צבעי הפסטל
ראיתי שחור. וראית אפור. נכון,שלא הכול וורוד. נכון,שקשה לראות האור , בקצה המנהרה. ובכל זאת, לא אבדה התקווה. הבט בעיניי,ותמצא נחמה (תרתי משמע). מגע ידייך, כמרגוע לנשמה. אתה מחפש את השקט, ולא מוצא. בלילות החשכה גוברת, והדאגה לא נגמרת. ואני חושבת ומבולבלת, באי השקט סביבנו. מסך של ערפל הולך וחוזר. מכסה את עיניי. מערפל את חושיי. נגמרו לי צבעי הפסטל, ונותרו לי רגעי ההפקר...
ראיתי שחור. וראית אפור. נכון,שלא הכול וורוד. נכון,שקשה לראות האור , בקצה המנהרה. ובכל זאת, לא אבדה התקווה. הבט בעיניי,ותמצא נחמה (תרתי משמע). מגע ידייך, כמרגוע לנשמה. אתה מחפש את השקט, ולא מוצא. בלילות החשכה גוברת, והדאגה לא נגמרת. ואני חושבת ומבולבלת, באי השקט סביבנו. מסך של ערפל הולך וחוזר. מכסה את עיניי. מערפל את חושיי. נגמרו לי צבעי הפסטל, ונותרו לי רגעי ההפקר...