צבא

[munge88]

צבא

בזמן האחרון כל עניין הצבא התחיל להדאיג אותי, עד עכשיו לא ממש ותמיד היה לי ברור שאני אשרת, אבל בזמן האחרון רק המחשבה על זה מלחיצה אותי, קראתי כמה סיפורים של אנשים וזה מדאיג אותי איך אסתדר גם עם סביבה חדשה ורחוקה מהבית, איך אסתדר עם האוכל, ואיך אסתדר עם האנשים?? אין לי חשק לפרט יותר מדי את המחבות אבל רציתי לדעת עם עוד מישהו בסביבת הגיל זה מטריד אותו? כמובן זה שאלה שמעסיקה כל מתבגר אבל זה די מלחיץ אותי.

 

[דנה צ]

החששות שאת

מתארת נשמעות מאד טבעיות ואף מוצדקות. המעבר לתקופת הצבא זה מעבר שיכול להיות מאד מלחיץ, כמו גם מעברים אחרים בחיים. נראה שעולות לך הרבה שאלות לגבי מה ואיך יהיה בצבא ואני מתארת לעצמי שחוסר הוודאות וחוסר הידיעה לגבי מה שיהיה רק מגבירים את הלחץ. את יכולה להיות בטוחה שאין כמעט אדם אחד שלא עלו לו החששות הללו לפני הגיוס, ואין ספק שביום הגיוס יהיו סביבך עוד בני נוער רבים שחשים בדיוק כמוך, וזה הופך את הסיטואציה לפחות מפחידה. אני מקווה שתמצאי עוד אנשים בגילך שתוכלי לחלוק איתם את תחושותייך, ובכל מקרה את יכולה להמשיך ולשתף אותנו כאן... דרך אגב - את יודעת מה עורר את הדאגות הללו?

 

[munge88]

כן

- מחשבות על "למה אני לא נוסעת לפולין?" אם אני חושבת שאני לא אסתדר בפולין למה נראה לי שאסתדר בצבא? - לחץ שהתגבר בזמן האחרון, פעם לא כל כך סבלתי מלחץ מדברים שטותיים כמו נסיעה באוטובוס, שהייה לבד במקום ציבורים וכו'. - הודעות שקראתי בפורום חרדה חברתית בהייד פארק שבו מישהי מספרת על חוויותיה, בלוגים של אנשים. - ובכלל מחשבות על להיות במסגרת סגורה ונוקשה.. אהה וגם החוויות הלא נעימות שאח שלי עבר בצבא.

 

[noni2222]

צבא

גם לי י שאת החששות האלו מגיל 12. בעצם כל התקופה מגיל 12 עד עכשיו (אני בת 14) הייתי בטוחה שאני לא אצטרך לשרת, מכיוון שנעבור לגור באוסטרליה - והכלל אומר שמי שעובר לפני גיל 16 לא צריך לחזור לשרת. הגעתי לגיל 14 ועזבנו את הארץ ועכשיו אני באוסטרליה אבל אנחנו חוזרים לארץ - אני כל כך לא רוצה לחזור. אני לא יודעת מה יש לי נגד צבא - חוץ מהקטע של מוות - איפלו אם אני יהיה במקום לא מסוכן והתפקיד שלי אין סכנה אני בחיים לא ארגיש בטוחה במסגרת שנקראת צבא ואני יודעת ויהיו לי התקפי פאניקה. אוכל חוץ מזה שאני צמחונית, אני שונאת כל כך הרבה דברים - לא אוכלת עגבניות, לא אוכלת לחם, לא אוכלת חצילים, לא אוכלת טופו. אני לא יודעת אם זה הכל אבל יש דבר אחד שאני בטוחה בו במאה אחוז אני לא אשרת בצבא! אני מקווה מאוד שלמרות התוכניות של הורי לחזור לארץ כשאני בת 15 - להשיאר לגור בחו"ל או לברוח מהארץ הזאת לפני גיל 16 ואם לא אני יעשה שירות לאומי - אבל יש לי הבטחה - בצבא אני לא אשרת!

 

[הפרי האסור 2003]

מה זה האנטי הזה?

לא רוצה, תוציאי פטור. למה לחשוב על לברוח מהארץ? ולא תרצי לחזור לארץ מתי שהוא? תמיד תרצי להיות באוסטרליה או לפחות מספר שנים עד שכבר לא תהיי מחויבת בגיוס? זה לא שאם תחזרי בגיל 16 ויום לא תצטרכי ללכת לצבא יותר. ולמה את חושבת שהצבא יגיד לך שאם את למשל בת 17 טרק חזרת לארץ אז את פטורה? נשים כשירות לשרת בצבא עד גיל 20 ומשהו לקראת סוף שנות ה-20 מבחינת הצבא הוא מגייס. אז יותר מ-10 שנים לא תהיי בארץ, לא תראי את משפחתך בגלל זה? תוציאי פטור מה הסיפור? צריך לתת לך כפית זהב בפה?

