיבוב של שטויות. כולנו מכירים את המלכה מייב שהובילה את כל אירלנד למלחמה כי למלך אולסטר היה שור יותר יפה משלה, או את יוון שיצאה לפרק את טרויה לחלקיקים קטנים בגלל יופיה של הלן. אבל לא צריך ללכת רחוק לאגדות ומיתוסים, הרי כולנו גם קראנו ושמענו על המלך המסופוטמי שכבש את כל האזור כדי שהוא יוכל לכתוב על איזה סלע שהוא שלט מהים העליון ועד הים התחתון, או על הפרעה המצרי שכבש את כל ערי כנען כדי שיהיה לו יותר קל להשיג עצי ארז מלבנון, או את אותו מלך כנעני בשכם שפרק כמה ערים שכנות כי לא היו לו מספיק עבדים כדי לבנות את הארמון החדש שלו. אולי המלחמה היא חלק מן הדואליות של העולם? יום-לילה, אור-חושך, חורף-קיץ, שלום-מלחמה... בתור חובבי דואליות לא קטנים, אולי אנו צריכים לצפות שמלחמות יפרצו פה ושם לשם האיזון הקוסמי? אולי המלחמה היא פשוט עובדה קיימת, עיניין של קיום העולם הזה, ואם לא היו מלחמות אז היה משהו אחר, נוראי באותה מידה. הדרואידיות לימדה אותי שלכולנו יש בעיות, ולכולנו יש דברים שאנו לא אוהבים. אם נפתור בעיה אחת יתעוררו במקומה בעיות חדשות, ממש כשם שבמדע כל תשובה מעלה שאלות חדשות - זו דרכנו להכיר את העולם בו אנו חיים. אם כך, אילו היינו פותרים את בעית המלחמה, האם העולם היה מוצא דרך אחרת או צורה אחרת להגשים את אותו אספקט הרסני ביקום המציג את עצמו היום בצורת מלחמה? מה דעתכם?
