צד בצד...

[טוליפ,]

צד בצד...

צד בצד תמיד ביחד, לפסוע בשבילי החיים.. ביחד להתמודד, אחת ואחד, להיות עיוור לעיתים.. חרש, לפעמים.. להקשיב,להבין, להתעלם כשצריך לוותר,לאהוב.. לסלוח בעימותים.. ומעל הכל, להישמר מן הרחמים... כן,אבל, למה תמיד אנחנו בטוב שרצינו, שוב ושוב נכשלים נלחמים, נפרדים.. ואז. חוזרים, מנסים בשנית, ושוב, טועים??

 

[סופגניה*]

מטעויות לומדים?

האם כך הם פני הדברים? מנסים בשנית, טועים בשלישית. נסיון וחוכמת חיים, עוזרים לעשות את הדברים נסבלים. ככל שעושים, כך טועים. אז לא לעשות? לעשות! לא לטעות? לטעות! לקוות, לקוות, שבסוף מהלך העניינים, נגיע להבנה, הקשבה, ויתור והרבה אהבה.

 

[eliela]

העיקר שחוזרים...

העיקר שחוזרים ככה יודעים את לקח הכאב של הפרידה

 

[שרי41]

והעיקר והעיקר לא לפחד כלל

אנחנו מתחברים, אוהבים, מבינים שטעינו אבל מדחיקים, מנסים לתקן טעויות אולי זה ישתפר, אבל זה לא - לצערנו. וכשההכרה מכה בנו ולא לפתע, כי זה יושב אצלנו המון שנים, אין בנו האומץ לקום ולעשות מעשה, כי כבר בנינו את ביתנו והולדנו את ילדנו וכל שנותר לנו זה לומר את שאנחנו חשים, כואבים, במילים, בשיר, בסיפור, או לבכות על כתפי חבר,אמיתי או וירטואלי. מכירה את ההרגשה, מכירה את הנסיונות. צריך רק אומץ והכרה שאין אנו רוצים לסיים את חיינו כפיספוס