 

[noni2222]

המשפחה שלי לא בארץ.

וגם אם לא הייתי צריכה לשרת הייתי מעדיפה לצאת מהארץ הזאת.

 

[הפרי האסור 2003]

כרגע המשפחה שלך לא בארץ

אך הם רוצים לחזור לכשתהיי בת 15. לא?

 

[noni2222]

מדובר על עזיבה

שאני רוצה לעשות בגיל 16 עם המשפחה המצומצמת, והמורחבת גרה בחו"ל ולא תחזור לארץ.

 

[גברת סנופקין]

דווקא אולי הצבא יעשה לך טוב..

יבגר אותך קצת... קצת יורד לך את רמות הפינוק לרמה סבירה יותר... כשתיהיה רעבה תלמדי לאכול עגבניות, ואל תדאגי יש אוכל לצימחונים בצבא. חוץ מזה, ברור שיש קושי מסויים בלהתגייס, ויש צורך להתסגל לצבא בהתחלה- אבל על קושי מתגברים. עם קושי מתמודדים ויוצאים מזה אנשים חזקים יותר.. מקסימום תוציאי ת"ש בגלל בעיות נפשיות, ככה תשרתי קרוב לבית ותצאי על יום ב5..

 

[נועה לביא]

לנשום עמוק...

אין צורך לברוח מהארץ בשביל לא לשרת בצבא, אין גם צורך להיות דתיה (ושירות לאומי זה ממילא בחירה של מי שיש לה פטור מהצבא). אם תרצי בכך, דרכך לפטור משירות בטחוני תהיה קצרה מאין כמותה. אז עכשיו שאת רגועה ויודעת שאין לך ממה לדאוג ושתוכלי להשתחרר בקלות אם רק תרצי - הניחי לנושא וחצי את הגשר רק שתגיעי אליו.

 

[noni2222]

הבעיה שלי זה

אחרי משיגים פטור מהצבא.

 

[munge88]

מה הבעיה אחרי זה?

 

[noni2222]

איך*

נו מותר לי לטעות. מזמן לא דיברתי בעברית.

 

[munge88]

יש לך עוד זמן...

תגיעי לארץ עם המשפחה, תלמדי פה, יש לך עוד 3 שנים לפחות, בגיל 17 רק תקבלי את הצו הראשון ואז תתחילי לחשוב על פתור עם בכלל אולי עד אז תשני את דעתך, למה את לא רוצה לגור בארץ? מי יודע, אולי עד שאת תגיעי לצבא לא יהיה צבא... חחח, אין סיכוי

 

[noni2222]

בלי קשר לצבא לא רוצה לחזור

טוב לי להיות יהודיה בחו"ל. טוב לי ללכת לבית ספר נורמאלי (הבתי ספר באיזור באר שבע גרועים. אני בחיים לא אקבל שם חינוך טוב). טוב לי להיות בחברה שבכלל המושג מקובל/לא מקובל לא קיים.

 

[munge88]

טוב לשמוע שבאוסטרליה

אין חברה של מקובלים ולא, זה באמת ככה? בקשר לבתי הספר אני באמת לא מכירה אך לא הייתי מכלילה את כל בתי הספר באזור, חוצמזה בתיכון תוכלי ללכת לבית ספר לא באזור מגוריך, תדברי על כך עם משפחתך עם תוכניותיהם לחזור לארץ אולי תוכלו לגרו באזור אחר, כל דבר שיקל את חזרתך.

 

[נועה לביא]

אני כן הייתי מכלילה

את כל בתי הספר באזור.

 

[נועה לביא]

איך? בקלות רבה

לאחר הצו הראשון (או במהלכו) קובעים פגישה עם קב"ן ואומרים לו שלא רוצים להתגייס (ולא הרבה מעבר לכך).

 

[noni2222]

לא הבנתם נכון לא בורחת מהארץ בגלל

הצבא!! בלי לקשר לזה אני לא מעוניינת להיות בארץ הזאת, ולא מעוניינת לשרת בצבא של מדינה שאני לא מרגישה שייכת אליה ולא רוצה להיות בה.

 

[Dorfl]

אל תדאג