תופעה מעניינת ששמתי לב אליה: הרבה עובדים הפסיקו כמעט לחלוטין לקחת ימי חופש. בעבר, כשנעדרת מהמשרד היית מבקש יום חופש. זה יכול להיות לטיפול שיניים, סידורים, טיול עם הילדים, יום הולדת וכמובן נסיעות.
אבל היום, לתחושתי הרבה עובדים שעובדים מהבית אומרים לעצמם למה לטרוח? נגיד שיש לי ילד שמתחיל היום בית ספר וצריך להוציא אותו ב10:00 ביום הראשון. אני גם ככה עובד מהבית, אז נקפוץ ונביא אותו, הוא יהיה בבית ואני אמשיך "לעבוד" כרגיל. כנ"ל לגבי חגים, ערבי חגים, וכל יום אחר שהיה נהוג לקחת חופש בעבר.
למי ששואל איפה הבעיה פה? ובכן, זה משית עלויות חריגות על המעסיק. עובדים צוברים מספרים חריגים (30-40 ימים) ואז כשכולם יחזרו סוף סוף לפורמט עבודה מלא, החברים האלה יכולים לבקש לצאת לטייל חודש וחצי בחו"ל בתשלום דווקא כשצריך אותם. גם אלה שפודים את הימים בתשלום, יוצרים עלות לא צפויה. החישוב השנתי של ימי חופשה מסתמך על סטטיסטיקות רב שנתיות מסויימות. למשל יש הנחה סמויה שרוב העובדים יקחו חצי יום חופש בערב חג, ימי חופשה בין החגים וכו'. עכשיו כשפתאום אף אחד לא מדווח על חופשות, נוצרים מספרים חריגים וצבירות לא סטנדרטיות וזה מערער את חישובי הרווח/הפסד פר עובד.
מעניין אם הנושא יעלה מתישהו. חומר למחשבה.
אבל היום, לתחושתי הרבה עובדים שעובדים מהבית אומרים לעצמם למה לטרוח? נגיד שיש לי ילד שמתחיל היום בית ספר וצריך להוציא אותו ב10:00 ביום הראשון. אני גם ככה עובד מהבית, אז נקפוץ ונביא אותו, הוא יהיה בבית ואני אמשיך "לעבוד" כרגיל. כנ"ל לגבי חגים, ערבי חגים, וכל יום אחר שהיה נהוג לקחת חופש בעבר.
למי ששואל איפה הבעיה פה? ובכן, זה משית עלויות חריגות על המעסיק. עובדים צוברים מספרים חריגים (30-40 ימים) ואז כשכולם יחזרו סוף סוף לפורמט עבודה מלא, החברים האלה יכולים לבקש לצאת לטייל חודש וחצי בחו"ל בתשלום דווקא כשצריך אותם. גם אלה שפודים את הימים בתשלום, יוצרים עלות לא צפויה. החישוב השנתי של ימי חופשה מסתמך על סטטיסטיקות רב שנתיות מסויימות. למשל יש הנחה סמויה שרוב העובדים יקחו חצי יום חופש בערב חג, ימי חופשה בין החגים וכו'. עכשיו כשפתאום אף אחד לא מדווח על חופשות, נוצרים מספרים חריגים וצבירות לא סטנדרטיות וזה מערער את חישובי הרווח/הפסד פר עובד.
מעניין אם הנושא יעלה מתישהו. חומר למחשבה.