"צדק חלוקתי" ותכנון עירוני

ש מים

New member
"צדק חלוקתי" ותכנון עירוני

זהו, יש הבהרה... המועצה הארצית, בסמכותה כאינסטנציה שיפוטית עליונה בנושאי תכנון, קבעה כי אין להכניס בתב"עות היבטים של חלוקת הכנסות. ראו המצ"ב.

חלוקת הכנסות בין רשויות
מאת עו"ד צבי שוב ועו"ד קורל דרליצ'מן


מספר הליך: ערר 18/16 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בנימינה- גבעת עדה.
ערכאה: המועצה הארצית לתכנון ובניה- ועדת המשנה לעררים.
המקרקעין: אור עקיבא.
תאריך: 10.10.2016.
ב"כ המשיבות: הועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה- עו"ד ניר שטרן. משרד הבינוי והשיכון- עו"ד אילן טייכמן. עיריית אור עקיבא- עו"ד אריאל אהרונוביץ.


השאלה המרכזית שעמדה לדיון היא שאלת סמכותם של מוסדות התכנון לעגן בתכניות הוראות המתייחסות לחלוקת הכנסות בין רשויות- בנדון: הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בנימינה- גבעת עדה מכאן ועיריית אור עקיבא מכאן.

תכנית המתאר לאור עקיבא (מס' 053-0135988) היא פרי יוזמה של משרד הבינוי והשיכון והיא חלה על כלל שטח השיפוט של אור עקיבא, ובין היתר גם על שטח שהועבר בעבר לתחום שיפוטה של אור עקיבא מתחום השיפוט של המועצה בנימינה גבעת עדה (מוגדר כ'אזור תעסוקה חדש').
במסגרת ההחלטה על הפקדת התכנית, ראתה הוועדה המחוזית חשיבות בהגדרת אזור התעסוקה החדש כמשותף לחלוקת הכנסות, זאת לנוכח החלטות שהתקבלו בהליך להעברת השטח מבנימינה לאור עקיבא.


ועדת המשנה לעררים בהחלטתה נדרשה לנושא סמכותה של הוועדה המחוזית לקבוע הוראות בתכנית הנוגעות לחלוקת הכנסות וקבעה, כי יש למחוק מתקנון תכנית המתאר המופקדת את ההוראות שקבעו כי תנאי להפקדת תכנית מפורטת לאזור התעסוקה יהיה מינוי ועדה לחלוקת הכנסות.

הועדה המקומית טענה, כי יש להורות לוועדה המחוזית, כי עליה לוודא, כי יהיה קיים מנגנון או הסדר של חלקות הכנסות בין באמצעות קיבעת הוראות בתכנית ובין בכל דרך אחרת. טענתה המרכזית היא, כי מתפקידם של מוסדות התכנון באמצעות הכלי התכנוני לחלק את העושר המרחבי במטרה ליישם את העיקרון של צדק מוניציפלי. מכאן שאין לומר שלמוסדות התכנון לא קיימת סמכות לקבוע הוראות בדבר חלוקת הכנסות.

הועדה המחוזית טענה כי החלטתה בדבר מחיקת הסעיפים שבמחלוקת בתכנית המתאר בדין יסודה.

המועצה הארצית קבעה בהחלטתה:

דיני התכנון מיועדים לשרת גם מטרות חברתיות כלכליות, מתוך אחריות ציבורית רחבה ובמבט הצופה גם פני עתיד. חלוקת הכנסות מארנונה ומהיטלי השבחה בין רשויות היא אחד מהאמצעים לחלוקה מחדש של העושר המרחבי המוניציפלי ותיקון חוסר שוויון מרחבי. אולם, הסמכות בעניין חלוקת הכנסות מוסדרת בפקודת העיריות ונתונה בידי שר הפנים, שבסמכותו להפעילה במישור השלטון המקומי. יש להבדיל בין תכנית הקובעת הוראות המחייבות חלוקת הכנסות, נושא שאינו בסמכות הוועדה המחוזית, או הוראות המתנות שלב בהליך התכנוני בקיומה של חלוקה כזו, דבר המערב שלא כדין בין סמכות שר הפנים לסמכות מוסד התכנון ומתנה באופן בלתי סביר תכנית שלמה או מתן היתר בניה מכוחה בקיום הסכם או החלטה בדבר חלוקת הכנסות, לבין תכנית המבהירה כיצד יש לשקול את סוגיית חלוקת ההכנסות בעת הכנת תכניות מפורטות- דבר שאותו מוסמכת הועדה המחוזית לשקול.

סיכומו של דבר, הערר נדחה.

(מתוך:
מאמרים, עדכוני חקיקה, וחידושי פסיקה בנושאים: תכנון ובנייה ומקרקעין, 13.4.2017
עריכה מקצועית: עו"ד צבי שוב
ניהול ועריכה: עו"ד יפעת בן אריה ועו"ד אמיר דרמר)

* ההדגשות בגוף המאמר הן שלי.
 

choo

Active member
אם אני מבין, ההפרדה הזו פוגעת בקידום תוכניות בניה

&nbsp
משום שראש עירייה/מועצה יסרב לקדם בנית שכונות מגורים חדשות כל זמן שמשרד הפנים לא סיפק לו פתרון כלכלי שיוביל לגידול בהכנסות שיאפשר לתמוך באותן שכונות.
&nbsp
האם להפרדה הזו יש סיבות שאינן סיבות הסטוריות, ושמונעות שינוי חלוקת הסמכויות כך שגוף אחד יהיה אחראי לאישור כלל ההיבטים של הרחבת ערים ויישובים בארץ כדי לקדם את הסינכרון בין גופי התיכנון השונים?
 

ש מים

New member
שאלה קשה ומעניינת

קשה בעיקר כי אני לא מכיר את התשובה וכדי לענות אני חייב לחשוב להמון כיוונים ולנסות לקשור קצוות. והעניין נובח מהצורך הזה בחקירה ומחשבה.
אני אני יכול רק לנסות ולהביע השערות:
אני מניח שההפרדה נובעת מהחשש (של השלטון המרכזי ומוסדות התכנון) שרשויות מקומיות ינצלו את הכלים התכנוניים להרוויח הון, בין היתר על חשבון רשויות סמוכות וע"ח אזרחים (לא שעכשיו הן לא עושות את זה, אבל תאר לעצמך מה היה קורה ללא המגבלות והמחסומים שקבע המחוקק...
). השאיפה, אני מניח, היתה להגיע ל-"טוהר התכנון". הלוואי שזה היה כך! (ואני חייב הערה: מהלך חיוני, לדעתי, כדי "לטהר את התכנון" הנו להוציא את אזורי התעסוקה מידי הניהול והקופה של הרשויות המקומיות, ולהקים מנהלת אזורית/מחוזית/ארצית לאזורי תעסוקה!).
 
למעלה